וידאו
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על ההיסטוריה של הווידאו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על ההיסטוריה של הווידאו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
וידאו (מלטינית: Video – אני רואה; בעברית גם חוֹזִי) הוא טכנולוגיה המשתמשת באותות אלקטרוניים לשם צילום, הקלטה, אחסון, ולאחר מכן שידור וצפייה ברצפים של תמונות וצלילים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טכנולוגיית הווידאו פותחה לראשונה עבור טלוויזיה המבוססת על שפופרת קרן קתודית, אולם טכנולוגיות נוספות למכשירי תצוגה התפתחו במהירות. ב-1951 לראשונה הוקלט מידע המגיע ממצלמת וידאו על גבי קלטת, בהפיכת המידע וקידודו לרצף על גבי סרט מגנטי. השימוש הראשון של וידאו בערוצי הטלוויזיה היה ב-14 באפריל 1956, כאשר מהדורת החדשות של רשת CBS שודרה שוב באמצעות הטכנולוגיה החדשה. מחיר מצלמת וידאו באותה עת היה 50,000$ ומחיר קלטת וידאו המספיקה לשעת צילום עמד על 300$.[1] מחיר הטכנולוגיה ירד במהירות, וב-1971 החלה סוני למכור וידאו טייפ בצורה מסחרית.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טכנולוגיית הווידאו פותחה לראשונה למערכות טלוויזיה מקצועיות ומאוחר יותר התפתחה בפורמטים שונים כדי לאפשר הקלטת וידאו גם לצרכן הביתי. אפשר לצפות בווידאו במגוון של מכשירים, טלוויזיות, צגי מחשב, מקרנים ונגנים שונים. השימוש בווידאו נפוץ גם בהנדסה, מדעים ריגול ומעקב. בעברית מדוברת משמש המונח "וידאו" גם לתיאור מכשיר הוידאו טייפ, המקליט ומנגן אותות חוזי ושמע, לרוב על גבי קלטות וידאו בפורמט VHS.
היבטים טכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טכנולוגיות הווידאו מתבססות על העובדה שרצף של תמונות סטטיות המוקרנות בזו אחר זו יוצרות אשליה של תנועה בעין האדם. אשליה זו מקושרת לתופעת ההתמשכות של הזיכרון החושי. שידורי טלוויזיה עושים שימוש במספרים שונים של תמונות (המכונות פריימים – Frames) לשנייה. בשיטת השידור PAL, 25 פריימים לשנייה, ו־29.97 פריימים לשנייה בשיטת השידור NTSC. בקולנוע מוצגים 24 פריימים בשנייה. בפורמטים דיגיטליים פורמט התמונה הסטטית יכול להיות בסוגים שונים, החל מרצף של תמונות bitmap, דרך הצגת רצף של תמונות דחוסות בפורמט כמו JPEG וכלה בהצגת פריים מלא אחת לכמה פריימים, וביניהם הצגת השינויים בתמונה מפריים למשנהו (בפורמט MPEG-2, למשל, נרשמת תמונה מלאה בכל 16 פריימים). ישנן שיטות נוספות של קידוד ודחיסת וידאו.
כל פריים מחולק לשני שדות (Fields) וכל שדה מכיל חצי מהמידע הוויזואלי כך ששדה אחד מציג את הקווים האופקיים הזוגיים והשדה שלאחריו יראה את הקווים האופקיים האי־זוגיים וכן הלאה. במכשירי הטלוויזיה בטכנולוגיית CRT כל שדה מוצג בנפרד כך שלמעשה קצב ריצוד המסך הוא 50 הרץ (בפורמט PAL).
בפורמט הדיגיטלי מצורפת לכל פריים שורת מידע ובה נתונים לגבי הפריים. נתונים אלו יכולים להכיל מידע מגוון כגון צורת הקידוד של התמונה, שם הסצנה ואף מידע טכני אודות הצילום כגון דגם המצלמה, שעת הצילום ואפילו הגדרות צמצם, מהירות התריס וכיוצא בזאת.
טיפול בווידאו מצריך משאבים רבים ורוחב פס גדול, מכיוון שמדובר בכמות גדולה מאוד של מידע. לשם דוגמה סרטון של שנייה של תמונת VGA צבעונית בפורמט bitmap, צורך נפח של כ-23 מגהבייט. (640 כפול 480 פיקסלים, כפול 3 (צבעי יסוד RGB) כפול 25 תמונות בשנייה). מכיוון שנפח הנתונים הוא רב, מקובל להשתמש בשיטות דחיסה שונות לשם הקטנת המידע. לצרכים תעשייתיים שיש בהם עיבוד מידע של הווידאו בזמן אמת, מקובל להשתמש במצלמות גוני אפור, המקטינות את הנפח לשליש ושומרות נתונים של פיקסל בבית אחד ולא בשלושה בתים (256 גוונים אפשריים). באינטרנט מקובל להזרים מידע בגודל של רבע פריים (רזולוציה של 320 על 240 פיקסלים), שצורך רק רבע נפח, (230.4K לפריים). כוונת (Viewfinder) עם תמונת שחור-לבן משמשת מצלמות מקצועיות בשל אורך החיים והדיוק של מסך שחור־לבן לעומת צגי LCD, למשל.
מאז המצאת הווידאו, הציבור הגדול היה בעיקר צרכן של טכנולוגיה זו בסרטים ובטלוויזיה, אך בתחילת המאה העשרים ואחת השימוש בצילום ויצירת וידאו בידי הציבור נעשה לדבר נפוץ, עקב פיתוח מצלמות וידאו ביתיות (Handy Video Camera) שנועדו לשימוש פרטי, ומצלמות WEB פשוטות וזולות לשימוש בוועידות וידאו דרך האינטרנט.
לצורך העברת וידאו דיגיטלי ברשתות מחשבים (ובאינטרנט בכלל) בזמן אמת, קיים פרוטוקול ייעודי בשם RTP. פרוטוקול זה מצטיין בזמני העברה מהירים, ובסלחנות לשגיאות ואיבוד חבילות נתונים (על חשבון הדיוק), מכיוון ששינויים מזעריים בתמונה ובצליל לא תמיד משפעים על החוויה הכוללת.
פורמטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטות שידור והעברת וידאו אנלוגיים:
תצורות אות וידאו אנלוגי חשמלי ומחברים:
תצורות אות וידאו דיגיטלי ומחברים:
תצורות וידאו אנלוגיות על סרט וידאו:
- "2 Quadruplex videotape סרט (Ampex)
- BBC VERA (פורמט ניסיוני בלבד)
תצורות וידאו אנלוגיות על קלטות וידאו:
- U-matic (סוני)
- Betamax (סוני)
- Betacam
- Betacam SP
- Betacam SX
- (VHS (JVC
- (S-VHS (JVC
- (VHS-C (JVC
- (Video 2000 (פיליפס
- 8mm tape
- Hi8
פורמטי אחסון וידאו דיגיטליים:
- D1 (סוני)
- D2 (סוני)
- D3
- D4
- D5
- Digital Betacam (סוני)
- Betacam IMX (סוני)
- (D-VHS (JVC
- DV
- MiniDV
- Digital8 (סוני)
תצורות אחסון אופטיות:
תקני וידאו דיגיטלי נבחרים:
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל טלוויזיה | ||
|
פורטל קולנוע | ||
|
פורטל טכנולוגיה | ||
הפסקת ייצור מכשירי וידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2016 הודיעה חברת Funai Electric היפנית, שהיא סוגרת את קו הייצור שלה למכשירי הווידאו (VHS).[2] מאחר שהחברה הייתה החברה האחרונה שמייצרת את המכשיר (לאחר שגם החברות סוני ופנסוניק הפסיקו לייצרם), בכך הופסק לחלוטין ייצור מכשיר הווידאו בעולם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיליון המוקדש לנושא "קופסה עם מסך", משקפיים 28, דצמבר 1996
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבנר גדיש, מדריך: איך ממירים קלטת וידאו לפורמט דיגיטלי?, באתר ynet, 27 ביוני 2005
- עידו גנדל, איך זה עבד: מכשיר וידאו, חלק ב', באתר ynet, 9 באוקטובר 2012
נטע אלכסנדר, פרידה מהווידיאו: הפורמט הגרוע הכי מושלם שיש, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "וידיאו", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
הקלטת וידאו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Richard G. Elen, TV Technology 10. Roll VTR
- ^ מכשירי הווידאו עדיין איתנו. עכשיו כבר לא, באתר מאקו, 21 ביולי 2016
| פורמטי אחסון וידאו | |
|---|---|
| מדיה מגנטית |
VCR (1972) • Betamax (1975) • VHS (1976) • וידאו 2000 (1979) • VHS-C (1982) • Betacam (1982) • Video 8 (1985) • D1 (1986) • S-VHS (1987) • Hi-8 (1989) • S-VHS-C (1987) • W-VHS (1992) • Betacam numérique (1993) • DV (1995) • Digital-S (D9) (1995) • Betacam SX (1996) • D-VHS (1998) • Digital8 (1999) • HDV (2003) |
| תקליטור |
לייזרדיסק (1978) • VCD (1993) • DVD (1995) • Mini DVD (1998) • SVCD (1998) • EVD (2003) • UMD (2005) • VMD (2006) • HD DVD (2006) • Blu-ray (2006) • DMD (2007) • HVD (בפיתוח) |
