לדלג לתוכן

צלצל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בצְלָצַל; ראו צְרָצַר ב־ר'.

צִלְצֵל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צלצל
שורש וגזרה צ־ל־צ־ל, מרובע מ"צלל"
בניין פִּעֵל
  1. השמיע קול חזק, השמיע צליל.
    • וכל חתן שהיה עובר בשוק היתה יוצאה מתוך ביתה ומצלצלת בכפי ידיה ומקלסת בפיה. (פרקי דרבי אליעזר, פרק יז)
    • ”בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי / שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי“ (פזמון ליקינתוןערך מקביל בוויקיפדיה, מאת לאה גולדברג בזֶמֶרֶשֶׁת)
  2. השמיע צליל בפעמון.
  3. בהשאלה מן (2): יזם שיחת טלפון.
    • "כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ חִיּוּךְ אַחֲרוֹן לַחֶרְמוֹן / תִּשְׁלַח בְּיוֹם רוּחַ שֶׁל סֶתָו, / יְצַלְצֵל טֶלֶפוֹן בְּפִקּוּד הַצָּפוֹן / זֶה אֲנַחְנוּ מֵעֵבֶר לַקַּו." (לַצָּפוֹן בְּאַהֲבָה, מאת דודו ברק)
    • "אם נהיה פה מחר, צלצלי אלי כבר בתשע, כי אחר כך אצא – מי יודע מתי אחזור?!" (צוותא, מאת שלמה ארצי)
    • אמא אומרת: אצלצל לגננת / בטוח שמחר אין גן. (שיר השלג, אליעזר טונדובסקי)

גיזרון

[עריכה]
  • לשון חז"ל פועל בגזרת פלפל מן השורש צ־ל־ל ג

נגזרות

[עריכה]

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: ring‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

צִלְצָל א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צלצל
הגייה* tsiltsal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ צִלְצָלִים; צִלְצַל־, ר׳ צִלְצְלֵי־
אסקימואי מטיל צלצל מתוך קיאק, מפרץ הדסון, 1908-1914
  1. לשון המקרא כלי ציד דמוי חנית, לרוב קשור אליו חבל, המשמש לציד דגים או יונקים ימיים, כמו לוויתנים וכלבי ים.
    • ”הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ.“ (איוב מ, פסוק לא)
    • "והצלצל ההוא – הדומה כל כך למחלץ – הוטל בימה של יאווה ונתקע בלוויתן אחד [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק, תרגם אהרן אמיר)
    • ציד דגים בצלצל היה ספורט חביב על אנשי המעלה במצרים העתיקה.

גיזרון

[עריכה]
  • מילה יחידאית. המשמעות והגיזרון לא ברורים.
  • הפירוש המודרני מופיע אצל רד"ק (ספר השורשים, צלל): "כלי שדוקרים בו הדג במים ומעלין אותו בו, פיזיר"א בלע"ז." וכן מופיע בתרגום המלך ג'יימס: "fish spears".[1]
  • יש שגזרו מן צ־ל־ל א בהוראת: מקום עמוק בים, ששם מקום שימושו.[2] יש שגזרו מן צ־ל־ל ב בהוראת: צֵל, ולפי זה אולי הכוונה למעין רשת צפופה לדיג, או כלוב.[3] יש שפירשו באופן דומה אך גזרו מסל בחילוף צ/ס.[4] אחרים הציעו שהכלי היה עושה צליל בזמן הציד, וגזור מצ־ל־צ־ל.[5] יש שפירשו שהכוונה בכלל לכלי שיט (מקביל לארמית: צלצלא), וכן יש שפירשו כך בפסוק אחר: ”הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם.“ (ישעיהו יח, פסוק א), שגם שם שנוי במחלוקת.[6]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלצל

צִלְצָל ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צלצל
הגייה* tsiltsal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ל־צ־ל
דרך תצורה משקל קִטָּל
נטיות ר׳ צִלְצָלִים; צִלְצַל־, ר׳ צִלְצְלֵי־
  1. לשון המקרא כלי נגינה הנזכר במקרא, מצלתיים או מצילה (גונג).
    • ”וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי אדני בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק ה)
    • ”הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.“ (תהלים קנ, פסוק ה)
    • ”מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּלְצָל; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַשִּׁיר; מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹל הַשּׁוֹפָר; וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף קוֹל שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.“ (משנה, מסכת תמידפרק ג, משנה ח)
    • ”רֵיחַ פַּרְדֵּסִי-אָבִיב / שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת. / חֵיל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב / צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)


גיזרון

[עריכה]
  • במקרא מופיע רק בצורת הרבים. צורת היחיד משמשת בלשון חז"ל.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • ברטנורא על תמיד ז: "בן ארזא" – שם אדם המקיש בצלצל, צמב"ל בלע"ז:

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: cymbal‏‏‏‏

צִלְצָל ג גם צִלְצוֹל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צלצל, צלצול
הגייה* tsiltsal, tsiltsol
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ צִלְצָלִים
  1. לשון חז"ל חגורת בד.

תרגום

[עריכה]


הערות שוליים

[עריכה]
  1. KGV job 41:7
  2. אברהם אבן־שושן, המילון החדש, תשכ"ט. והשוו מצודת דוד שגזר משורש זה אבל פירש אחרת.
  3. השוו מיוחס לרשב"ם, תרגום ארמי.
  4. ר"מ קמחי.
  5. ר"א בחור, הגהות על ספר השרשים לרד"ק. וכעי"ז בBDB.
  6. תרגום השבעים; תרגום יונתן.