אוגוסט השני, מלך פולין
אוגוסט השני, מלך פולין | |||||||||
לידה |
12 במאי 1670 דרזדן, נסיכות הבוחר מסקסוניה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 בפברואר 1733 (בגיל 62) ורשה, האיחוד הפולני-ליטאי | ||||||||
מדינה | סקסוניה, פולין | ||||||||
מקום קבורה | קתדרלת ואוול | ||||||||
בת זוג | כריסטיאנה אברהרדינה מברנדנבורג-ביירוית | ||||||||
שושלת בית וטין | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
פרידריך אוגוסט השני "החזק" (בגרמנית: August II. der Starke; 12 במאי 1670 – 1 בפברואר 1733) היה הנסיך הבוחר (קורפירסט) של סקסוניה מ-1694 ומלך פולין מ-1697. שני בניו המפורסמים ביותר היו אוגוסט השלישי, שקיבל את תואר הנסיך הבוחר מסקסוניה ומלך בפולין אחריו והיה בנה של המלכה, ומוריס דה סאקס, בנה של אחת מפילגשיו, הרוזנת אורורה מקניגסמרק, שהיה המצביא של צרפת במהלך מלחמת הירושה האוסטרית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצעירותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוגוסט נולד ב-12 במאי 1670 בדרזדן, ליוהאן גאורג השלישי לבית וטין ולנסיכה אנה סופיה מדנמרק. בשנת 1691 מת אביו יוהאן גאורג השלישי, הנסיך הבוחר מסקסוניה, ואחיו הבכור יוהאן גאורג הרביעי, הנסיך הבוחר מסקסוניה עלה במקומו לשלטון. בשנת 1693 התחתן אוגוסט עם כריסטיאנה אברהרדינה מברנדנבורג-ביירוית. בשנת 1694 מת אחיו יוהאן גאורג הרביעי, הנסיך הבוחר מסקסוניה מהאבעבועות השחורות, ואוגוסט עלה במקומו לשלטון.
שנות המלכות בפולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1697 נבחר אוגוסט למלך פולין הקתולית, וכתוצאה מכך היה עליו לנטוש את דתו הפרוטסטנטית ולהמירה בדת הקתולית.
לאחר היבחרו היה עליו להתמודד עם קשיים רבים - ראשית, כנגד הצרפתים, שטענו על כשרות הבחירות ותבעו את השלטון בפולין לטובת הנסיך פרנסואה לואי, נסיך קונטי. לאחר שגבר באמצעים פוליטיים על בעיה זו, החלה תקופת מלכותו בהצלחה יחסית - הוא סיפח לפולין את אזור קמניץ פודולסק. לאחר כמה שנים החלה מלחמת הצפון הגדולה, בה אולץ לוותר על כיסאו על ידי קרל השנים עשר מלך שוודיה, שהיה גיסו (1706), לאחר תבוסות של הצבא הסקסוני לשוודים בקרבות בקלישוב ובפולטוסק. לאחר שלוש שנים, בהן היה סטניסלאב לשצ'ינסקי מלך פולין כוסאל שוודי, חזר אוגוסט למלוך בפולין, לאחר תבוסת שוודיה בקרב פולטבה (1709) לרוסיה בראשותו של פטר הגדול ובריחתו של קרל לטורקיה.
אוגוסט שאף להפוך את פולין למלוכה תורשתית, במקום הבחירות שנהגו עד אז. למרות שלהלכה דבר זה לא עלה בידו, בכל זאת בנו, אוגוסט השלישי, הוא זה שעלה על כיסאו (1733), בעיקר בשל לחץ מצד האוסטרים.
אישיותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלך אוגוסט השני כונה גם "החזק" או "הרקולס הסקסוני". הוא נודע כאיש בעל כוחות פיזיים כבירים וכלוחם ללא חת. אחד משעשועיו היה שבירת פרסות סוסים או צלחות כסף, כדי להפגין את כוחו הרב. לצד זה, הוא אהב מאוד את האמנות, ובזמנו הפכה דרזדן, בירת סקסוניה, לאחת הערים המפוארות באירופה.
אוגוסט נודע כאדם הרודף אחר תאוותיו. הוא החזיק פילגשים רבות, כאשר החשובה שבהן הייתה הרוזנת אננה קונסטנציה, שקיבלה את התואר "הנסיכה קוזל" ולמעשה הייתה המלכה בפועל במשך שנים רבות, על אף שהמלכה הייתה בחיים. כך קרה שהיו לאוגוסט, על פי אומדן, כ-370 ילדים.
נוסף על כך, היה אוגוסט ידוע גם כאדם לא יציב ולעיתים קרובות השיב רעה תחת טובה. ראש ממשלת סקסוניה, שהיה ידידו הנאמן ועזר לו רבות, נאסר על ידו ללא סיבה במבצר קניגשטיין, וכך קרה גם לרבים אחרים מאנשי המלוכה.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלכה כריסטיאנה אברהרדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלכה כריסטיאנה אברהרדינה (מתה 1727), שהייתה נסיכה מברנדנבורג הפרוטסטנטית, לא אהבה את מעשיו של בעלה. היא סירבה להמיר את דתה לקתולית יחד אתו. על אף שאוגוסט ניהל את חצרו מדרזדן, בשל ריבוי פילגשיו וחוסר העניין שלו בה, רוב הזמן היא לא גרה איתו שם, וניהלה חיים שקטים וצנועים באחוזה ליד דרזדן. היא ילדה לו ב-1696 את הנסיך פרידריך אוגוסט, שעלה על כיסאו בסקסוניה ובפולין לאחר מותו. חייה היו למעשה סיפור טראגי - בלוייתה אפילו בעלה ובנה לא השתתפו. יוהאן סבסטיאן באך הקדיש לה יצירה מיצירותיו (קנטטה מס' 198).
אורזולה קטרינה, "הנסיכה טשן"
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפילגש הראשונה שלקח לו אוגוסט הייתה אורזולה קטרינה (1680–1742), נסיכה גרמנית מאלטנבוכום, שנישאה (1695) לנסיך פולני, לובומירסקי, שמילא במשך השנים תפקידים שונים בפולין. היא הייתה אחיינית של הקרדינל של גניזן, שהיה מושל פולין עד לבחירת אוגוסט, ומראשי המפלגה הצרפתית. אוגוסט פגש בה מיד לאחר שהתמנה (1698), ומיד פעל אצל האפיפיור להתרת נישואיה ללובומירסקי. היא קיבלה מהמלך לאופולד הראשון את התואר "נסיכת המלוכה טשן" וב-1704 ילדה לו בן, יוהאן גאורג, שהיה מאוחר יותר מראשי חיל הפרשים הסקסוני.
שנה לאחר הלידה פגש המלך את הרוזנת אננה קונסטנציה, וגירש את אורזולה מחצרו. הוא פיצה אותה ב-250,000 טהלר. לאחר גירושה של אננה קונסטנציה מהחצר, חזרה אורזולה לדרזדן, ונתקבלה יפה, אף כי לא שבה לחיקו של המלך. לאחר כמה שנים של בדידות, נישאה אורזולה (1722), לנסיך מווירטמברג, שהיה מפקד בצבא הגרמני והסקסוני. לאחר 12 שנה נהרג בעלה בקרב, במלחמת הירושה הפולנית, כשלחם לצד אוגוסט השלישי. זה האחרון דאג לה לאחוזה פרטית ולקצבה שנתית מלכותית, עד למותה (1743) בשנת ה-63 לחייה.
אננה קונסטנציה, "הנסיכה קוזל"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבין פילגשיו הרבות, החשובה ביותר הייתה הרוזנת אננה קונסטנציה (1680–1765). בתחילה הייתה נשואה לרוזן הוים, אחד מידידיו הקרובים של המלך. הוא דאג להסתירה היטב מפניו, מאחר שהכיר היטב את מלכו. בפעם הראשונה בה ראה אותה המלך (1705), הוא התרשם מיופיה, הכריח את הרוזן הוים להפרד מאשתו תמורת תשלום ניכר, לקח את הרוזנת, ודאג שמלך גרמניה יעניק לה את התואר "הנסיכה קוזל", תוך הבטחה שלאחר מות המלכה הוא יכיר בה כאשתו החוקית.
למעשה, במשך כל השנים ששמשה הנסיכה קוזל כפילגשו של המלך, היא משלה בפועל בחצר, מינתה ופיטרה מיניסטרים כרצונה, והשפיעה רבות על מדיניות החוץ של המלך. היא העריכה מאוד את יששכר ברנד להמן, שהיה שר האוצר בפועל, והושפעה ממנו מאוד. היא גם הייתה גורם מכריע בשובו של אוגוסט לכס מלכות פולין. במשך השנים, למרות שאוגוסט לא התנזר מנשים אחרות, הצליחה בכל זאת הנסיכה קוזל לשמור על מעמדה כאשה החזקה בחצר, עד שבשנת 1713 גילה המלך אוגוסט רוזנת חדשה - דנהוף, ומאס בנסיכה קוזל. כדי להפטר מהשפעתה הרבה בחצר, עצר אותה המלך בטירת שטולפן עד למותו, ואז יצאה לחפשי.
הנסיכה ילדה למלך שתי בנות ובן: אוגוסטה פון קוזל (1708–1728), שמתה כשנה לאחר נישואיה; פרדריקה אלכסנדרינה פון קוזל (1709–1784), שנשאה לרוזן מוז'נסקו, שהיה מושל בדרזדן; פרידריך אוגוסט פון קוזל (1712–1770).
יחסו ליהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוגוסט החזיק אצלו כיהודי החצר את רבי יששכר ברנד להמן מהלברשטט, שעזר לו בהשגת הכסף שהיה נחוץ לו כדי לעלות על כיסא המלוכה, ולמעשה היה שר הכספים שלו, כאשר מיניסטריון הכספים לא היה מאויש להלכה.
במסיבת חצר בוורשה, גזז אוגוסט בכוח ובעצמו את זקנו של להמן (יהודים חויבו לגדל זקן), כ"מהתלה", וזאת על אף שלהמן הבטיח לשלם לו 5,000 טאלר אם יניח לו לגזוז את זקנו בעצמו.[1]
למעשה, לא היה אוגוסט קנאי לנושאים שבדת, ומעידה על כך העובדה שהיה בעת ובעונה אחת נסיך בוחר של סקסוניה הפרוטסטנטית ומלך פולין הקתולית.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוגוסט השני, מלך פולין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אוגוסט השני, מלך פולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אוגוסט ה-2, (1670-1733), מלך פולין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיכאל מאיר (עורך), תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, כרך א, חלק ראשון (כתב: מרדכי ברויאר), מרכז זלמן שזר, ירושלים, עמ' 108.