לדלג לתוכן

גדנסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדנסק
Gdańsk
סמל גדנסק
סמל גדנסק
סמל גדנסק
דגל גדנסק
דגל גדנסק
דגל גדנסק
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פומרניה (פרובינציה)פומרניה (פרובינציה) פומרניה
ראש העיר Aleksandra Dulkiewicz
תאריך ייסוד המאה ה-10
שטח 262 קמ"ר
גובה 11 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 486,022 (31 במרץ 2021)
 ‑ במטרופולין 1,080,700 (2006)
קואורדינטות 54°21′N 18°40′E / 54.350°N 18.667°E / 54.350; 18.667
אזור זמן UTC +1
http://www.gdansk.pl
המונח "דנציג" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו דנציג (פירושונים).
בזיליקת מריה הקדושה בגדנסק, כנסיית הלבנים השנייה בגודלה בעולם, לאחר בזיליקת פטרוניוס הקדוש
מזרקת נפטון בגדנסק

גְדַנְסְקפולנית: Gdańsk, ‏האזנה‏; בגרמנית: Danzig, ‏האזנה‏; בקשובית: Gduńsk; ביידיש: דאַנציג) היא עיר הנמל החשובה בפולין, והעיר השישית בגודלה במדינה. בירת פרובינציית פומרניה. בעבר נקראה בשמה הגרמני, "דנציג".

גדנסק שוכנת לחוף מפרץ בדרום הים הבלטי, ומהווה צלע במשולש הערים "טרוימיאסטו" לצד עיירת הנופש סופוט והעיר גדיניה. אוכלוסיות גדנסק רבתי מעל מיליון תושבים. בגדנסק גופא כ-460,000 תושבים. גדנסק נמצאת בשפך נהר הויסלה, דבר המעניק לה יתרון משמעותי כמרכז סחר ימי ונהרי.

לאורך ההיסטוריה שלה הייתה גדנסק עיר מסחר. בימי הביניים היא הייתה עיר הנזה, והיום היא מרכז מסחרי חשוב. במספנות גדנסק נולדה תנועת סולידריות בהנהגת לך ואלנסה, אשר מילאה תפקיד חשוב בהתמוטטות השלטון הקומוניסטי באירופה בסוף שנות השמונים.

על פי ממצאים ארכאולוגיים הוקם מבצר גדנסק בידי מיישקו הראשון מלך פולין בשנות ה-80 של המאה העשירית. בשנת 997 נטבלו תושבי גדנסק לנצרות בידי הקדוש אדלברט מפראג, שנשלח על ידי מלך פולין בולסלאב האמיץ. לאחר מכן נשלטה העיר בידי דוכסי פומרניה. הדוכס שְוְויֶנְטוֹפֶּלְק השני העניק לעיר כתב זכויות בסביבות שנת 1235. במאה ה-14 עברה העיר לשליטת האבירים הטבטונים. ב-1343 הוחל בבניית בזיליקת מריה הקדושה (St. Marienkirche) (אנ') במקום כנסיית עץ שהוקמה כבר ב-1243, בזיליקה זו הייתה עד 1945 הכנסייה הלותרנית הגדולה בעולם, וכיום זו כנסייה קתולית. ב-1361 הצטרפה העיר לברית ערי הנזה. העיר המשיכה להתפתח ולשגשג, בעיקר הודות למעמדה החופשי ולכתבי-זכויות מצד מלכי פולין ופרוסיה שאפשרו לה לסחור באופן חופשי עם מדינות אלה.

המאות ה-16 וה-17 היוו "תור זהב" בתולדות העיר, אז התיישבו בה פולנים, יהודים, קאשובים, הולנדים וסקנדינבים. כתוצאה מכך התפתחה בעיר זהות רב-תרבותית ייחודית.

במאה השמונה-עשרה סבלה העיר מהאטה כלכלית בעקבות המלחמות שהביאו לחלוקתה של פולין. העיר (שנקראה אז בשמה הגרמני "דנציג") סופחה ב-1793 לממלכת פרוסיה. בשנת 1807 העיר נכבשה על ידי כחות של נפולאון והוקמה "רפובליקת דנציג". בשנת 1813 חיל מצב צרפתי בפיקוד ז'אן ראפ נכנע והעיר חזרה לשליטת פרוסיה ונשארה תחת שלטונה עד סוף מלחמת העולם הראשונה.

בין מלחמות העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – העיר החופשית דנציג

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוכרזו דנציג וסביבותיה כעיר חופשית במעמד מיוחד, בחסות חבר הלאומים. אוכלוסיית העיר הייתה ברובה הגדול גרמנית, ומ-1933 שלטה במועצתה המפלגה הנאצית. אחת העילות הרשמיות לפרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה תביעתה של גרמניה לקבל לידיה את השלטון בדנציג והסירוב שבו נתקלה. עם פרוץ המלחמה, ב-1 בספטמבר 1939, התחולל בבית הדואר בעיר קרב קצר בין פקידי הדואר הפולנים לבין הכוחות הנאצים, שהסתיים בתבוסת הפולנים והוצאתם להורג. לאחריו סופחה העיר לגרמניה. בשלהי המלחמה התרכזו בעיר מאות אלפי פליטים מפרוסיה המזרחית, שנמלטו מהצבא האדום המתקדם, ובחלקם ניסו להתפנות מערבה דרך הים. העיר ספגה הפצצות כבדות וב־30 במרץ 1945 נתפסה בידי הכוחות הסובייטים.

בתום מלחמת העולם השנייה גורשה האוכלוסייה הגרמנית ברובה הגדול, ובמקומה יושבו בעיר פולנים, בעיקר פליטים ממחוזות במזרח פולין שעברו לשליטת ברית המועצות. מרכז העיר העתיק שוקם בשנות החמישים והשישים, והעיר הפכה למרכז תעשייתי חשוב בפולין הקומוניסטית הודות לנמל והמספנות.

בספטמבר 1980 הוקמה במספנות על שם לנין שבגדנסק תנועת סולידריות, אשר סימנה את תחילת היסדקות הקו הנוקשה של המפלגה הקומוניסטית בפולין.

הקהילה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים עולים לארץ ישראל מנמל גדנסק, פולין, בשנת 1924

סוחרים יהודים פעלו בעיר החל מהמאה ה-15, אולם בתחילה נאסרה התיישבות יהודית בתחומי העיר עצמה, ובתקופת שלטונה של ממלכת פולין הוטלו הגבלות על מגורי יהודים בחלקים שונים בעיר ועל עיסוקיהם, הגבלות שהוסרו רק ב-1814.

בתקופת העיר החופשית דנציג, שבין המלחמות, מנתה הקהילה היהודית למעלה מ-10,000 נפש. הנציבים מטעם חבר הלאומים ניסו להגן על מעמדם של היהודים גם לאחר השתלטות הנאצים על הסנאט של העיר, אך מסוף 1937 הידרדר מצבם של היהודים במהירות והם היו נתונים לפוגרומים, לביזה ולאפליה חוקית בהתאם לחוקי נירנברג. מרבית היהודים עזבו, ועד פרוץ המלחמה ירד מספרם ל-1,600. בפברואר-מרץ 1941 גורשו כמעט כל היהודים שנותרו בעיר.

קהילה זעירה הוקמה בעיר לאחר המלחמה, וב-2016 נמנו בה כ-90 חברים.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]