אמני השירה מנירנברג

אמני השירה מנירנברג
Die Meistersinger von Nürnberg

איור לסצנה מהמערכה הראשונה, מבחן הכניסה של וולטר אל גילדת המייסטרזינגר.
מידע כללי
מלחין	ריכרד וגנר
לבריתן	ריכרד וגנר
תאריך יצירה	1845
סוגה	מחזה סאטירים
שפה	גרמנית
מספר מערכות	3
מקום התרחשות העלילה	נירנברג, גרמניה
תפקידים
הנס זאקס (בס-בריטון) - סנדלר פייט פוגנר' (בס) - צורף זהב קונץ פוגלזאנג (טנור) - פַּרוָן קונראד נאכטיגל, בס - פחח פריץ קוטנר, בס - אופה סיקסטוס בקמסר, בריטון - פקיד, המזכיר העירוני בלשצאר צורן, טנור - יוצק בדיל אולריך אייסלינגר, טנור - סוחר תבלינים אוגוסטין מוזר, טנור - חייט הרמן אורתל, בס - יצרן סבון הנס פולץ, בס - צורף נחושת וולטר פון שטולצינג, טנור - אביר אווה, סופרן - בתו של פייט פוגנר מגדלנה, מצו-סופרן\אלט - אומנת של אווה

אמני השירה מנירנברג (בגרמנית: Die Meistersinger von Nürnberg) היא אופרה (או דרמה מוזיקלית) בשלוש מערכות מאת ריכרד וגנר. האופרה הוצגה לראשונה ב-21 ביוני 1868 בתיאטרון הלאומי במינכן, וזכתה באופן מיידי להצלחה גדולה. מיד לאחר מכן החל סיבוב הופעות להצגתה בכל רחבי גרמניה.

כתב היד של היצירה שמור במוזיאון הלאומי הגרמני (Germanisches Nationalmuseum) בנירנברג.

רקע היסטורי

עלילת האופרה מתרחשת בעיר נירנברג במאה ה-16 אשר בעת ההיא הייתה עיר חופשית בחסות הקיסר, ואחד ממוקדי הרנסאנס בצפון אירופה. האופרה מתארת באופן מדויק למדי את חיי גילדת אומני השירה אשר הייתה אגודה של משוררים חובבים בני המעמד הבינוני ובעלי מקצוע אחר אשר שימש לפרנסתם.

אומני השירה פיתחו את הגישה המקצועית של אומנות השירה והמוזיקה ולפיה מדובר בתהליך לימוד מעמיק של מערכת חוקים ותקנות להלחנה כתיבה והופעה, בדומה למקובל בקרב הגילדות של בעלי מקצוע אחרים. האופרה מספקת תיאור מהימן של התקופה ההיסטורית, והמסורת שהיו מקובלים בקרב הגילדות המקצועיות באירופה של ימי הביניים. אחת הדמויות המרכזיות באופרה, הנס זאקס, מתבססת על דמות היסטורית אמיתית של המשורר המפורסם ביותר מבין אומני השירה של נירנברג.

סיפור העלילה

במערכה הראשונה מודיע צורף הזהב פייט פוגנר (Veit Pogner) כי המנצח בתחרויות השירה של פסטיבל סנט יוהאן המציין את תחילתו של הקיץ, יזכה להתחתן עם בתו אווה. התנאי היחיד הוא כי על המנצח להיות בפועל, או להפוך לאחד מחברי גילדת אומני השירה. האביר הצעיר וולטר (Walther von Stolzing) המאוהב באווה, מחליט להצטרף לתחרות אך נכשל ולא הופך לאחד מחברי הגילדה.

במערכה השנייה, מחליט גם המזכיר העירוני בקמסר (Beckmesser) להצטרף לתחרות וגורם למהומה.

במערכה השלישית מסייע הסנדלר הנס זאקס, אחד מחברי גילדת אומני השירה, לאביר וולטר לכתוב ולהלחין שיר, והוא זוכה בתחרות ובליבה של אווה.

ניתוח וביקורת

האופרה אומני השירה מנירנברג היא ייחודית במכלול יצירתו של ריכרד וגנר מכיוון שהיא האופרה היחידה בעלת מאפיינים קומיים, והיחידה הניתנת למיצוב בתוך תקופה היסטורית מובחנת. זאת לעומת יצירותיו האחרות שהן בעלות מאפיינים קודרים וטרגיים אשר עלילתן מתקיימת בעולם של מיתוסים ואגדות.

אף על פי שהמסר העולה ממנה מטיף לפתיחות וקבלת החדש והזר לתוך חברה מלוכדת וסגורה, הרי שהיא הפכה לסמל פטריוטי של לאומנות גרמנית ככל הנראה על רקע המאורעות ההיסטוריים של תקופת איחוד גרמניה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19. דבריו של זקן המשוררים הנס זאקס, בסוף האופרה, על הצורך לשמר את האומנות הגרמנית מפני איומים, התקבלו כהטפה ללאומנות על רקע מלחמת צרפת–פרוסיה שהתרחשה אף היא בתקופה זו.

גם במהלך המאה ה-20 המשיכה האופרה לסמל את הלאומנות הגרמנית, והפטריוטיזם. בעת חידוש הצגת האופרה בפסטיבל ביירוית בסיום מלחמת העולם הראשונה, קיבל הקהל בתשואות סוערות את דבריו של הנס זאקס בסיומה, וכסמל ללכידות הלאומית החל מיד בשירת ההמנון הלאומי.

גם הנאצים השתמשו באופרה לצורכי תעמולה. היא הושמעה בנוכחותו של היטלר בטקס החלפת השלטון לאחר בחירות 1933 בה עלתה המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה. הבמאית לני ריפנשטאהל שילבה את קטעי האופרה בסרטה ניצחון הרצון מ-1935 המפאר את הנאציזם ומנהיגו.

אחרי האנשלוס בשנת 1938, דחה ארטורו טוסקניני את ההזמנה להופיע בפסטיבל זלצבורג, ווילהלם פורטוונגלר הסכים למלא את מקומו ולנצח על האופרה, בתנאי שהזמר היהודי ולטר גרוסמן ישמש מחליף בתפקיד הנס זקס. בליל הפתיחה חלה קרל קאמן, שהיה אמור לגלם את התפקיד, וגרוסמן שר במקומו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמני השירה מנירנברג בוויקישיתוף

• | כתב היד של היצירה באתר המוזיאון הלאומי הגרמני.
• https://quintessentialruminations.wordpress.com/2013/02/05/the-mastersingers-of-nuremberg-and-st-catherines-church/
• https://www.nybooks.com/articles/1993/06/10/wagners-anti-semitism/