לדלג לתוכן

הר בוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הר בוקר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
גובה 640 מטר
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום הר הנגב
קואורדינטות 30°52′27″N 34°43′02″E / 30.8742°N 34.7172°E / 30.8742; 34.7172
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הר בוקרערבית: רג'ם אלבקרה – "רגם הפרה") הוא פסגה בגובה 640 מטר, נמצא כשמונה קילומטרים ממערב לקיבוץ שדה בוקר. הר בוקר הוא חוטמו הדרומי־מערבי של קמר בוקר־צבוע, אחד מששת הקמרים הבונים את הר הנגב הצפוני. מפסגת הר בוקר יש תצפית אל העמק העליון של נחל הבשור, רמת מטרד, בקעת צין, קמר חלוקים, רמת עבדת ורכס רמון. על פסגת ההר אתר קידוח נפט נטוש. עץ זית בודד צומח בערוץ קטן היורד מן הפסגה מזרחה, אל נחל הבשור[1].

סקירה גאוגרפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר בוקר הוא פסגה בגובה 640 מטר מעל פני הים, כשמונה קילומטרים ממערב לקיבוץ שדה בוקר. חוטמו הדרומי-מערבי של קמר בוקר-צבוע, אחד מששת הקמרים הבונים את הר הנגב הצפוני. מפסגת הר בוקר יש תצפית אל עמקו העליון של נחל בשור, רמת מטרד, בקעת צין, קמר חלוקים, רמת עבדת ורכס רמון.

הר בודד המתרומם מהמישור בצלעותיו התלולות, 8 ק"מ מדרום מזרח לשבטה (א-סביטה), בינה לבין עבדת. ממזרח להר עובר נחל הבוקר, שתוואי הזרימה שלו עולה הדרך מעבדת לחלוצה. פסגה בהר הנגב הצפוני, על פרשת המים של רכס בוקר.[2]

[דרושה הבהרה]בראש פסגת הר בוקר נמצא קידוח נפט נטוש, וממזרח לפסגה יש עץ זית עתיק (ייתכן שזהו העץ שהעניק להר את שמו הערבי). דרך עפר עולה לפסגה מנחל בשור. מצודות מלבניות, ללא מגדלים, דוגמת המצודות בנחל רביב, קצר-רחייבה, באר-חפיר, לענה, הר-בוקר, מישור-הרוח. צורתו מצולע שצלעותיו אינן שוות. במרכזו חצר גדולה שחדרים גדולים וקטנים ערוכים סביבה. אופייניות ביותר להדגמת התופעה של המצודות בהר הנגב הן אלה היוצרות מעין מקבץ מצפון וממערב לקיבוץ שדה בוקר. שם נמצא את אתר חלוקים, את מצד הרועה, את מצודת רתמה ואת מצד הר בוקר. אלה מייצגות טיפוסים שונים, ורובן נחפרו ונחקרו ביסודיות.[3]

שרידי מצד ישראלי מימי מלכי יהודה בהר בוקר אשר בהר הנגב.[4]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מרקוס, מ', אלעזרי י' (2000) " אנציקלופדיה מפה- כל היישובים וכל האתרים בישראל, כרך 1", מפה- מיפוי והוצאה לאור, עמ'- 135.
  • פרס, י' (1952). "אנציקלופדיה ארץ ישראל, כרך ג' ", הוצאת ספרים ירושלים, עמ'- יז'
  • כהן, ר',(1979). " המצודות ישראליות בהר-הנגב"- מאמר ארכאולוגי, חסר מקור פרסום, עמ'-39.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אריאל- אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, ספריית השדה
  2. ^ הנגב הצפוני- מדריך ישראל החדש, כרך 14, כתר הוצאה לאור, 2001
  3. ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, 2005
  4. ^ מבוא לארכיאולוגיה של ארץ- ישראל בתקופת המקרא, בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 1990