הנץ החמה
הֶנֵץ הַחַמָּה[1] הוא ציון זמן בהלכה לרגע שבו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש[2].
הזמן הקודם להנץ החמה הוא עלות השחר, אשר במהלכו ניתן להבחין בהתבהרות ראשונית של השמיים בזכות התקרבותה של השמש. הרמב"ם מכנה את הנץ החמה עלות השמש[3]. הזמן המוקדם ביותר של הנץ החמה חל בישראל, על פי שעון הקיץ, סמוך לנקודת ההיפוך הקיצית שבחודש יוני, בשעה 05:34. הזמן המאוחר ביותר לכך חל עם המעבר משעון קיץ לשעון חורף בשלהי חודש אוקטובר, בשעה 06:54. בראשית חודש ינואר, סמוך לנקודת ההיפוך החורפית, חל הנץ החמה ב-06:43, שעה שמקבילה ל-07:43 בשעון קיץ[4].
חישוב זמן הנץ החמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר ישנם הרים המסתירים את קו האופק, או כאשר המקום גבוה - שאז הזריחה נראית קודם לכן, יש המחשבים את הנץ החמה לפי זמן הזריחה בפועל (הנץ החמה הנראה), שהוא שונה מן הזמן המחושב לפי האופק (שאינו מתחשב בגובה הצופה או בהרים שמסתירים לו את האופק), מה שמסבך את חישוב הנץ החמה ומחייב גם לקחת בחשבון את הנתונים הטופוגרפיים של האזור. כאשר ההרים קרובים למקום, לא תמיד הם נלקחים בחשבון, וברור שכאשר אדם יעמוד ליד מצוק גבוה המטיל עליו צל לא ייחשב שלגביו הנץ החמה יתרחש כמה שעות מאוחר יותר – כאשר תגיע אליו השמש. אין הגדרה מדויקת לגבי הקרבה של ההרים למקום בו הם מנוכים מהחשבון, וכל מקרה נבחן לגופו.
כאשר מחשבים את זמני הנץ החמה לעיר מסוימת, אין מחשבים לגבי כל אזור ואזור בעיר בפני עצמו את הזמן בו תתגלה השמש, אלא מחשבים את הזמן בו תזרח השמש בעיר במקום כלשהו בה. הדבר מסבך עוד יותר את החישוב, במיוחד לאור העובדה שלא בכל פעם השמש מתגלה באותו מקום בעיר בפעם הראשונה, ויש למצוא מהו המקום הזה. גם כאן יכולות להיווצר בעיות של הגדרה, האם מקום מסוים שייך לעיר או לא, וגם כאן נבחן כל מקרה לגופו.
לפי שיטת הרמב"ם ובעקבותיו הגר"א, ידיעת זמן הנץ החמה נחוצה לשם חישוב כל זמני היום (להרחבה ראו שעות זמניות), שכן שעות הנספרות לפי שיטה זאת החל מהנץ החמה. הנץ החמה הנראה מעל ראשי ההרים רלוונטי רק לעניין זמן הזריחה אך לא לעניין חישוב השעות הזמניות, שנמדד בכל מקרה לפי הנץ החמה מעל לאופק.
דיני הנץ החמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן עקרוני כל המצוות שחייבים לעשות אותן ביום (לדוגמה תקיעת שופר וברית מילה) החובה מתחילה מעלות השחר, אך תקנו חכמים לעשותם מהנץ החמה ואילך, מפני שאין הכל בקיאין בזמן עלות השחר[5]. מנייני "ותיקין" נוהגים להתחיל להתפלל לפני הנץ החמה ולכוון כך שיתחילו את תפילת שמונה עשרה בדיוק בזמן הנץ החמה, ומכאן החשיבות הגדולה לדיוק בחישוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זמני היום, באתר כיפה
- לוח עם זמני היום, באתר "ישיבה"
- הערך "הנץ החמה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא הנץ החמה, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך הוא הניקוד בכתב יד קאופמן, טעות נפוצה היא לקרוא למועד זה כ"נץ החמה", אך למעשה האות "ה" היא חלק מן המילה ואיננה ה' הידיעה והשרש הוא נצ"צ ומבנין הפעיל ולכן הה"א בסגול (ולא בפתח) כי בא במקום הנציץ. (השוו למגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק י"ג – "הנצו הרימונים", וראו אטימולוגיה עממית). ראה הערך "הנץ" במילון אבן-שושן. כמו כן ראה [1].
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ב': "שתהא החמה מטפטפת על ראשי ההרים", וכן בספר הערוך, ערך "נץ": "תחילת היראות פניה". ועיין בביאור הלכה, סימן נח, ד"ה כמו.
- ^ מילה א, ח; קידוש החודש א, ז ועוד
- ^ Tel Aviv, Israel — Sunrise, Sunset, and Daylength, באתר "Time and Date" (באנגלית)
- ^ "הגדרת הזמן שמעלות השחר עד הנץ | שאלות ותשובות". yeshiva.org.il. נבדק ב-2017-07-04.
| זמני היום בהלכה | ||
|---|---|---|
| בוקר | קריאת הגבר • עמוד השחר • משיכיר • הנץ החמה • סוף זמן קריאת שמע • סוף זמן תפילה | 
|
| צהריים | חצות היום • מנחה גדולה • מנחה קטנה • פלג המנחה | |
| ערב | שקיעת החמה • בין השמשות • צאת הכוכבים | |
| לילה | חצות הלילה • אשמורות הלילה | |
| ראו גם | שעות זמניות • קו התאריך בהלכה • הלוח העברי | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.