בבא בתרא
בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
בארמית "בבא בתרא" הוא "השער האחרון", ולפניו במסכת נזיקין קיימות בבא קמא – השער הראשון, ובבא מציעא – השער האמצעי. חלוקה זו היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני – עשרה פרקים בכל מסכת – כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא והפרק הראשון של בבא בתרא עוסקים שניהם בדיני שותפות[1]. התוספתא של המסכת מחולקת גם היא ל"בבות", אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר הפרק המקביל לפרק י' במשנה של בבא מציעא והפרק המקביל לפרק א' במשנה של בבא בתרא, אוחדו לפרק י"א של "בבא מציעא".
התלמוד הבבלי של המסכת, כפי שהודפס בדפוס וילנה יחד עם פירושיהם של רשב"ם ותוספות, מכיל 175 דפים (מדף ב עד דף קעו), וזהו מספר הדפים הגדול ביותר למסכת בתלמוד הבבלי. (למרות זאת אין זו המסכת עם מספר המילים הרב ביותר, שכן פירושי הרשב"ם והתוספות ממלאים שטח גדול מדפיה, באופן יוצא דופן. המסכת הגדולה ביותר בתלמוד הבבלי מבחינת כמות המילים היא מסכת שבת)[א].
מיקומה של המסכת בסדר נזיקין
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מסכת זו ממוקמת בסוף מסכת נזיקין מכיוון שכולה דברי קבלה וסברות ואין לה סימוכין בפסוקים שבתורה.
פרקי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השותפין שרצו לעשות מחיצה (שש משניות [ב]) – הפרק עוסק בהלכות חלוקת שותפות, מחיצה בין חצרות (היזק ראיה) ועוד. התלמוד הבבלי עוסק בפרק זה גם במצוות צדקה, בזהותם של כותבי התנ"ך ועוד.
- לא יחפור אדם בור (ארבע עשרה משניות) – הפרק עוסק בנזקי שכנים.
- חזקת הבתים (שמונה משניות) – הפרק עוסק בהלכות חזקת ראיה וחזקת קניין במקרקעין. התלמוד הבבלי עוסק בפרק זה בכללים יסודיים בדיני 'טוען ונטען', כגון הלכות עדות, מיגו ועוד. בפרק מופיעות סוגיות הלכתיות מפורסמות, כמו נסכא דרבי אבא וכל דאלים גבר.
- המוכר את הבית (תשע משניות) – פרק זה והשלושה שאחריו עוסקים בהלכות מכירה של בתים, חצרות, ספינות, שדות, בהמות, תבואה ועוד.
- המוכר את הספינה (אחת עשרה משניות).
- המוכר פירות לחבירו (שמונה משניות).
- האומר לחבירו בית כור (ארבע משניות) – דיני מכירה, כאשר לשון המכירה מתפרש למשמעויות סותרות, כגון "האומר לחבירו מידה בחבל (כלומר מידה מדויקת) הן חסר הן יתר (כלומר מידה משוערת) אני מוכר לך", וכדומה.
- יש נוחלין ומנחילין (שמונה משניות) – פרק זה עוסק בדיני ירושות, בין השאר בירושת הבת, בכור ובעל היורש את אשתו.
- מי שמת והניח בנים ובנות (עשר משניות) – גם פרק זה עוסק בדיני ירושה. עוד יש בו הלכות "אומדנא".
- גט פשוט (שמונה משניות) – עוסק בדיני שטרות, כולל שטרי חוב, שטרי מכר, וגיטין.
בסה"כ יש במסכת כ-86 משניות.
פרשני המסכת בתלמוד הבבלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רש"י כתב פירוש למסכת, ובמהדורות המצויות כיום (ובכתבי היד של הפירוש) הוא נקטע בדף כ"ט עמוד א' במילים "עד כאן פירוש רש"י זצ"ל מכאן ואילך פירוש רבינו שמואל ב"ר מאיר", ומדף זה ואילך מתפרשת המסכת על ידי נכדו, הרשב"ם, אם כי כמה תוספות של הרשב"ם נכתבו בגוף פירוש רש"י בתחילת המסכת.
בדפוס פיזרו של המסכת, וכן בדפוסים הנפוצים כיום, נכתב בסוף פירושו של רש"י: "כאן מת רש"י ז"ל"; אך היו חוקרים שפקפקו האם זו הסיבה להיקטעותו של הפירוש. מלבד פירושי וחידושי הראשונים שנתחברו על רוב המסכתות, יש בידינו חידושיו של הר"י מיגאש למסכת זו. ופירושו של רבינו יונה גירונדי הידוע כ"עליות דרבנו יונה", על שם מנהגו לסיים כל סוגיא בפסיקת ההלכה במילים "עלה בידינו", וכן פירושו של הרמ"ה, רבי מאיר הלוי מטוליטולה בשם "יד רמה", שנמצא רק על מסכת זו ומסכת סנהדרין.
סוגיות מפורסמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היזק ראיה "שמיה היזק או לא שמיה היזק"[2].
- "רבנן לא צריכי נטירותא" – פטור תלמידי חכמים ממיסים והשתתפות ממונית בהגנת העיר[3].
- גוד או אגוד[4].
- הבא לסמוך בצד המיצר (ידועה בשם "סוגיית חרדל")[5].
- רוב וקרוב[6].
- חזקת קרקעות – פרק חזקת הבתים[7].
- אגדות רבה בר בר חנה[8].
- קניין פירות כקנין הגוף[9].
- נכסים מועטים[10].
- על הניזק להרחיק את עצמו[11].
- הדמים מודיעים[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנה, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- כתב יד, מסכת בבא בתרא, תלמוד בבלי, פירנצה, מאה 12, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי ספירת המילים שבפרויקט השו"ת (באופן מקורב), במסכת בבא בתרא יש 88,187 מילים ו-350,455 אותיות, ואילו במסכת שבת יש 116,533 מילים ו-463,595 אותיות.
- ^ מספר המשניות בכל פרק נכתב ע"פ דפוס "קהתי". בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף ב', עמוד א', ד"ה השותפין
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ז, עמוד ב' – דף י"ח, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ט, עמוד א' והלאה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג, עמוד א' ואילך
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"מ, עמוד ב'
- ^ תחילת פרק לא יחפור
- ^ תחילת פרק המוכר את הספינה
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||