אלן מור
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט מופרז, ציטוטים ארוכים, תעתיקים עבריים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט מופרז, ציטוטים ארוכים, תעתיקים עבריים. | |
.jpg) | |
| אלן מור | |
| לידה |
18 בנובמבר 1953 (בן 71) נורת'האמפטון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| לאום | אנגלי |
| עיסוק | סופר ואמן קומיקס |
| מקום לימודים |
בית הספר לבנים נורת'מפטון |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| תחום כתיבה | כותב, תסריטאי, מאייר |
| סוגה | קומיקס |
| יצירות בולטות |
וי פור ונדטה Watchmen |
| הושפע מ | ויליאם ס. בורוז, תומאס פינצ'ון, רוברט אנטון וילסון, מייקל מורקוק, קלייב בארקר, ה.פ. לאבקרפט, ויל אייזנר, איאן סינקלר, סטיב דיטקו, ג'ק קירבי, בריאן טלבוט |
| השפיע על | ניל גיימן, ג'וס וידון, דיימון לינדלוף |
| בן או בת זוג |
מלינדה גבי |
| צאצאים |
Leah Moore |
| פרסים והוקרה | פרס ע"ש ג'ק קירבי, פרס ע"ש הארווי קורצמן, פרס אייזנר |
|
www | |
  | |
אלן מור (באנגלית: Alan Moore, נולד ב-18 בנובמבר 1953[1]) הוא כותב קומיקס אנגלי. עבודותיו הידועות ביותר הן "V for Vendetta", "Watchmen" ו"From Hell".[2] שלוש יצירות אלו אף עובדו לסרטים. בנוסף לקומיקס כתב מור נובלה בשם "קול האש" ואף ביצע מספר הופעת מיצג וכן הופעות ספוקן וורד עם The Moon and Serpent Grand Egyptian Theatre of Marvels. חלק מהחומרים אף יצאו על תקליטור.
ככותב קומיקס ידוע מור כאחד הראשונים שהחילו איכויות ספרותיות ואומנותית לתוך הזרם המרכזי של הקומיקס. כמו כן, יצירותיו עוסקות בנושאים ותמות מאתגרים, המיועדים למבוגרים ואשר לא רווחו בקומיקס לפניו, כגון פאשיזם, עולמות דיסטופים, גיבורים מעוררי מחלוקת, עיצוב חדש ושונה לגיבורי על מוכרים וארוטיקה.
מור מביא מספר השפעות ליצירותיו, ביניהם של סופרים שלא עסקו בקומיקס. בין אלו ניתן לציין את ויליאם ס. בורוז[3]. תומאס פינצ'ון, רוברט אנטון וילסון ואיאן סינקלר[4], כמו גם סופר הגל החדש של המדע הבדיוני מייקל מורקוק וסופר האימה קלייב בארקר[5]. ביו השפעותיו בקרב כותבי הקומיקס, ניתן למצוא את ויל אייזנר, ג'ק קירבי ובריאן טלבוט.[6][7][8]
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו והתבגרותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור נולד לעובד מבשלה בנורת' המפטון בשם ארנסט מור ולמדפיסה סילבייה דורין. הוא גדל באזור של בני מעמד הפועלים. מור הושעה מבית ספרו בגיל 17 בשל סחר באל אס די.[9] מאוחר יותר בחייו תיאר עצמו מור כאחד מסוחרי הסמים הגרועים בעולם.[10] בשלב זה של חייו ניסה את מזלו כצייר קומיקס לפני שפנה לתחום הכתיבה. נולדו לו שתי בנות מאשתו הראשונה, פיליס - אמבר וליאה. הזוג גם חלק מאהבת הדדית בשם דבורה.[11] לימים, עזבו המאהבת, הילדים ואשתו את מור.[12]
שנות האלפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2007, מור התחתן עם מלינדה גבי, אִתה גם שיתף פעולה במספר פרויקטי קומיקס.[13] כיום חי מור בנורט'המפטון. הוא צמחוני, עוסק בעל טבעי וסוגד לאל הרומי המיתולוגי הנחש, גלייקון. מור מודה שגלייקון הוא סוג של מתיחה.[14] הוא מגדיר עצמו כאנרכיסט.[15]
גישתו האנרכיסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור התווה את גישתו האנרכיסטית ואת האמונה שלו באתיקה אנרכיסטית בראיון אשר נתן למרגרט קילג'וי, (Margaret Killjoy) ושפורסם בספר מ-2009, "יוצרי המיתוסים ושוברי החוק"[16]
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שהושעה מבית ספרו, עבד מור מספר שנים בעבודות זמניות לפני שהחל בשלהי שנות השבעים לעבוד כמאייר.[17] הוא כתב ואייר סטריפים של קומיקסים מחתרתיים למגזיני מוזיקה כגון Sounds וה-NME. את כתיבה זו, עשה תחת שם העט Curt Vile. שם זה מהווה באנגלית, משחק מילים על שמו של המלחין, Kurt Weill. בתקופה זו, שיתף פעולה לעיתים עם חברו, הקומיקסאי סטיב מור.[18]
תחת שם העט Jill de Ray, (איות אלטרנטיבי לשמו של הרוצח הסדרתי, Gill de Rais) הוא החל לכתוב רצועת קומיקס שבועית בשם מקסוול חתול הקסם, לעיתון Northants Post הוא המשיך בכתיבת הקומיקס עד 1986.[9] מור ציין כי היה שמח להמשיך לכתוב את הקומיקס אבל הפסיק לכותבו בשעה שהעיתון שבו פרסם את הקומיקס, כתב מאמר מערכת שלילי אודות הומוסקסואליות בקהילה.[19]
באותה תקופה, החליט כי אינו יכול להתפרנס כאומן. הוא החל להתרכז בכתיבה וסיפק טקסטים למארוול בריטניה וכן למגזיני קומיקס ידועים בני התקופה, 2000AD ו-Warrior. [9][20] הוא גם כתב בתקופה זו, רצועות קומיקס למגזין של דוקטור הו ולשבועון של מלחמת הכוכבים לפני שהחל לכתוב באופן קבוע את קפטן בריטניה עם אלן דייוויס. סדרה שרצה במגוון פרסומים של מארוול בריטניה.[21]
את שיתוף הפעולה עם 2000AD החל כבר בתחילת 1980 כשכתב רעיון לתסריט שהרשים את עורך המישנה, אלן גרנט. מור זוכר כי התסריט הראשון שלו היה לסדרת השופט דרד ובשל תמיכתו של גראנט שאהב את העלילה, הוזמן לכתוב עלילה לעתיד מזעזע (Future Shocks), סדרת סיפורים קצרים שיצאה במסגרת 2000AD. גראנט זוכר כי קיבל תסריט ממור שהיה ארוך מדי לפרסום אך שלא היה ניתן לקצרו מבלי להרסו. בשל כך, הגיע למסקנה ”בחור זה כותב משהו בן זונה”. הוא ביקש ממור לקצר את הטקסט בעצמו וקנה אותו ממנו בעקבות הקיצור. בשלוש השנים הבאות, מכר מור טקסטים ל-2000AD על בסיס קבוע יותר ויותר. הוא גם כתב יותר מחמישים סיפורים קצרים למגזיני הבת של 2000AD.[22]
במקביל לעבודותיו על "קפטן בריטניה" (Captain Britain) למארוול בריטניה ומספר רצועות קומיקס ל-Warrior, החל מור לתכנן ולכתוב סדרת קומיקס ארוכה ל-2000AD.[23] ב-1983, פרסם מור את סקיז. מור התבקש על ידי עורכיו לכתוב גרסה משלו לאי.טי. מור אמר כי גרסתו, חייבת מדי ל-Alan Bleasdale[24]. את סקיז, כתב מור יחד עם האמן ג'ים בייקי (Jim Baikie) שצייר את היצירה. מור גם כתב באותה תקופה, סיפור לא מתמשך בכיכובם של די.אר. וקווינץ' שהיו גרסת מדע בדיוני לדמויות או.סי וסטיגס מהמגזין National Lampoon. מור ציין כי הם ממשיכים באופיים את אופי הדמויות המקוריות, קרי, סגנון של דני שובבני, אך עם יכולת (קרי אופי ומרץ) תרמו גרעיניים.[25] את ספר זה, כתב יחד עם שותפו מכתיבת קפטן בריטניה, דייוויס. במהרה נהפך הספר לסדרה. הקומיקס שנחשב לגולת הכותרת של כתיבתו בתקופת 2000AD[26][27][28] הוא, הבלדה של האלו ג'ונס, (The Ballad of Halo Jones) סדרה ראשונה של קומיקסים שהתבססה על דמות נשית. חשוב לציין כי סדרה זו לא נהייתה לקלאסיקה מיידית.[29] את סדרה זו, כתב בשיתוף איאן גיבסון. אף על פי שעבודותיו של מור, נחשבו לבין הפופולריות ביותר שהופיעו ב-2000AD, מור עצמו, נהיה מודאג לגבי תופעת שלילת זכויות היוצרים בקומיקס הבריטי של הסופרים.[30] ב-1985 הוא שוחח עם הפנזין Arkensword והודיע להם כי, הוא מפסיק לעבוד עם IPC, המוציאים לאור של 2000AD. הוא הסביר זאת בכך ש”IPC שיקרו לי, רימו אותי ובכללי, התייחסו אליי כמו אל חרא.”[30] באותה התקופה, יוצרים רבים, לא היו מרוצים מעניין הדרישה על ויתור זכויות היוצרים בנוגע לכתיבה שלהם. ב-1986, הפסיק מור לכתוב ל-2000AD והשאיר את עתידם של הגיליונות הבאים של "Halo Jones" שנוי במחלוקת.[31] במהלך השנים, דעותיו הגלויות ועקרונותיו בנושא זכויות יוצרים והבעלות עליהם של יוצריהם, גרמה לו לסכסוכים רבים וניתוק קשרים, עם מספר מוציאים לאור לאורך התגלגלות הקריירה שלו.[32]
תקופת Warrior
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגבי תקופה זו בקריירה של מור, נטען כי העבודות שכתב ל-Warrior קיבלו את הביקורות הטובות ביותר. בין עבודות אלו:
Marvelman
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת גיבור על. מאוחר יותר, שונה שם הסדרה ל"Miracleman" בשל זכויות יוצרים. בסדרה זו, נוצר דימוי רדיקלי חדש לסופר גיבור שלא נכתב עליו מ-1962. הסיפור צויר בעיקר על ידי גרי ליץ' ואלן דייוויס.[33] מור כתב את מירב עלילות הקומיקס בהרצה זו כשבמהדורות הספיישל שאיגדו את עבודותיו של מיק אנג'לו כתב רק את הקו הכללי של העלילה. כבר בהרצה זו של הדמות ניתן לראות את הקווים שיאפיינו מאוחר יותר את מור. בין קווי עלילה אלו, סופר גיבור שמהווה מקור לטרור כפי שניתן לראות בוונדטה, הנבל מעורר האמפתיה כפי שניתן לראות בגרסתו ל"באטמן" וכן יצירת מיתולוגיה שלמה סביב דמות הגיבור. מור כתב את הסדרה עד חוברת 16.
V for Vendetta
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – וי פור ונדטה
נובלה גרפית דיסטופית. מתארת בריטניה פאשיסטית אחרי מלחמה אטומית. גיבור העלילה הוא אנרכיסט המתלבש כגאי פוקס ונלחם בשלטון הבריטי. רומן זה צויר על ידי David Lloyd ונחשב בידי רבים לאחת מפיסגות היצירה של מור. יצירה זו נחשבת למורכבת ומור העיד על עצמו כי רצה להכניס לתוך העלילה השפעות של דייוויד בואי, האסיר, באטמן, ג'ורג' אורוול (George Orwell), אלדוס הקסלי ועוד דמויות קנוניות רבות מתחום הבידור והקולנוע הבריטי.[34]
The Bojeffries Saga
[עריכת קוד מקור | עריכה]קומדיה אודות משפחה אנגלית בת מעמד הפועלים המורכבת מערפדים ואנשי זאב. יצירה זו צוירה על ידי סטיב פארקהאוס (Steve Parkhouse).
Warrior נסגר לפני שמור סיים את יצירות אלו, אך הוא סיים אותם מאוחר יותר אצל מוציאים לאור אחרים.[18][35][36]
מיינסטרים אמריקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודותיו הבריטיות של אלן מור, משכו את תשומת לבה של DC קומיקס וב-1983, שכר אותו העורך של די. סי., לן וויין, לכתוב את יצור הביצה. (Swamp thing) עד אז, קומיקס מפלצות נוסחתי, עם מכירות נמוכות. מור בשיתוף עם הציירים Stephen R. Bissette, Rick Veitch ו-John Totleben בנו מחדש את הדמות ואף ציירו אותה בצורה שונה. הם כתבו לה סדרה של סיפורים נסיוניים ששילבו נושאים חברתיים וסביבתיים במקביל לאימה ולפנטזיה. עלילת הסדרה גובתה במחקרים אודות תרבותה של לואיזיאנה, מקום התרחשות הסיפורים.[18][35] בסדרה, ניתנה למור הזדמנות להחיות רבים מגיבורי DC הקסומים והעל טבעיים שנזנחו במהלך השנים. בין גיבורים אלו, Spectre, The Demon, the Phantom Stranger, Deadman ואחרים. הוא גם הציג בסדרה את ג'ון קונסטנטין, קוסם אנגלי בן מעמד הפועלים שחזותית מבוסס היה על סטינג. כעבור שנים ספורות, קיבל קונסטנטין סדרה משלו. כיום, הסדרה הארוכה ביותר שעדיין רצה ב"וורטיגו". הרצתו של מור ליצור הביצה, הייתה הצלחה הן ביקורתית והן מסחרית. בעקבות כך, DC גייסו כותבים אירופאים ובעיקר בריטים כגון ניל גיימן, גראנט מוריסון, ג'יימי דלאנו ופיטר מיליגן על מנת שיכתבו קומיקסים עם הלך רוח דומה, שמכיל לרוב, הצגה רדיקלית מחודשת של טיפוסים/דמויות קודרות.[18][35] הכותרים שהמשיכו את קו זה, היוו את התשתית למה שנהייה מאוחר יותר, "ורטיגו".
מור עצמו, כתב באותה תקופה, מספר קומיקסים נחשבים ל-DC קומיקס. בין אלו, ההוצאה השנתית של סופרמן, ב-1985. שם הכותר היה "For the Man Who Has Everything", נוסף על סיפור זה, הוא גם כתב את שני החלקים האחרונים של סופרמן, "Superman: Whatever Happened to the Man of Tomorrow?" לפני ש-John Byrne החיה אותו מחדש ב-1986. ב-1988 כתב מור את ההוצאה החד פעמית של באטמן, "Batman: The Killing Joke" כשאת הציורים עשה האומן בריאן בולנד. לימים, קיבצו די.סי. את כל עבודותיו מתקופה זו לאוגדן שמכיל את כולם.[37]
Watchmen
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – Watchmen
יצירה משמעותית נוספת שלו בת התקופה, היא "Watchmen" שהחל לכתוב ב-1986 ושנאספה לאוגדן ב-1987, שצוירה על ידי דייב גיבונס. סדרה קצרה זו בנתה למעשה את המוניטין שלו. בסדרה הוא יצר תרחיש שבו גיבורי העל קיימים כבר משנות הארבעים של המאה העשרים, ובעקבות אירוע כלשהו כמה עשורים אחר-כך הם נמאסים על אוכלוסיית ארצות הברית ומוצאים מחוץ לחוק - חוץ מכמה גיבורי-על שמשתפים פעולה עם ממשלת ארצות הברית. בעולם שבסדרה הטכנולוגיה התפתחה בצורה ניכרת, אבל הוא מאוים באופן קבוע על ידי המלחמה הקרה ואיום אטומי.
הייחודיות של הסדרה הייתה הכנסת האלמנט הפסיכולוגי שמתמרן את גיבורי העל לפעול, עלילה לא ליניארית ומגוון הקולות שמספרים את סיפור העלילה. אלמנט מיוחד נוסף שמשולב בעלילה, הוא העיצוב הסימטרי של חלק מהחוברות. הכוונה, דף ראשון בחוברת הוא זהה כמעט לחלוטין לדף האחרון השני ללפני האחרון וכו'. זו דוגמה מוקדמת להתעניינות של מור בתפיסת הזמן של בני האדם והשפעותיו על הרצון החופשי. זהו הקומיקס היחיד שזכה בפרס הוגו בקטגוריה שהייתה קיימת פעם אחת בלבד, האומנות השונה הטובה ביותר.[38]
יחד עם יצירות נוספות שנכתבו באותה התקופה כגון "מאוס - סיפורו של ניצול" של ארט ספיגלמן, "באטמן, האביר האפל חוזר" של פרנק מילר, "Love and Rockets" של Jaime Hernandez ו"Gilbert Hernandezpart", נחשב "Watchmen" לקו מסוף שנות השמונים של הקומיקס האמריקאי לפנות לקהל מבוגר יותר ולרגש שלו. מור נהיה במהרה סלבריטי והדבר גרם לו לעזוב את הפנדום שלו ולא לפקוד יותר כינוסי קומיקס. ידוע מקרה מאותה התקופה בו מור, באחד הכנסים בלונדון, נרדף בידי צידי חתימות לבית השימוש.[39]
מארוולמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]"Marvelman" הודפס באותה התקופה מחדש בשוק האמריקאי ואף הוסיפו לו מספר פרקים. בשוק זה, שונה שם הסיפור ל"Miracleman" ופורסם על ידי המוציא לאור העצמאי, Eclipse Comics. שינוי השם, נעשה בשל תלונות של Marvel Comics על חשש להפרה של סימן מסחרי. על אף סכסוך של המוציאים לאור עם מור והאשמה של מור על כך שלא שילמו לו, סיים מור את הסדרה ביחד עם האומנים Chuck Austen, Rick Veitch ו-John Totleben, והעביר את הגיבור לידיו של ניל גיימן ולאומן Mark Buckingham על מנת שימשיכו את הסדרה.[35] הבעלות החוקית על הדמות המשיכו לעורר מחלוקת ולהיות לא ברורה. אחרי סיום הסדרה, המשיכו מור ולויד את Vendetta ב-DC סיפור שהתחילו עוד בתקופת "Warrior". הוא הודפס שם מחדש, נצבע בצורה מלאה אוגד בכריכה רכה ושווק.
דמדומי גיבורי העל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1987, הסכים לקבל הצעה לכתוב מיני סדרה בשם דמדומי גיבורי העל. שם הסדרה, היווה טוויסט על האופרה של ריכרד וגנר Götterdämmerung שמשמעותה דמדומי האלים. הסדרה מוקמה ביקום די.סי. עתידי כשהעולם נשלט על ידי שושלות של גיבורי על. השושלות מחולקות לבית הפלדה שמונהג על ידי סופר-מן וונדרוומן ובית הרעם שמורכב מקפטן מארוול ומקורביו. שני בתים אלו אמורים להתאחד בשל נישואי שושלות. הכוח האדיר המשולב של שני הבתים הוא בעל פוטנציאל אדיר לאיים על החופש וכמה גיבורים ובכללם ג'ון קונסטנטין מנסים לעצור את האיחוד ולשחרר את האנושות מכוחם של גיבורי העל. הסדרה גם אמורה הייתה לשחזר את העולמות האין סופיים של די.סי. שחוסלו בסדרה מ-1985, המשבר בעולמות האינסופיים. סדרה זו מעולם לא הופקה אבל עותקים מרשימותיו המפורטות של מור אודות הסדרה, הופיעו באינטרנט ובדפוס, למרות המאמצים של די.סי., המתייחסת לרעיון לסדרה כרכושם. אלמנטים דומים מהסדרה כגון תפיסת ה-Hypertime הופיעה מאז בקומיקסים שונים של DC. המיני סדרה מ-1996, "Kingdom Come", שנכתבה וצוירה על ידי מרק וויד ואלכס רוס מוקמה אף היא בקונפליקט בין גיבורי על ביקום עתידי של די.סי. שני המחברים אמרו כי הם קראו את ההצעה לסדרה לפני שהחלו לעבוד על הסדרה שלהם אבל הדמיון שנוצר בין ההצעה לבין הסדרה שלהם הוא קטן ונוצר ללא כוונה.[36]
סיום יחסיו עם DC קומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחסיו של מור עם DC החלו להתערער בעקבות ויכוחים לגבי זכויות יוצרים של מחברים ומרצ'נדייס. מור וגיבונס לא קיבלו תמלוגים על צעצועים שונים שיצאו בעקבות הקומיקס "Watchmen" כיוון ש-DC הגדירו את החפצים כאמצעי קידום. בנוסף קבוצת יוצרים שכללה את מור, פרנק מילר, מארב וולפמן והאוורד צ'ייקין התקוממו מאוד אודות הצעה כוללת של DC להתחיל לציין דירוג מבוסס גיל בקומיקס שהחברה מוציאה לאור, בדומה לשיטת הדירוג של תעשיית הסרטים. אחרי שסיים את "V for Vendetta" ב-1989, הפסיק מור לעבוד עבור DC קומיקס.
תקופתו העצמאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שעזב את DC, החל מור לעסוק במגוון פרויקטים עם מוציאים לאור עצמאיים. פרויקטים אלו כללו בין השאר את "מובא לאור", היסטוריה של הפעולות הסודיות של סוכנות הביון של ארצות הברית. את הספר כתב ביחד עם הצייר ביל סיינקוויצ (Bill Sienkiewicz) לחברת אקליפס קומיקס (Eclipse Comics).
AARGH-Artists Against Rampant Government Homophobia
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותה התקופה, הוא גם לקח חלק באנתולוגיה AARGH, אומנים נגד הומופוביה ממשלתית משתוללת. האנתולוגיה יצאה כנגד תחיקה אנטי הומוסקסואלית שהתקבלה באותה התקופה בבריטניה. האנתולוגיה התפרסמה על ידי מור בשיתוף עם אשתו פיליס מור והמאהבת, דבורה דלאנו. הספר התפרסם בחברה הפרטית שלו שנוסדה באותה התקופה לערך Mad Love Publishing, כל הרווחים מאותו הספר, נתרמו לארגון למען פעולה הומו לסבית.[40][41]
מספרים גדולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שדורבן על ידי המאייר והמצדד בפרסום עצמי דייב סים,[42] החל מור לפרסם בהוצאה שלו את הפרויקט הבא, "מספרים גדולים", קומיקס שבמקור הוצעו לו 12 פרקים ושמוקם בנורט'המפטון של אותה התקופה. עלילת הקומיקס קיבלה השראה מתורת הכאוס והרעיונות המתמטיים של בנואה מנדלברוט המאייר של הסיפור היה Bill Sienkiewicz בסגנון שהתבסס רבות אודות צילומים. אחרי שתי חוברות, עזב המאייר את הסדרה. יצאה הודעה כי העוזר שלו, אל קולמביה, יחליף אותו[43] אך מעולם לא יצא המשך לסדרה.
From Hell
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ממעמקי הגיהנום
בתקופה העצמאית שלו, כתב מור בנוסף שתי סדרות לאנתולוגיית האימה Taboo שנערכה על ידי Stephen R. Bissette. הראשונה, ממעמקי הגיהנום, (From Hell) בוחנת את הרציחות של ג'ק המרטש כמיקרוקוסמוס של שנות השמונים של המאה התשע עשרה ואת היותם, למעשה, שורשי המאה העשרים. את ההשראה לסיפור, הוא לקח מהנובלה של דגלאס אדמס, דירק ג'נטלי, סוכנות בילוש הוליסטית.[44] מור נימק את הדבר בכך שאמר כי על מנת לפתור פשע בצורה הוליסטית, החוקר צריך לפתור את כל החברה שבה התרחש הפשע ולתאר את הפשע כתוצאה של הפוליטיקה והכלכלה של אותו הזמן. בשל גישה זו, כמעט כל דמות ידועה מאותה התקופה, קשורה בדרך זו או אחרת לעלילת הסיפור. בין דמויות אלו, איש הפיל, אוסקר ויילד, הסופר האמריקאי הילידי, הדישון השחור. ויליאם מוריס, וולטר סיקרט ואליאסטר קרוו'לי שמופיע בקצרה כנער צעיר. ג'ק המרטש מבצע את רציחותיו כפולחן תורת הנסתר בצורה המיועדת לאכוף את ההגמוניה של הרציונלי והגברי על התת מודע והנשי. הספר גם מראה את רעיונתיו של מור אודות תפיסת הזמן, נושא שבו נגע לפני ב"Watchmen". הסיפור צויר על ידי אדי קמפבל בסגנון מפויח ודיו שהולמים את עלילת הסיפור. למור לקח כמעט עשר שנים לסיים את הסיפור פרק זמן שגרם לאנתולוגיה להאריך ימים ולעבור מספר הוצאות ספרים עד שאוגדה בספר אחד על ידי Eddie Campbell Comics. הספר קיבל ביקורות חיוביות. מחבר הקומיקס וורן אליס, קרא לו, ”הנובלה הגרפית האהובה עלי בכל הזמנים”.[45] עיבוד לסרט יצא ב-2001 ובוים על ידי האחים Hughes, הסרט קיבל ביקורות מעורבות.
A Small Killing
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא כתב ב-1991 את ספר הקומיקס "הריגה קטנה" (A Small Killing) להוצאת "Victor Gollancz Ltd". הספר צויר על ידי אוסקר זרטה (Oscar Zarate). עלילת הספר עוסקת בפרסומאי אידיאליסט לשעבר, בעולמו הפנימי, ובאידיאל תרבות שנות ה-80 כפי שמשתקפים באישיותו.
סגירת Mad Love Publishing
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות הציפיות הרבות של מור להמשיך לכתוב את מספרים גדולים, הפסיק לצאת הקומיקס אחרי שני גליונות, ומערכת היחסים שלו עם המאהבת שלו ועם אשתו הגיעו לסופם. (הוא התגרש מאשתו והמאהבת המשיכה הלאה בחייה). חברת הקומיקס שהקים עם אשתו Mad Love Publishing התפרקה.[12]
חזרתו למיינסטרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי מספר שנים שהיה מחוץ לזרם המרכזי בקומיקס, החל מור לחזור לקומיקס גיבורי העל בשעה שכתב מספר קומיקסי סופר גיבורים לכמה סדרות של Image Comics ומספר חברות קומיקס שהתפצלו ממנה.
1963 (סדרת קומיקס)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותה תקופה קיבל את ההרגשה כי השפעתו על עולם הקומיקס הייתה במובנים רבים מזיקה. במקום לקחת השראה מההבטים החדשניים של עבודותיו, יוצרים שהמשיכו את דרכו, חיקו את האלימות ואת הקדרות. כתגובת נגד לנטישת התמימות בז'אנר גיבורי העל, מור והאומנים Stephen R. Bissette, Rick Veitch ו John Totleben הגו את 1963, סדרת קומיקס שחיקתה (פסטיש) את סגנון העבודה המוקדם של מארוול.[9] בשעה שחיקה מור את הגרסאות המוקדמות של ספיידרמן, דוקטור סטריינג', איירון מן, ארבעת המופלאים והאוונג'רס, שחזר את סגנון הקומיקס של התקופה. בין ההיבטים שמאפיינים ניתן לראות את הסקסיזם והגישה הפרו קפיטליסטית ששחקה תפקיד משמעותי באותה התקופה אך מתאימה גם לקהל של שנות התשעים. הסדרה גם כללה קידום עצמי בסגנון התקופה, קו של קידום עצמי, סאטירה על טורי העורך הבומבסטיים של מארוול וכן על המדיניות של סטן לי. הסדרה אמורה הייתה להסתיים עם גיליון שנתי שבו הגיבורים היו עוברים בזמן לשנות ה-90 על מנת לפגוש את אב הטיפוס הקודר והאלים במיוחד של חברת Image Comics. גיבורי 1963 היו אמורים להזדעזע מהצאצאים שלהם אף על פי שהשינוי מארבעה צבעים במקור של שנות השישים, לסגנון עם הצללות של שנות התשעים, אמור היה לעורר ביקורת גם על כך. השנתון מעולם לא הופיע בשל סכסוך עם חברת הקומיקס ועם היוצרים האחרים.
אחרי 1963, עבד מור על "Wildcats" של ג'ים לי ומספר כותרים של רוב לייפלד, בהם: "Supreme", "Youngblood" ו"Glory". בכותרים אלו, עבד מחדש על הדמויות, על הרקע הבסיסי שלהן ועל הדמויות החדשות שנגזרו מהן. מור גם מיקם את הדמויות בסדרות יישומיות יותר. בידיים של מור, "Supreme", המקבילה האלימה של לייפלד לסופרמן, נהייתה מחווה פוסט-מודרניסטית רבת תושייה לקומיקסי גיבורי העל משנות ה-40 ובמיוחד מקומיקס סופרמן מתקופתו של Mort Weisinger. פלשבקים להרפתקאות העבר של הדמות, היוו פרשנות להיסטוריית הקומיקס, סיפור סיפורים והמיתוס של סופרמן.
America's Best Comics
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שסיים לעבוד על WildC.A.T.s, של ג'ים לי יצר מור את הקו של America's Best Comics, קבוצה חדשה של דמויות שתפורסם על ידי חברתו של לי Wildstorm.
ליגה של ג'נטלמנים מובחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"ליגה של ג'נטלמנים מובחרים", מספר דמויות מספרים בני התקופה הוויקטוריאנית (שזכויות היוצרים עליהם פגו) קובצו יחדיו על מנת לעבוד עבור האימפריה הבריטית, כדי להחזיר חפץ שבידיים הלא נכונות יכול לשמש כדי לתקוף את אנגליה. בין הדמויות שאיגד יחדיו מור בספר, כוללים אלן קווטרמיין הפרוטגוניסט ממכרות המלך שלמה של הנרי ריידר הגרד. הרואה ואינו נראה של הרברט ג'ורג' ולס, קפטן נמו של ז'ול ורן, ד"ר ג'קיל מספרו של רוברט לואיס סטיבנסון, ווילהלמינה מאריי מדרקולה של ברם סטוקר. הקומיקס הזה היה הראשון שיצא תחת ABC. הוא צויר על ידי קווין אוניל (Kevin O'Neill). באוגדן השני החבורה נלחמת בפלישת חייזרים לאנגליה, והחלק השלישי בסדרה נקרא "תיק המסמכים השחור" (The Black Dossier). בשל בעיות של זכויות יוצרים, הקומיקס לא הוצא לאור מחוץ לארצות הברית.[46] עיבוד לקולנוע של האוגדן הראשון יצא ב-2003 בכיכובו של שון קונרי. סדרת קומיקס זו היא היחידה תחת סדרת ABC שמור (ביחד עם אוניל) מחזיק בזכויות היוצרים שלה, ובעקבות זאת ובעקבות בעיות עם ההוצאה לאור, הסדרה עברה להוצאה לאור חדשה עם החלק השלישי בסדרה ("תיק המסמכים השחור" לא נחשב לחלק רגיל מהסדרה, אלא לתוספת).
Tom Strong
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליין של ABC יצר מור גם את Tom Strong, סדרת גיבור על פוסט מודרניסטית שבמידה שווה מהווה פארודיה וכן מחווה לז'אנר גיבורי העל. ההשראה לעיצוב כוכב הסדרה נלקחה מגיבורים מהעידן של לפני סופרמן כגון Doc Savage וטרזן. אריכות החיים של הדמות שמושגת בזכות סמים, נתנה למור אפשרות לכלול בסדרה פלשבקים מכל אורך המאה ה-20. בשעה שמצוירים הפלשבקים, סגנון ציור הסדרה הופך לסגנון תקופתי שמהווה פרשנות אודות תולדות הקומיקס וספרות הפאלף. מירב הסדרה צוירה על ידי Chris Sprouse.
Top Ten
[עריכת קוד מקור | עריכה]Top 10, קומדיה משטרתית, חסרת הבעה שבה, לכל דמויות העלילה, מהשוטרים והאזרחים ועד לחיות המחמד, יש כוחות על, תלבושת וזהות סודית. הסדרה נכתבה כך שכל חלק עמד בפני עצמו ולא צריך היה לקרוא את כל הפרקים הקודמים על מנת להבין את התגלגלות העלילה. הסדרה צוירה על ידי Gene Ha שצייר את עיקר החומר ו-Zander Cannon שצייר את קווי הדמויות. הסדרה הסתיימה אחרי שנים עשר פרקים אבל המשיכה לארבע סדרות בת:
- Smax – מיני סדרה שצוירה גם על ידי Cannon.
- Top 10 - The Forty-Niners – סדרה שהיוותה למעשה קדם סדרה לסדרה הכללית וצוירה על ידי Ha.
- Top 10 - מעבר למחוז הרחוק ביותר – נכתב על ידי Paul Di Filippo וצויר על ידי Jerry Ordway.
- Top 10 - עונה שנייה – נכתב על ידי Cannon וצויר על ידי Ha.
Promethea
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה נוספת שכתב מור בקו של ABC הייתה Promethea. סדרה זו עסקה בסטודנטית ניו יורקית, גיבורת על שמגלמת בתוכה ישות בשם פרומיתי'אה שמטרתה להביא את האפוקליפסה. הסדרה צוירה על ידי J.H. Williams III. הסדרה מבטאת את רעיונותיו של מור אודות תודעה, מיסטיקה, כישוף, כתיבה נשית וקבלה. הסדרה קיבלה ביקורת אודות היותה שופר לדעותיו של מור אודות אמונותיו הדתיות אבל במקביל קיבלה ביקורות חיוביות אודות על יופייה של אומנות הסדרה והחדשנות של השימוש במדיום. בהתייחסו לנקודה הראשונה, אמר מור כי הסדרה היא לדעתו דידקטית: ”יש 1,000 ספרי קומיקס על המדפים שלא מכילים הרצאות אודות פילוסופיה וספר קומיקס אחד שכן כולל זאת, האם אין מספיק מקום לספר אחד כזה?”[47]
סיפורי מחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפורי מחר (Tomorrow Stories) - סדרת אנתולוגיה של סיפורים קצרים שהושפעה מז'אנר הספרות הזולה. הסדרה נכתבה על ידי אלן מור, וכל חוברת בסדרה מתמקדת בדמות אחת או שתיים. הסדרה רצה בין אוגוסט 1999 ל-2002. בשנת 2000 היא זכתה בפרס איינר לאנתולוגיה הטובה ביותר.
כתיבתו בשנים האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור הגה את המיני סדרה אלביון לווילדסטורם, חברת בת של DC קומיקס. הסדרה נכתבת על ידי ביתו של מור, ליאה מור ובעלה ג'ון רפיון. ב-2009, הוכרז כי מור הולך להוציא את המגזין המחתרתי הראשון למאה העשרים ואחת, שייקרא "Dodgem Logic". על פי הפרסום, יכיל המגזין עבודות של מספר כותבים וכן יצירות מקוריות של מור עצמו[48][49]. בנוסף על מגזין זה, כותב מור עם סטיב מור את The Moon and Serpent Bumper Book of Magic. הספר אמור להתפרסם על ידי הוצאת Top Shelf Production בשנת 2013[50]. בראשית 2009 יצא ספר הקומיקס Light of thy Countenance בהוצאת Avatar Press, ספר שמבוסס על סיפור קצר שכתב ויצא במקור ב-1995. סדרת אימה נוספת שיצאה ב-2009 הייתה "Neonomicon".[51] מור חזר ב-2009 גם ל"ליגה של ג'נטלמנים מובחרים" ובמאי 2009 הוציא את החלק השלישי. החלק הבא צפוי לצאת ב-2010 כשהאחרון יצא ב-2011. יצירה משמעותית נוספת מהתקופה האחרונה הייתה נערות אבודות.
Lost Girls
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – Lost Girls
עם האומנית מלינדה גבי הוא החל לכתוב את "נערות אבודות" (Lost Girls), סיפור ארוטי המגלה אפשרויות לכוונות מיניות ב"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בין פיטר וונדי ב"פיטר פן" וב"קוסם מארץ עוץ". הספר הופיע באוגוסט 2006 בארצות הברית אך בשל סכסוך עם Great Ormond Street Hospital שהחזיקו את זכויות היוצרים לדמויות מפיטר פן, בשוק האירופי המשותף, עד 2008, נמנע פרסום היצירה בבריטניה במשך שנתיים.
עבודותיו במדיות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נובלות, שירה וספרים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור כתב את "קול האש" נובלה הכוללת מספר סיפורים קצרים אודות אירועים שונים הקשורים אחד לשני ומתרחשים בעירו, נורת'המפטן לאורך השנים, מעידן הברונזה ועד ימינו. כל הסיפורים ביחד יוצרים סיפור אחד גדול. בימים אלו, הוא עובד על הנובלה השנייה שלו, "ירושלים", שגם מתרחשת בעירו.[52][53] עבודתו המתוכננת הבאה, "דקדוק", ננטשה לבסוף והוא החליט לא לכותבה. אחרי שיסיים את ירושלים, הוא מתכנן לכתוב ספר אודות קסמים: ”בשעה שאסיים לכתוב את ירושלים, אגיע לבסוף לכתוב את הגרימויר שלי, הספר הגדול שלי של הקסם וכיצד לבצע אותו. אני רוצה לעשות זאת חוויה מאוד ויזואלית מכיוון שבשבילי, קסם הוא חוויה מאוד ויזואלית וציבעונית. והייתי רוצה שכל ספר אשר עוסק בתחום, ישקף זאת, יהיה עליז, מבדר כפי שאני רואה את המהות של הקסמים. לכן, הו כן, הולך להיות אלמנט ויזואלי משמעותי ענק בספר בשעה שיום אחד אגיע אליו סוף סוף.”[54] נוסף על אלו, פרסמה Top Shelf ב-2004 מהדורה בכריכה קשה של הפואמה הארוכה שלו, "מראת האהבה". עם תמונות חדשות של האמן חוזה וילארביה. הפואמה הודפסה לראשונה ב-1980 בספר הצדקה "אומנים נגד הומופוביה משתוללת של המשטרה" ואויר על ידי סטיב ביסט וריק וייץ'.
מור גם כתב מספר סיפורים קצרים. "החצר", פורסם בקובץ סיפורי מחווה ללאבקרפט, "לטאה היפותטית" פורסם כחלק מאנתולוגית פנטזיה בשם Liavek: Wizard's Row. שני הסיפורים עובדו לקומיקס על ידי הכותב אנטוני ג'ונסטון ופורסמו על ידי Avatar Press. ב-2006, פרסם מור יצירה בשם האלף בית של התשוקה. היצירה עוצבה והופקה כהדפס של "11 על "17 במהדורה מוגבלת של 500 עותקים על ידי רושם הקומיקס(letterer) טוד קליין וניתנה להשגה רק דרך הבלוג של קליין.[55] במהרה אזלה המהדורה המקורית ומהדורה שנייה של 500 עותקים יצאה בשישה במרץ 2008.
בשנת 2016 הרומן Jerusalem התפרסם בשתי מהדורות, מהדורת ספר אחד בכריכה קשה ומהדורה של שלושה כרכים בכריכה רקה.
בשנת 2022 התפרסם illuminations: Stories - אוסף של סיפורים קצרים ונובלה אחת (בשם, "What We Can Know about Thunderman"). בביקורת על הספר לז'ורנל הקומיקס המבקר חגי פלבסקי ציין "הספר אינו דוגמה לשלמות מטיטאן ספרותי שכל מילה שלו היא מכת ברק של פלא, מדובר בתרגיל - אך בתרגיל מוצלח ברובו."[56]
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור כתב תסריט בשם "חיית אופנה" אשר מבוסס בכלליות על גרסתו של ז'אן קוקטו ל"היפה והחיה" מ-1946 ועל חיי מעצב האופנה כריסטיאן דיור. התסריט הופקד אצל מנהלם לשעבר של הסקס פיסטולס מלקולם מקלארן אך עד היום לא הופק לסרט. מור השתתף וכיכב בסרט הדוקומנטרי "The Mindscape of Alan Moore". הסרט בוים על ידי דז ויילנז (DeZ Vylenz) והופק על ידי סרטי Shadowsnake. זה הסרט היחיד אשר שיתף איתו פעולה והתיר להשתמש בעבודותיו. בנוסף, כמה מיצירותיו הופקו לסרטים. בין סרטים אלה, "ממעמקי הגיהנום", "ג'נטלמנים מובחרים", "השומרים" ו"ונדטה". מור בידל עצמו לחלוטין מהפקות הוליוודיות אלו.
I wanted to give comics a special place when I was writing things like Watchmen. I wanted to show off just what the possibilities of the comic book medium were, and films are completely different
— ריאיון עם אלן מור[57]
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור כתב מאמרים אודות קומיקס, מוזיקה וקסם. ב-2006, הוא פרסם מאמר בן שמונה עמודים שעוקב אחר תולדות הפורנוגרפיה ושטוען כי הקצב של החברה והצלחתה, קשורים לסבלנותה לגבי נושאים מיניים. במאמר הוא הפגין זילזול כלפי צריכה של פורנוגרפיה נגישה שנחשבת למבישה וקרא לפורנוגרפיה חדשה ואומנותית שיוכלו להתדיין לגביה בפתיחות ושיהיה לה השפעה חיובית אודות החברה.[58]
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור שיחק בתפקיד עצמו בפרק, "בעלים וסכינים" משנת 2007 של "משפחת סימפסון". הפרק שודר ביום הולדתו החמישים וארבע. מור ידוע כמעריץ של הסדרה.[59] בפרק הופיע מור ביחד עם הקומיקסאים דן קלואס (Dan Clowes) וארט ספיגלמן. בפרק יש טיזינג כלפי מור וגישתו האנטי קולנועית מסחרית בשעה שהוא מתרתח כשרואה את העיבוד הקולנועי לילדים שמילהאוס מבקש ממנו לחתום אודותיו "Watchmen Babies in V for Vacation" פרודיה כפולה אודות השומרים וונדטה וכן אודות גישתו האנטי קולנועית, מסחרית. מור גם הופיע ב-1994 בסרט "החשמן והגופה".
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור גם עסק במוזיקה לתקופה קצרה. בשנות השמונים הוא הקים להקה בשם הברווזים זוממי הרעה. (The Sinister Ducks) עם נגן הבאס של להקת הפוסט פאנק, באוהאוס דייוויד ג'י ומקס אקרופוליס. הם שחררו את הסינגל מצעד הברוזים זוממי הרעה כשמור מופיע תחת הפסבדון Translucia Baboon את הציורים על עטיפת האלבום צייר קווין אוניל. מור ודייוויד ג' שחררו יחדיו גם תקליטון 12 האינץ' שכולל הקלטה של "קברט אכזרי זה" מונדטה. הסינגל יצא ב-1984 תחת הלייבל של גלאס רקורדס. הוא גם הופיע עם הלהקה מנורט'המפטון קיסרי הגלידה. כמה משיריו אף עובדו לקומיקס במספר קובצי שירים. מור גם מקריא קטע שירה מהפואמה של אדמונד בלונדן, רוחה של קלייר באלבום משנת 2003. ב-2007, לכבוד הוצאת חלק נוסף של ליגה לג'נטלמנים מובחרים, הקליט מור, מספר שירים לסינגל שהיווה סוג של מחווה לתומאס פינצ'ון. על היצירה חתם בשם המזכיר דמויות מתוך ספרו הידוע של פינצ'ון, ארץ הכרמים. שני שיריו המופיעים על הדיסק הם אהבה נצחית והביתה אתך.[60] אף על פי שבתחילה הייתה כוונה להוציא את הסינגל יחד עם מהדורת הכריכה הקשה של הספר ואחר כך הוכרז שהסינגל יכלל במהדורת האבסולוט אדישן של הספר, לבסוף לא יצא השיר באופן רשמי. מור גם כתב את השיר "Leopardman At C&A" לדייוויד ג' מבאוהאוס. מיק קולינס הכניס את השיר לאלבומו "אתם מוקפים" של להקתו של מיק קולינס, הפצצות המלוכלכות.[61]
קוסמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור הוא קוסם יישומי (איש העוסק בעל טבעי), הסוגד לאל הרומי גלייקון. מור גורס כי האל הוא מתיחה גמורה.[62][63] הוא מתאר את הבנתו של הקסם כזהה בבסיסו לאומנות: שימוש במילים, דימויים ויזואליים ומעשים על מנת להשפיע על אנשים ועל דרכי חשיבתם.[64] מור נוהג לתת הופעות ספוקן וורד והקראת שירה במסגרת ההופעות של קבוצת האומנות The Moon and Serpent Grand Egyptian Theatre of Marvels. חלק מההופעות של הקבוצה יצאו על תקליטורים כששתיים מהם אף עובדו לקומיקס על ידי אדי קמבל. במסגרת הופעות אלה משתלב גם הכישוף של מור כאשר הוא מקריא מילים מסוימות שנחשבות לבעלות כוח וטקסיות.
פילוסופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים, הפילוסופיה של מור, שמתייחסת בין השאר לפוליטיקה, חברה, מיניות בני האדם ונושאים שונים, השפיעה על הקריירה שלו. דבר זה הוביל לראיונות רבים שנתן לאורך השנים אודות תפיסותיו וההשפעות שלהן על עבודותיו השונות.
סכסוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור ידוע בתעשיית הקומיקס כיוצר בעל עקרונות ומוסר שפעמים רבות לא מתפשר ודבר זה הביא אותו לסכסוכים רבים בתעשייה עם אנשים רבים.
קומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארוול קומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור חדל לעבוד עם מארוול קומיקס אחרי שמארוול בריטניה פיטרה את ברני ג'יי (Bernie Jay) ובטלה את המגזין The Daredevils. המגזין כלל את גרסת "קפטן בריטניה" של מור ואלן דייוויס אך מור תרם לסדרה גם סיפורי קומיקס קצרים וקטעי פרוזה. הוא נשבע אחר-כך לא לעבוד בשביל מארוול בשנית. הסכסוך עם מארוול התפרץ פעם נוספת בשנות ה-80 בשעה שהם הדפיסו מחדש חלק מסיפורי "דוקטור הו" שלו ממארוול בריטניה בלי רשותו. בעקבות מקרה זה, הוא מנע כל אפשרות להדפסה מחודשת של הסיפורים בעתיד. הדבר גרם לצינון היחסים בינו לבין דייוויס, שותפו ל"קפטן בריטניה", כיוון שנמנעו ממנו תמלוגים על הדפסות חוזרות וחשיפה של עבודותיו. בשנות ה-90, מור התפשר במקצת כטובה לדייוויס ונתן למארוול להוציא מחדש את הסיפורים של "קפטן בריטניה" בסדרה "X-Men Archives Featuring Captain Britain" ב-2002.
העורך הראשי של מארוול, ג'ו קסאדה (Joe Quesada), ניסה לשכנע את מור ליצור עבודה חדשה למארוול. מור כבר תרם לפני כן לקומיקס המחווה של מארוול לאסון התאומים, "גיבורים". קסאדה שכנע את מור שהחברה השתנתה ומור הסכים להוצאה מחדש של אוסף סיפורים של קפטן בריטניה ביודעו כי הוא יקבל קרדיט כפי שמגיע לו על זכות היוצרים שיש לו בסדרה. אולם זכויות היוצרים של מור הופרו והוא לא הוזכר כיאות בחוברת. קסאדה הוציא במהרה הסבר לציבור כי אי ציונו של מור מקורו בטעות דפוס ושהוא מתנצל ושהטעות אף תתוקן במהדורות הבאות. מור בכל מקרה לא הראה מאז המקרה כל עניין בלעבוד עם מארוול והודיע לאחרונה כי הוא, נפטר מכל אוסף מארוול ו-DC קומיקס שלו ושהוא לא הולך לקרוא שום דבר שיוצא באחת משתי החברות. מור נימק את הדבר בסלידה שיש לו באופן אישי לגבי היחס שקיבלו יוצרי קומיקס כמו ג'ק קירבי ממארוול.[65] דווח גם כי מור לא אהב את ההתעקשות לכאורה של מארוול לכך שבפרסומים האמריקאים של Eclipse Comics למארוול מן ישונה שמם ל לMiracleman.[42] העורך של מארוול, קסאדה, הגיב לנושא בדף המייספייס שלו ובשעה שנשאל האם מור שונא את מארוול אמר כי "ככל שאני יודע, אין שום טינה בין מור למארוול ולהפך".[66]
DC קומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הזמן, נוצרו למור סכסוכים גם עם היריבה של מארוול, DC קומיקס שהובילה להחלטתו שלא להמשיך לכתוב להם מאז שלהי שנות השמונים. בין הסיבות לסכסוך שדווחו, הייתה כוונת DC לצאת בלייבל לקוראים בוגרים יותר בחלק מהספרים שהם מפרסמים. בנוסף, המשיכה DC בהוצאה לאור של "ונדטה" ו"Watchmen" מחוץ לסדרות המקוריות שלהם, מהלך שמנע ממור ומגיבונס את הזכויות שלהם על הקומיקס. בנוסף ניסתה DC לשלם למור ולגיבונס תמלוגים מופחתים על מרצ'נדייס שDC התייחסו אליו כחפצים לקידום מכירות של "Watchmen".[67] כתוצאה מהמקרה, מור וגיבונס הצליחו למנוע ייצור של דמויות משחק ליובל ה-15 של הסדרה בשנת 2000,[68] וכן להוציא לאור מהדורת יובל בכריכה קשה. למרות מצב יחסים זה בין מור ל-DC ובחפיפה ליובל העשרים לסדרה, מהדורת האבסולוט יצאה ב-2005. לסכסוך עם DC והצהרתו כי לא יעבוד עמם בשנית היה פן נוסף בשעה ש-DC רכשו את אולפני ווילדסטורם של ג'ים לי. רכישה שגרמה למור לעבוד מחדש עם DC כמיופה כח שלהם. בלתי מרוצים מהמקרה, נסע בעל האולפן והעורך סקוט דונבייר (Scott Dunbier) לאנגליה על מנת להיות בטוחים שמור לא יושפע מהמכירה ושלא יעורב באופן ישיר עם DC.[69] תקוותיו של מור לכך ש-DC לא יתערבו בעבודותיו ב-ABC נגוזו בשעה שחלקים משתי חוברות קומיקס שהוציא באותה התקופה, ליגה של ג'נטלמנים גיליון 5 מיוני 2000 וגיליון 8 של סיפורי מחר מינואר 2001, שונו לפני שהגיעו לכלל הציבור. גם גיליון 22 של פרומיתי'אה שונה במקצת בשעה שכמה פאנלים של הסיפור צונזרו. הפאנלים המקוריים הוכנסו לאוגדנים של הסיפור.[70]
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ג'נטלמנים מובחרים" ו"ממעמקי הגיהנום"
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיבודים הקולנועיים של "The League of Extraordinary Gentlemen" (ג'נטלמנים מובחרים) ו"From Hell" (ממעמקי הגיהנום) היו מעוררי מחלוקת. בתחילת הפרויקטים מור היה שבע רצון שיעבדו אותם, כל עוד לדעתו אנשים יוכלו להפריד בין הקומיקס והסרטים, אבל לאחר צאת הסרטים מור שינה את עמדתו עקב דעתו על הקולנוע העכשווי. בעקבות עוד מספר מקרים, כגון תביעה שהוגשה כנגד מור על גנבת הרעיון (לכאורה) לסרט "ג'נטלמנים מובחרים" מתסריט אחר, מור החליט שכל יצירותיו שהוא מחזיק בזכויות שלהן לא יעובדו בשום צורה, והוא ביקש ששמו יוסר מיצירות אחרות שיש אפשרות שיעובדו (למשל לסרט), ושהתמלוגים שהוא יקבל מהעיבודים יחולקו בינו ובין האמנים או רק בין האמנים, שיצרו איתו את היצירה המקורית.[71]
"ונדטה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו של מור היה כשהמפיק ג'ואל סילבר מסר במסיבת עיתונאים לקראת שחרור הסרט "ונדטה" (שמבוסס על "V for Vendetta") של אולפני האחים וורנר כי המפיקות של הסרט, האחיות וצ'אוסקי (Wachowski), דיברו עם מור ושהוא מאוד נרגש לקראת מה שיש למפיקות להגיד בסרט.[72]
בין יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוקטור הו - דמות סדרת הטלוויזיה שעליה מור כתב בסדרת קומיקס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלן מור- אלן מור בלמביק
- תום שפירא, היוצר הכי משפיע בקומיקס הודיע על פרישה, הפעם לתמיד, באתר הארץ, 30 ביולי 2019
- אלן מור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלן מור, ברשת החברתית Goodreads
אלן מור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלן מור, באתר AllMovie (באנגלית)
אלן מור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אלן מור, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
אלן מור, באתר ספוטיפיי
אלן מור, באתר Last.fm (באנגלית)
אלן מור, באתר AllMusic (באנגלית)
אלן מור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלן מור, באתר דיזר
אלן מור, באתר Discogs (באנגלית)
אלן מור, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Comics Buyers Guide #1636 (December 2007); Page 135
- ^ "Alan Moore Bibliography" enjolrasworld.com (retrieved 13 June 2006)
- ^ "Alan Moore Interview 1988" Johncoulthart.com (retrieved 13 June 2006)
- ^ Dave Windett, Jenni Scott & Guy Lawley, "Writer From Hell: the Alan Moore Experience" (interview), Comics Forum 4, p. 46, 1993
- ^ "Neil Gaiman interviewd by Steve Whitaker", FA 109, January 1989, pp. 24-29
- ^ Moore, Alan; Bryan Talbot (1987). The Adventures of Luther Arkwright, Book 2: Transfiguration (Proutt ed.). Valkyrie Press. ISBN 1870923006.
- ^ Staff writer (5 באפריל 2005). "Book is an illustrating read". The Evening Telegraph. Johnston Press Digital Publishing. אורכב מ-המקור ב-2007-09-30. נבדק ב-7 בפברואר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sorensen, Lita (2005). Bryan Talbot. The Rosen Publishing Group. p. 37. ISBN 978-1-4042-0282-5.
- ^ 1 2 3 4 Stone, Brad (22 באוקטובר 2001). "Alan Moore interview". Comic Book Resources. נבדק ב-2008-09-10.
{{cite web}}: (עזרה) Archived 2008-09-10. - ^ Nic Rigby, "Comic legend keeps true to roots", BBC News, 21 March 2008, accessed 22 March 2009
- ^ "Moore and Villarrubia on The Mirror of Love". Newsarama. נבדק ב-2007-06-08. (via archive.org)
- ^ 1 2 George Khoury, George, The Extraordinary Works of Alan Moore, (TwoMorrows Publishing, 2003) (ISBN 1893905241), pp. 158-159
- ^ "Alan Moore's Girls Gone Wild; The Village Voice; 23 August 2006; Pages 34-35; by Richard Geir
- ^ Steve Rose Moore's murderer, Guardian Unlimited, 2 February 2002, accessed 12 March 2006
- ^ "Politically I'm an anarchist."–A FOR ALAN, Pt. 1: The Alan Moore interview Mile High Comics, 1 November 2005.
- ^ Killjoy, Margaret (2009). Mythmakers and Lawbreakers. Stirling: AK Press. ISBN 9781849350020. OCLC 318877243.
- ^ Stone, Brad (22 באוקטובר 2001). "Alan Moore interview". Comic Book Resources. נבדק ב-2008-09-10.
{{cite web}}: (עזרה) Archived 2008-09-10 - ^ 1 2 3 4 Knowles, Christopher (2007). Our Gods Wear Spandex. Illustrated by Joseph Michael Linsner. Red Wheel Weiser Conari. p. 199. ISBN 1578634067.
- ^ Maxwell the Magic Cat (Northants Post, 1979-1986, Trade paperback (comics)|tpb, Acme Press, 1986-1987 ISBN 1-870084-00-4, ISBN 1-870084-05-5, ISBN 1-870084-10-1 and ISBN 1-870084-20-9
- ^ "Biography" Alan Moore Fan Site (retrieved 13 June 2006)
- ^ Nolen-Weathington, Eric (2003). Modern Masters: Alan Davis. TwoMorrows Publishing. pp. 34–37. ISBN 1893905195.
- ^ Bishop, David, Thrill Power Overload, p. 75-76
- ^ Bishop, Thrill-Power Overload, pp. 93-94
- ^ Bishop, Thrill-Power Overload, p. 94
- ^ Bishop, Thrill-Power Overload, p. 99
- ^ See Bishop, Thrill-Power Overload, Chapter 10: "Hanging with Halo Jones," pp. 100-109
- ^ Bishop, Thrill-Power Overload, p. 110
- ^ Bishop, Thrill-Power Overload, p. 102
- ^ Bishop, Thrill-Power Overload, pp. 99-102
- ^ 1 2 Bishop, Thrill-Power Overload, p. 105-106
- ^ Bishop, Thrill-Power Overload, p. 110-111
- ^ Heidi MacDonald's interview with Moore, 1 November 2005. Originally at Mile High Comics/Comicon.com's The Beat; accessed through the [www.archive.org Internet Archive]: Part 1 and Part 2. Accessed 26 September 2008
- ^ See: George Khoury, Kimota!: The Miracleman Companion (TwoMorrows Publishing, 2001) ISBN 189390511X
- ^ Alan Moore (1983). "Behind the Painted Smile". Warrior (17).
- ^ 1 2 3 4 Bongco, Mila (2000). Reading Comics: Language, Culture, and the Concept of the Superhero in Comic Books. Taylor & Francis. pp. 182–183. ISBN 0815333447.
- ^ 1 2 Khoury, George (2004). True Brit. TwoMorrows Publishing. pp. 23–25. ISBN 1893905330.
- ^ Review - DC Universe: The Stories of Alan Moore
- ^ The Hugo Awards: Ask a Question, 23 February 2008, accessed 22 March 2009
- ^ Eddie Campbell, 9, alec: how to be an artist, Eddie Campbell Comics, מרץ 2011, עמ' 108, ISBN 0957789637 "The last straw may well go down as apochryphal."
- ^ George Khoury, The Extraordinary Works of Alan Moore (TwoMorrows Publishing, 2003) (ISBN 1893905241), p. 75
- ^ Gravett, Paul, Background to Moore's "Alan Moore: No More Sex" in Escape #15 (1988), edited by Gravett and Peter Stanbury
- ^ 1 2 Gary Groth, "Big Words" part 1, The Comics Journal 138, 1990, pp. 56-95
- ^ Paul Gravett, "Al Columbia: Columbia's Voyage of Discovery", The Comics Journal Special Edition, Winter 2002, accessed 22 March 2009
- ^ Danny Graydon Interview - Alan Moore, BBC - Movies, accessed 10 February 2007
- ^ Review of From Hell in Entertainment Weekly
- ^ Lying in the Gutters
- ^ Campbell, Eddie: "Alan Moore Interviewed by Eddie Campbell" Egomaina #2, December 2002: pp1-32.
- ^ Announcing: Alan Moore’s Dodgem Logic - Press release
- ^ Alan Moore talks Dodgem Logic, Mustard
- ^ The Moon and Serpent Bumper Book of Magic profile at Top Shelf Productions
- ^ WW Philly: The Avatar Panel, Newsarama, 1 June 2008
- ^ The Culture Show, Interview with Alan Moore, BBC, March 9th 2006
- ^ Comic legend keeps true to roots, BBC, 21 March 2008
- ^ Alan Moore
- ^ Todd’s Blog » Blog Archive » Alphabets of Desire
- ^ Hagai Palevsky | January 25, 2023, Illuminations, The Comics Journal (באנגלית אמריקאית)
- ^ Alan Moore interview, interview at Time Out Sydney
- ^ BOG VENUS VERSUS NAZI COCK-RING: Some Thoughts Concerning Pornography, Arthur (magazine), Vol 1, No 25, November 2006
- ^ "Writer drawn into Simpsons' show". Northants ET.co.uk. 2006-11-08. אורכב מ-המקור ב-2007-06-15. נבדק ב-2007-02-07.
- ^ The League of Extraordinary Gentlemen
- ^ THE DIRTBOMBS - WE HAVE YOU SURROUNDED, publicity for The Dirtbombs' album We Have You Surrounded
- ^ Wolk, Douglas (17 בדצמבר 2003). "Sidebar". How Alan Moore Transformed American Comics. Slate. נבדק ב-10 בספטמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) Archived 2008-09-10. - ^ Arthur (2003).
- ^ The Mindscape of Alan Moore
- ^ "Alan Moore Reflects on Marvelman" http://www.mania.com/alan-moore-reflects-marvelman-part-2_article_117529.html
- ^ Quesada, Joe; Tom Brevoort (2008-07-17). "MyCup o' Joe Week 17". MyCup o' Joe. Marvel Comics. נבדק ב-2008-09-09. Archived 2008-09-09.
- ^ The Vendetta Behind 'V for Vendetta'
- ^ "Comics Continuum"
- ^ Rich Johnston, "Rich's Ramblings '98": 29 August 31. Accessed 23 March 2008
- ^ Wellington Srbek interviewing JH Williams III, part 3, 20 March 2008. Accessed 23 March 2008
- ^ Rich Johnston, Lying in the Gutters Volume Two Column 1, Comic Book Resources, 23 May 2005, accessed 7 January 2006
- ^ V for Vendetta press conference transcript, Newsarama, 2005, accessed 7 January 2006
| בקרת זהויות |
|
|---|