בית אסיה
 | |
| בית אסיה בתכנון האדריכל מרדכי בן חורין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין משרדים  |
| כתובת | רחוב ויצמן 4, תל אביב-יפו |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1969–1979 (כ־10 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1979 |
| אדריכל |
מרדכי בן-חורין |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות פוסט-מודרנית |
| קואורדינטות | 32°04′42″N 34°47′22″E / 32.0783°N 34.7894°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית אסיה  | |
  | |
בית אסיה הוא מבנה משרדים בן 7 קומות ברחוב ויצמן 4 (בסמוך לפינת שדרות שאול המלך), במרכז תל אביב. הוא ניצב ליד מגדל אמות השקעות (בית יבמ הישן) ומול היכל המשפט, ונחשב לאחד המוכרים והמיוחדים במבני העיר.
בשנת 2008 רכשה את המבנה חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות, והיא פועלת להוספת מגדלי מגורים מעליו.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניין תוכנן על ידי האדריכל מרדכי בן-חורין והמהנדס יחיאל חצור ביוזמתו של שאול אייזנברג.[1] בנייתו החלה בשנת 1969 ונמשכה עשר שנים. בית אסיה נפתח בינואר 1979.
הבניין מוכר בשל צורתו הייחודית הפוסט-מודרניסטית. המבנה תוכנן ונבנה כבניין ירוק ועתיר צמחייה. קירותיו החיצונים של המבנה מתעגלים לכל אורכו, והמבנה מתכנס אל תוך עצמו ויוצא ממנו, כך שבאזורים מסוימים הקומות הגבוהות קטנות מהקומות התחתונות ובמקומות אחרים הפוך מכך. הקירות המתעגלים הם בצבע לבן וביניהם חלונות סרט ארוכים השקועים עמוק יותר ממישור הקירות - באופן זה מתקבל אפקט של צל באזור החלונות ולבן בוהק על הקירות היוצר בחזית מראה של פסים שחור-לבן. ההצללה בחלונות באופן זה מונעת מאור שמש ישיר לחדור אל תוך המבנה ומונעת אפקט חממה. קיר פורצלן בן 800 מ"ר הוקם במבנה בעזרת יחידות שיוצרו על ידי מפעל "נעמן", בעיצובו של פנחס עשת. את לוחות הנחושת שמעטרים את המעליות במבנה יצר האמן גד אולמן, שבטכניקת צריבה שילב דימויים שונים ובהם אותיות ומספרים.[2]
שם המבנה נקבע בהתאם לשמות המבנים הסמוכים אליו, אשר נושאים בשמם שם של יבשת: "בית אמריקה", שקדם ל"בית אסיה", ו"בית אירופה" שהוקם אחריו.
משרדים במבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פתיחת המבנה שכר משרד המשפטים קומה במבנה. כמו כן, הועברו למבנה משרדי הבנק לפיתוח התעשייה.[3] במבנה שוכנות מספר שגרירויות, בהן אלה של שוודיה, של וייטנאם ושל איטליה, ומכון גתה בתל אביב. עד לשנת 2021 משרד עורכי הדין מהגדולים בארץ, "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'", שכן בשלוש קומות במבנה.[4] בין השנים 2000–2012 שכן במבנה המכון הפולני בישראל. כיום שוכנים במבנה משרדים של בית החולים איכילוב, שגרירות וייטנאם, משרדי עורכי דין ומשרדיהן של חברות הייטק.
בנייה מתוכננת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת אלרוב נדל"ן ומלונאות, שרכשה את המבנה בשנת 2008, פועלת לאישור תוכנית לבניית שני מגדלים בני 30 קומות מעליו, שישמשו למגורים ולבית מלון.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינגה דויטשקרון, אמריקה ואירופה - ב"בית אסיה", מעריב, 23 בדצמבר 1980
- אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, לבנות את אסיה מחדש, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2009
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית אסיה, באתר 'חלון אחורי', 2 ביולי 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ י. משולח, הוגשה תכנית להקמת "בית אסיה" בת"א, דבר, 28 באפריל 1969
י. משולח, מבקש מהועדה לויסות הבנייה היתר לבניית "בית אסיה", דבר, 13 במאי 1970 - ^ אייל, אבישי, "אות, סימן, חומר ותנועה ביצירתו של גד אולמן"
- ^ ח"כים ידרשו לבדוק שכירת קומה בבית "אסיה" ע'י משרד המשפטים, דבר, 15 בפברואר 1978
- ^
רונית הראל, "זה קריטי לשרידות": הסיפור שמאחורי המעבר של פירמת עורכי הדין הגדולה בישראל למגדל בדרום ת"א, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2021
- ^ גיא נרדי, האדריכל משה ספדיה יתכנן שני מגדלים בגובה של 30 קומות מעל בית אסיה בת"א, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2023; נעמה ריבה, "אני חושב שצריך להרוס" הכריז מהנדס העיר, אבל גם התוכנית החדשה לא תציל את בית אסיה, באתר הארץ, 25 ביולי 2023
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |