במדבר רבה
במדבר רבה הוא מדרש אגדה על ספר במדבר. המדרש מחולק לעשרים ושלושה פרקים. המדרש מורכב משני חלקים. הראשון עוסק בפרקים א'-ז' שבספר במדבר, והשני בפרקים ח'-ל"ו. שם התואר 'רבה' שנוסף למדרש נבע מהעתקה משותפת של מדרשי אגדה על התורה באותם כתבי היד, הכוללים את מדרש רבה.
זמן כתיבת המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרש מוזכר בשמו בפעם הראשונה בידי רבי יהודה בר יקר, מורו ורבו של הרמב"ן וגם אצל הרמב"ן. ככל הנראה נערך המדרש בסביבות המאה ה-12 בפרובאנס. שמו של המדרש מוזכר גם אצל רבי עזריאל מגירונה ומצוטט אצל חכמים מן המאה ה-13, מכאן למדים, שהמדרש נערך עשרות שנים קודם כלומר במאה ה-12. עריכת המדרש וצורת הכתיבה משווים למדרש אופי של מדרשים אחרים במדרש רבה כמו בראשית רבה וויקרא רבה. מדרש במדבר רבה מורכב משני חלקים. חלקו הראשון של המדרש מאופיין בדרך כתיבתו של רבי משה הדרשן, וחלקו השני של המדרש זהה למקבילות שלו במדרש תנחומא[דרוש מקור][1].
לשון המדרש וסגנונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשונו של המדרש היא ברובה עברית מתקופת המשנה ומעט עברית מימי הביניים, ארמית ומילים בשפות אירופאיות . סגנון כתיבת המדרש ארוך וארכאי, ובכך הוא שונה ממדרשי חז"ל הקדומים, אשר מצמצמים בכתיבה. אריכות הכתיבה גורמת מעט לחוסר הבנה ביחס לכוונת כותב המדרש[דרוש מקור]. המדרש על שתי פרשות ספר במדבר, פרשת במדבר ופרשת נשא ארוך כפליים משאר המדרשים בקובץ זה על שאר פרשות ספר במדבר. מקורות נכבדים מהמדרשים הם ממקורות קדומים יותר, אך נערכו בהם שינויים כדי שיתאימו לרוח כתיבת מדרש רבה. בנוסף לדרשות, מכיל המדרש סיפורים המרחיבים את הסיפור המקראי על כל גווניו וכן משלים ופתגמים.
חלוקתו של המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדרש מחולק לעשרים ושלושה פרקים. המדרש מורכב משני חלקים הראשון עוסק בפרקים א'-ז', שבספר במדבר והשני - בפרקים ח'-ל"ו.
יום-טוב ליפמן צונץ טען כי לא מחבר אחד חיבר את שני החלקים. לשיטתו שני החלקים היו שווים, כאשר נכתבו ונערכו בפעם הראשונה. בתחילה כל הפרקים החלו בהלכה, בסדר המקראות או העניינים. לאחר זמן מה, מחבר אחר ערך מחדש את שתי הפרשיות הראשונות, עד פרשת נשא. בשתי הפרשות הראשונות האריך ואת שאר הפרשות השאיר כפי הנערכו בראשונה. שלמה בובר בעקבותיו טוען אף הוא ששני החלקים נתחברו מחברים שונים. לשיטתו מחבר אחד התחיל לערוך את המדרשים המיוחסים לספר במדבר, על פי הדוגמה של בראשית רבה, וכאשר החל לערוך את המדרש על פרשת נשא הפסיק, ומחבר אחר השלים קובץ המדרשים.
חלוקת המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מניין בני ישראל – פרשת במדבר
- סדר החנייה; מספר בני ישראל; מות בני אהרן
- שבט לוי
- הבכורים, כיסוי כלי המשכן
- בני קהת
- מפקד הלוויים – פרשת נשא
- שילוח הטמאים מן המחנה
- גרים
- פרשת סוטה
- פרשת הנזיר
- ברכת כהנים
- הקמת המשכן
- קרבנות הנשיאים
- קרבנות הנשיאים; נבואת משה
- בהעלותך את הנרות; החצוצרות; שבעים הזקנים. פרשת בהעלותך
- המרגלים. פרשת שלח לך
- מצוות בכניסה לארץ
- פרשת קרח. פרשת קורח
- פרשת חקת. פרשת חוקת
- פרשת בלק. פרשת בלק
- פרשת פינחס. פרשת פינחס
- מלחמת מדין, עושרם של בני גד וראובן. פרשת מטות
- פרשת מסעי. פרשת מסעי
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חננאל מאק, 'מדרש שמואל ומדרש במדבר רבה', בתוך: אריה אדרעי [ואחרים] (עורכים) מחקרים בתלמוד ובמדרש, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ה, עמ' 293–307.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במדבר רבה באתר ספריא
- במדבר רבה באתר תורת אמת
- חננאל מאק, "זמנו, מקומו ותפוצתו של מדרש במדבר רבה", תעודה יא, אוניברסיטת תל אביב תשנ"ו, עמ' 91–106.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מהר"ץ חיות, איגרת ביקורת
מדרש רבה | ||
---|---|---|
קובצי מדרש קדומים | בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • רות רבה • קהלת רבה | |
קבצים מספרות התנחומא | שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה | |
קבצים אירופים מאוחרים | שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) |