לדלג לתוכן

מלכי פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בית אביש)

רשימת מלכי ומלכות ממלכת פורטוגל מתחילה ב-1139, עם הכרזתה של פורטוגל כממלכה עצמאית בידי המלך אפונסו הראשון ומסתיימת ב-5 באוקטובר 1910, עם הכרזתה של פורטוגל כרפובליקה וביטול המלוכה, בתקופת המלך מנואל השני.

מלכי פורטוגל נמנו עם ארבע שושלות:

קודם לעצמאות פורטוגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטוגל עלתה לראשונה כיחידה פוליטית עצמאית במאה ה-9, כשוימארה פרס כבש את "מחוז פורטוגל" בצפון פורטוגל (בין נהרות המניו והדורו) מן המורים, ששלטו בשטח למשך זמן קצר.

ניתן להצביע על מספר שושלות ששלטו בשטח לפני עצמאות פורטוגל:

דוכסות פורטוגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 868 העניק אלפונסו השלישי, מלך אסטוריאס, את השטח שבצפון פורטוגל של ימינו לוימארה פרס, כשטח אוטונומי. השטח נקרא על שם העיר פורטוקאלה (כיום פורטו), שעמדה במרכזו. ב-1071 איבד אחד מצאצאיו של פרס, נונו מנדס, את העצמאות לטובת שלטון גליסיה. גרסיה השני, מלך גליסיה, היה הראשון שנשא בתואר "מלך פורטוגל". גרסיה לא זכה לשלוט זמן רב בשטח זה, שנכבש ב-1072 בידי אחיו וסופח לממלכת לאון. ב-1093 נוצרה מחדש דוכסות פורטוגל, תחת שלטונו של אנרי (אנריקה) מבורגונדיה.

אנריקה מבורגונדיה שאף להעניק לפורטוגל עצמאות מלאה. לאחר מותו משלה בדוכסות אלמנתו טרסה, ששימשה כעוצרת בשם בנם אפונסו, שהיה אז ילד. טרסה המשיכה להאבק עבור עצמאותה של פורטוגל וניהלה במסגרת זו מספר מלחמות. ב-1128 הודחה טרסה, ובנה עלה לשלטון בדוכסות ונודע בשם אפונסו הראשון. ב-1139 הכריז אפונסו על עצמו כמלך פורטוגל. אלפונסו הרביעי, מלך לאון, הכיר במלכותו ב-1143. עצמאותה של פורטוגל זכתה להכרה מן האפיפיור אלכסנדר השלישי ב-1172, ויש הרואים בשנה זו את תחילת קיומה של פורטוגל כמדינה עצמאית.

בית בורגונדיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית בורגונדיה

ב-1139, או למצער 1143, הפך אפונסו למלך הראשון של פורטוגל העצמאית. שושלתו שלטה על פורטוגל במשך כמאתיים שנה, עד למותו של פרננדו הראשון. פרננדו הראשון הותיר אחריו בת יחידה (ללא בנים), ביאטריש, שהייתה נשואה לחואן הראשון, מלך קסטיליה. ביאטריש הוכתרה רשמית כמלכת פורטוגל, אך מתנגדיה טענו כי בשל נישואיה, שלטונה על פורטוגל מהווה למעשה איבוד הריבונות הפורטוגזית לטובת ממלכת קסטיליה ופרצה מלחמת אזרחים, שבסופה הודחה המלכה ועלתה שושלת בית אביש. במשך שנים הודר גם זכרה של ביאטריש מספרי ההיסטוריה בפורטוגל, בשל כך.

שם תמונה משנת עד שם בפורטוגזית הערות
1 אפונסו הראשון 1139 1185 Afonso Henriques מלך למעשה כבר מ-1126 אך הכריז על עצמאות פורטוגל ב-1139
2 סנשו הראשון 1185 1211 Sancho I
3 אפונסו השני 1211 1223 Afonso II
4 סנשו השני 1223 1247 Sancho II
5 אפונסו השלישי 1247 1279 Afonso III
6 דיניש 1279 1325 Dinis
7 אפונסו הרביעי 1325 1357 Afonso IV
8 פדרו הראשון 1357 1367 Pedro I
9 פרננדו הראשון 1367 1383 Fernando I לא הותיר אחריו בנים; בתו היחידה, ביאטריש, ירשה את כסו כמלכת פורטוגל, אך מלכותה עורערה על ידי מלחמת אזרחים
10 ביאטריש 1383 1385 Beatriz בתו היחידה של פרננדו הראשון שירשה את כס המלוכה; אך שלטונה עורר מחלוקת בשל טענות לאיבוד הריבונות לטובת קסטיליה והיא הודחה לטובת דודה, ז'ואאו הראשון, מקים בית אביש.

על רקע מלחמת האזרחים בפורטוגל (לאחר מותו של פרננדו הראשון ועלייתה לשלטון של המלכה ביאטריש), ולאחר ניצחונו בקרב אלז'וברוטה, עלה לשלטון אחיו למחצה של פרננדו, ז'ואאו הראשון, אחד מבניו הבלתי-חוקיים של פדרו הראשון. תקופת שלטונו של בית אביש מאופיינת בין היתר בעלייתה של האימפריה הפורטוגזית וברדיפות נגד יהדות פורטוגל אשר בשיאן - הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות והקמת האינקוויזיציה הפורטוגזית.

ב-1557 מת המלך ז'ואאו השלישי, ואת כסאו ירש נכדו סבשטיאו, שהיה אז בן שלוש. ב-1578 נהרג סבשטיאו בקרב אל-קסר אל-כביר והכתר עבר לידי אחי-סבו, אנריקה. אנריקה היה חשמן לפני עלותו לשלטון, ולא היה רשאי להינשא. הוא פנה לכנסייה בבקשה להתיר לו להינשא ולהוליד יורש, אך האפיפיור, שהיה כלי בידיה של שושלת הבסבורג היריבה, סירב לבקשתו. כתוצאה מכך גרם מותו של אנריקה, שנתיים לאחר עלותו לשלטון, למלחמת ירושה. יש הרואים במותו של אנריקה את קץ שלטונו של בית אביש, בעוד שאחרים מכירים בתקופת שלטונו הקצרה של אנטוניו, אב המנזר של קראטו (בנו הבלתי-חוקי של אחד מאחיהם של ז'ואאו השלישי ואנריקה) כחלק משלטונה של שושלת אביש, טרם נפילתה לטובת בית הבסבורג.

הספרות בסוגריים מציינות ספירת מניין המלכים על פי היסטוריונים אשר אינם מכירים בשלטונה של ביאטריש.

שם תמונה משנת עד שם בפורטוגזית הערות
(10) 11 ז'ואאו הראשון 1385 1433 João I אחיו-למחצה של פרננדו הראשון, בנו הבלתי-חוקי של פדרו הראשון
12 (11) דוארטה 1433 1438 Duarte
13 (12) אפונסו החמישי 1438 1481 Afonso V
14 (13) ז'ואאו השני 1481 1495 João II
15 (14) מנואל הראשון 1495 1521 Manuel I
16 (15) ז'ואאו השלישי 1521 1557 João III
17 (16) סבשטיאו 1557 1578 Sebastião נכדו של ז'ואאו השלישי
18 (17) אנריקה 1578 1580 Henrique חשמן, אחי-סבו של סבסטיאו ושאר-בשרו הקרוב ביותר
19 (18) אנטוניו, אב המנזר של קראטו 1580 1580 António I שלטונו ארך 20 יום בלבד, עד פלישתו של מלך ספרד לפורטוגל; הוא הודח בידי האחרון ב-1580, אך המשיך לטעון לכתר פורטוגל מן האיים האזוריים עד 1583

הענף הפורטוגזי של בית הבסבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת פיליפה עלתה לשלטון בפורטוגל ב-1581, כאשר פליפה השני, מלך ספרד השתלט על הממלכה לאחר מותו של המלך אנריקה (ונודע בפורטוגל בשם פיליפה הראשון). השושלת מנתה שלושה מלכים, כולם נקראו בשם פיליפה. שלטונה של השושלת הגיע לקצו ב-1640, לאחר התקוממות שפרצה תחת שלטונו של פיליפה השלישי, שניסה להחליש את האצולה הפורטוגזית וגרם להתדרדרות במצבה של האימפריה הפורטוגזית.

המספר בסוגריים מציין את מניין המלכים ללא אנטוניו וביאטריש (שנחשבו בעיני פלגים מסוימים כמלכים בלתי-חוקיים).

שם תמונה משנת עד שם בפורטוגזית הערות
20 (18, 19) פיליפה הראשון 1581 1598 Filipe I נקרא גם פליפה השני, מלך ספרד.
21 (19 או 20) פיליפה השני 1598 1621 Filipe II נקרא גם פליפה השלישי, מלך ספרד.
22 (20 או 21) פיליפה השלישי 1621 1640 Filipe III נקרא גם פליפה הרביעי, מלך ספרד.

לאחר מלחמת העצמאות של 1640, עלתה לכס המלוכה משפחת ברגנסה, משפחת אצולה פורטוגזית שלה קשרי דם למלך מנואל הראשון. המשפחה המשיכה לשלוט על פורטוגל עד הפיכתה לרפובליקה ב-1910. השושלת ממשיכה עד היום, וגם כיום קיימים טוענים לכתר פורטוגל מטעם משפחת ברגנסה (הנוכחי הוא דוארטה פיו).

כמו בטבלה הקודמת, המספרים בסוגריים מציינים את מניין שליטי פורטוגל ללא המלכה ביאטריש ו/או המלך אנטוניו.

שם תמונה משנת עד שם בפורטוגזית הערות
23 (22, 21) ז'ואאו הרביעי 1640 1656 João IV עלה לאחר מרד כנגד בית הבסבורג והשלטון הספרדי.
24 (22 או 23) אפונסו השישי 1656 1667 Afonso VI
25 (23 או 24) פדרו השני 1667 1706 Pedro II
26 (24 או 25) ז'ואאו החמישי ג 1706 1750 João V
27 (25 או 26) ז'וזה הראשון 1750 1777 José I
28 (26 או 27) מריה הראשונה (1734 – 1816) 1777 1816 Maria I בתו של ז'וזה. הייתה נשואה לפדרו השלישי, מלך פורטוגל
29 (27 או 28) ז'ואאו השישי 1816 1826 João VI
30 (28 או 29) פדרו הרביעי 1826 1826 Pedro IV הוכתר ב-1822 בתור קיסר ברזיל, וויתר לשם כך על כתר פורטוגל זמן מועט לאחר שירש אותו
31 (29 או 30) איזבל מריה 1826 1828 Isabel Maria de Bragança
32 (30 או 31) מיגל הראשון (1803-1866) 1828 1834 Miguel היה שמרן, קתולי אדוק, בתקופתו פרצה מלחמת אזרחים ויש שלא הכירו בסמכותו
33 (31 או 32) מריה השנייה 1834 1853 Maria II שלטה ביחד עם בעלה, פרננדו השני, מלך פורטוגל. מריה היא המונרך היחיד שנולד מחוץ לאירופה ושלט באחת ממדינות אירופה
34 (32 או 33) פדרו החמישי 1853 1861 Pedro V
35 (33 או 34) לואיש הראשון 1861 1889 Luís I אחיו של פדרו החמישי
36 (34 או 35) קרלוש הראשון 1889 1908 Carlos I נרצח ב-1908 יחד עם בנו הבכור, לואיש-פיליפה
37 (35 או 36) מנואל השני 1908 1910 Manuel II הודח ב-1910

טוענים לכתר, בני שושלת מיגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפלת שלטונו של מיגל הראשון, מלך פורטוגל קם פלג בבית ברגנסה שראה במיגל ובצאצאיו את בעלי הטענה החוקית לכתר פורטוגל. לאחר הפיכת פורטוגל לרפובליקה, ממשיך פלג זה לטעון לכתר הפורטוגלי. מלך פורטוגל האחרון, מנואל השני, שהיה חשוך ילדים, הכיר על ערש דווי בדוארטה נונו, ראש השושלת היריבה, כיורש הכתר. בנו של דוארטה נונו, דוארטה פיו, הוא הטוען הנוכחי לכתר פורטוגל.

שם תמונה נולד מת שם בפורטוגזית הערות
מיגל ("מיגל השני") 1853 1927 Miguel de Bragança
דוארטה נונו ("דוארטה השני") 1907 1976 Duarte II Nuno
דוארטה פיו ("דוארטה השלישי") 1945 Duarte III Pio הטוען הנוכחי לכתר. חי כיום בפורטוגל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלכי פורטוגל בוויקישיתוף