אנה אנקה (ציירת)

אנה אנקה
Anna Ancher

לידה	18 באוגוסט 1859 סקיין, דנמרק
פטירה	15 באפריל 1935 (בגיל 75) סקיין, דנמרק
שם לידה	Anna Kirstine Brøndum
תקופת הפעילות	1874–1935 (כ־61 שנים)
זרם באמנות	אימפרסיוניזם
הושפעה על ידי	וילהלם קיהן, קרל מאסן, מייקל אנקה
יצירות ידועות	Michael Ancher Painting on the Shore, A field sermon, The maid in the kitchen, A Funeral
פרסים והוקרה	מלגת הנסיעות של תגאה ברנדט (1924) מדליית אקרסברג (1904) Ingenio et arti (1913)
בן או בת זוג	מייקל אנקה (1880–ערך בלתי־ידוע)
צאצאים	הלגה אנקר

אנה אנקה (בדנית: Anna Ancher;‏ 18 באוגוסט 1859 – 15 באפריל 1935) הייתה אמנית דנית המזוהה עם ציירי סקיין, מושבת אמנים בנקודה הצפונית של יוטלנד, דנמרק. היא נחשבת לאחת מגדולי האמנים הוויזואליים של דנמרק.

ביוגרפיה

אנה קירסטין ברונדום נולדה בסקגן, דנמרק, בתם של אן הדוויג מולר (1826–1916) ואריק אנדרסן ברונדום (1820–1890). היא הייתה היחידה מבין ציירי סקגן שנולדה וגדלה בסקגן, שם היה לאביה מלון בשם ברונדמס. הכישרון האמנותי של אנה אנקה התגלה כבר בגיל צעיר והיא הכירה את האמנות הציור באמצעות האמנים הרבים שהתיישבו לצייר בסקגן, בצפון יוטלנד.

בזמן שלמדה שלוש שנים ציור במכללת הציור של וילהלם קיהן בקופנהגן, פיתחה סגנון משלה והייתה חלוצה בהתבוננות ביחסי הגומלין של צבעים שונים באור הטבעי. היא גם למדה ציור בפריז יחד עם ציירת סקיין נוספת מארי טריפק, שתחתן עם פדר סוורין קרוייר.

בשנת 1880 נישאה לצייר מיקל אנקר, אותו הכירה בסקגן. נולד להם ילד אחד, הבת הלגה אנקה. למרות הלחץ מצד החברה שנשים נשואות צריכות להתמסר לחובות הבית, היא המשיכה לצייר לאחר הנישואין.

קריירה

אנה אנקה נחשבה לאחת האומנויות הדניות הגדולות מתוקף יכולותיה כציירת דמויות. אמנותה מצאה את ביטויה בפריצת הדרך המודרנית של האמנות הנורדית לעבר תיאור אמיתי יותר של המציאות.

אנה אנקה, 1912

אנקה העדיפה לצייר פנים ונושאים פשוטים מחיי היומיום של אנשי סקגן, במיוחד דייגים, נשים וילדים. היא הייתה עסוקה מאוד בחקר אור וצבע. היא גם יצרה יצירות מורכבות יותר. עבודותיה של אנה אנקה ייצגו לעיתים קרובות את האמנות דנית בארצות אחרות. היא ידועה ביצירותיה תיאור אנשים ממושבת האמנות של סקגן, כולל אישה עיוורת.

אנה אנקה זכתה לשבחים על ציורה בו היא מתארת אשה בלונדינית ארוכת שיער וערומה בצד אחד של היצירה, צלב לוויה באמצע ואישה אדוקה מבוגרת עטופה בלבוש שחור. ההקשר הדתי של הציור יכול להיות קשור לחינוך הדתי של אנקה עצמה. הצגתה את העירום הנשי ייחודי לאותה תקופה, בהתחשב בכך שאישה זו אינה מוצגת מינית באופן גלוי, ונוצרה אך ורק כאובייקט למשוך מבט גברי, כפי שהיה אופייני בקרב ציורי עירום נשי. אליס פרייס טוענת כי ציור זה משקף את עמדתה של אנקה כאשה מאמינה החיה באורח החיים הבוהמייני המסורתי של אמנים. הציור מעיד לדעת פרייס על הקונפליקט הפנימי המתמשך של האמנית.

היא הציגה את עבודותיה בארמון לאמנויות יפות בתערוכת הקולומביאנית העולמית של 1893 בשיקגו, אילינוי. היא זכתה במדליה בשנים 1913 ו-1924.

אנקה נכללה בתערוכת 2018, "נשים בפריז "1850–1900."

מורשת

הבית של אן ומיקל אנקר נרכש בשנת 1884. בשנת 1913 נוסף לנכס סטודיו גדול. בהווה זה חלק ממה שמוצג בפומבי כמוזיאון המוקדש לאנה ולמייקל אנקה. עם מותה בשנת 1964, בתם, הלגה אנקה, עזבה את הבית ואת כל תוכנו לידי קרן. בית המגורים לשעבר שוחזר ונפתח כמוזיאון ואטרקציית מבקרים.

הריהוט והציורים המקוריים שיצרו האמנים מוצגים בבית ובסטודיו המשוחזרים. תערוכות אמנות נערכות בבית סקסילד (Saxilds Gaard), בניין נוסף על הנכס. הוא מלא בתצוגות של ציורים של בני הזוג, כמו גם על ידי ציירים רבים אחרים של סקגן שהרכיבו את מעגל החברים שלהם.

גלריה

• 
• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנה אנקה בוויקישיתוף