ז'אק רנסייר

ז'אק רנסייר
Jacques Rancière

רנסייר בשנת 2021
לידה	10 ביוני 1940 (בן 84) אלג'יר, צרפת
מקום לימודים	אקול נורמל סופרייר
מוסדות	European Graduate School, מחברות הקולנוע, סורבון
מונחה לדוקטורט	Alain Deneault, Carsten Meiner, Stéphane Douailler, Muriel Combes, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
זרם	פילוסופיה קונטיננטלית
תחומי עניין	פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של החינוך, אסתטיקה, אמנות, ספרות, קולנוע, מטאפילוסופיה
עיסוק	פילוסוף, מבקר ספרות, מרצה באוניברסיטה, aesthetician
הושפע מ	אפלטון, אריסטו, קאנט, מרקס, פוקו, לאקאן, באדיו, ליוטר, אלתוסר, ארנדט
השפיע על	ז'יז'ק, ג'אד נאמן
מדינה	צרפת
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (2016)

ז'אק רנסייר (בצרפתית: Jacques Rancière;‏ נולד ב-10 ביוני 1940) הוא פילוסוף צרפתי, פרופסור לפילוסופיה ב-EGS בסאס פה, ופרופסור לפילוסופיה לשעבר באוניברסיטת פריז VIII: המרכז האוניברסיטאי הנסיוני ונסן - סן-דני . רנסייר ידוע בשל עיסוקו בפילוסופיה פוליטית, בפילוסופיה של החינוך ובאסתטיקה; בתחום זה הוא זכה להכרה בזכות ספרו "חלוקת החושי" שגם תורגם לעברית.

הגותו

פילוסופיה פוליטית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רישום של רנסייר מאת ארתורו אספינוסה (Arturo Espinosa)

רנסייר התפרסם לראשונה בשנת 1965 כשותף לכתיבת החיבור "לקרוא את הקפיטל" (ביקורת נאו-מרקסיסטית ל"הקפיטל" של קרל מרקס) יחד עם מורו דאז לואי אלתוסר ועם אטיין בליבר . בהמשך, רנסייר נפרד באופן פומבי מאלתוסר, על רקע מחלוקת סביב יחסם השונה למרד הסטודנטים במאי 1968 - רנסייר חש כי עמדתו התאורטית של אלתוסר אודות "האידאולוגיה" אינה מותירה מקום להתקוממות עממית ספונטנית. בין השנים 1981-1975 רנסייר היה פעיל בכתב העת "Les Révoltes Logiques".

ב-1977 חתם רנסייר, לצד אינטלקטואלים ואקדמאים נוספים, על "העצומה לביטול גיל ההסכמה בצרפת" שניסח מישל פוקו בנוגע לדה-קרימינליזציה של יחסי מין בהסכמה עם קטינים (מתחת לגיל 15, גיל ההסכמה בצרפת).

לאחר שיצא לדרך אינטלקטואלית עצמאית, רנסייר פרסם שורה של עבודות המתחקות אחר המושגים המרכיבים את האופן בו את מבינים השיח הפוליטי, כגון "אידאולוגיה" ו"פרולטריון". רנסייר ביקש לברר כיצד הפילוסופיה חושבת על מעמד הפועלים: הוא בחן האם מעמד הפועלים בכלל קיים, את הקשרים שבין המוני העובדים ו"ידיעה", והמגבלות הקיימות דווקא אצל הפילוסופים המכבדים את הפרולטריון. הלך רוח זה באה לביטוי הוא ספרו של רנסייר "Le Philosophe et ses pauvres" (בתרגום חופשי: הפילוסוף וענייו) משנת 1983.

לאחרונה כתב רנסייר בנושא זכויות האדם ובמיוחד את תפקידם של ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים בקביעת הסמכות לקבוע אילו קבוצות של אנשים, שוב בעיית ההמונים, מצדיקים התערבות של זכויות אדם ואפילו מלחמה.

פילוסופיה של החינוך

בשנת 1987 פורסם ספרו של רנסייר "Le Maître ignorant: Cinq leçons sur l'émancipation intellectuelle" (בתרגום חופשי: מנהל בית הספר הבור: חמישה שיעורים באמנציפציה אינטלקטואלית). הספר נכתב עבור מחנכים ואנשי חינוך לעתיד. באמצעות סיפורו של יוסף ז'קוט , רנסייר קורא תיגר על קוראיו להתייחס לשוויון כנקודת מוצא ולא כיעד חינוכי. בעשותו כן, הוא מבקש ממחנכים לנטוש את הנושאים והרטוריקה של חסרון תרבותי וישועה. במקום לחייב את תלמידי בית הספר להנחות את התלמידים לקראת מטרות מסוימות ומנכורת, רנסייר טוען כי מחנכים יכולים לתעל את האינטליגנציה השווה כדי להקל על צמיחתם האינטלקטואלית בכיוונים כמעט בלתי מוגבלים. מנהל בית הספר לא צריך לדעת דבר (וייתכן שהוא בור). רנסייר מתחיל עם הנחות כי כל שווים של אינטליגנציה וכי כל תרגיל חינוכי קולקטיבי המבוסס על עיקרון זה יכול לספק את התובנות שממנו ידע נבנה. הוא טוען כי העניים וחסרי הזכויות צריכים לחלוטין להרגיש שהם מסוגלים ללמד את עצמם את אשר הם רוצים לדעת. יתר על כן, כל אחד יכול להוביל, והמדוכאים לא צריכים לחוש כפופים למומחים או להסתמך על אחרים, אלא על האמנציפציה האינטלקטואלית שלהם.

ז'קוט דגל ב"שוויון האינטליגנציה" וטען כי אדם בור יכול ללמד אנשים בורים נוסף. רנסייר פיתח את הרעיון הזה בספרו, באומרו כי "ישנה הסתייגות בכל פעם שאינטליגנציה אחת כפופה לאחרת ... מי שמלמד בלי לשתחרר מסתייג".

אסתטיקה

בשנת 2000 פורסם ספרו חלוקת החושי. בספר זה רנסייר מבקש להחזיר את הדיון האסתטי מהעיסוק ביופי ואמנות לעיסוק ב"חושי". בספר רנסייר מבין ומנסח מחדש את משמעותו של מושג החושי, ובוחן כיצד המושג טומן בחובו את הקשר בין האסתטי לבין הפוליטי. רנסייר מוצא באמנות מרחב מועדף המאפשר לחושי להתגלות. בספר הוא דן בין היתר בתפיסות האסתטיות של אפלטון, אריסטו וקאנט.

ביבליוגרפיה נבחרת

חיבורים בעברית

• ז'אק רנסייר, חלוקת החושי, האסתטי והפוליטי (2000) (תרגום מצרפתית: שי רוז'נסקי; עריכה מדעית עדי אפעל), תל אביב: רסלינג, 2008.
• ז'אק רנסייר, "הפרדוקסים של האמנות הפוליטית", בצלאל - כתב עת לתרבות חזותית וחומרית, פליטות, גיליון #4, 2017.

חיבוריו של רנסייר בתרגום לאנגלית

• Reading Capital (1968) (with Louis Althusser, Roger Establet, Pierre Macherey and Étienne Balibar in the French original edition)
• “Reply to Levy”. Telos 33 (Fall 1977). New York: Telos Press.
• The Nights of Labor: The Workers' Dream in Nineteenth-Century France (1989) ISBN 0-87722-833-7.
• Nights of Labor
• The Ignorant Schoolmaster: Five Lessons in Intellectual Emancipation (1987, tr. 1991) - ISBN 0-8047-1969-1.
• The Names of History: On the Poetics of Knowledge (1994) - This is a brief book, arguing for an epistemological critique of the methods and goals of the traditional study of history. It has been influential in the philosophy of history
• On the Shores of Politics (1995): ISBN 0-86091-637-5
• Disagreement: Politics and Philosophy (1998) ISBN 0-8166-2844-0.
• Short Voyages to the Land of the People (2003): ISBN 0-8047-3682-0
• The Politics of Aesthetics: The Distribution of the Sensible, ed. and transl. by Gabriel Rockhill (2004): ISBN 978-0-8264-8954-8
• The Philosopher and His Poor, ed. Andrew Parker, co-trans. John Drury, Corinne Oster, and Andrew Parker (2004): ISBN 978-0-8223-3274-9
• The Future of the Image (2007): ISBN 1-84467-107-0
• Hatred of Democracy (2007): ISBN 978-1-84467-098-7
• The Aesthetic Unconscious (2009), transl., Debra Keates & James Swenson: ISBN 978-0-7456-4644-2
• The Emancipated Spectator (2010): ISBN 978-1-84467-343-8
• Dissensus: On Politics and Aesthetics (2010): ISBN 978-1-84706-445-5
• Chronicles of Consensual Times (2010), tr. by Steven Corcoran: ISBN 978-0-8264-4288-8
• The Politics of Literature (2011), tr. by Julie Rose: ISBN 978-0-7456-4531-5
• Staging the People: The Proletarian and His Double (2011), tr. by David Fernbach: ISBN 978-1-84467-697-2
• Althusser's Lesson (2011) - The first English translation of Rancière’s first book, in which he explores and begins to move beyond the thought of his mentor, Louis Althusser (tr. by Emiliano Battista) ISBN 978-1-4411-0805-0
• Mute Speech: Literature, Critical Theory, and Politics (2011), tr. by James Swenson: ISBN 978-0-231-15103-0
• Mallarmé: The Politics of the Siren (2011), tr. by Steven Corcoran: ISBN 978-0-8264-3840-9
• Aisthesis: Scenes from the Aesthetic Regime of Art (2013), tr. by Zakir Paul: ISBN 978-1-78168-089-6
• Bela Tarr, the Time After (2013), tr. by Erik Beranek: ISBN 978-1937561154
• Modern Times (2017) : ISBN 978-953-7372-31-6 - 4 essays on temporality in art and politics, originally written in English
• "A coffee with Jacques Rancière Beneath the Acropolis" (2018), Babylonia

פילמוגרפיה

סרטים

• Marx Reloaded, ארטה, אפריל 2011.

הרצאות וידאו

• What Makes Images Unacceptable?, סרטון באתר יוטיוב, פסיפיק נרוסווסט קולג' לאמנות. פורטלנד, אורגון, 29 בפברואר 2008.
• Revising Nights of Labour, סרטון באתר יוטיוב, מרכז סאראי לחקר הארגונים המתפתחים (CSDS), 6 בפברואר 2009.
• שלילה ווורטיגו קולנועי, בית הספר למוזיקה אירופית, אוגוסט 2009.
• The Edge of Fiction, סרטון באתר יוטיוב, אוניברסיטת אוהיו, 21 בספטמבר 2017.

ראיונות

• "ייצוג נגד הדמוקרטיה" ז'אק רנסייר על הבחירות לנשיאות צרפת, 2017
• "אנחנו תמיד בורים של ההשפעות שלנו", ז'אק רנסייר ראיינו על ידי פאבלו Bustinduy, ב-Conversant, 2013
• "דמוקרטיה פירושה שוויון", ראיון בפילוסופיה רדיקלית
• פוליטיקה ואסתטיקה, ז'אק רנסייר, שרואין על ידי פיטר הלורד, 2003
• ראיון היורוזין עם Ranciere, 2006
• "אמנות הולכת למקום אחר. והפוליטיקה צריכה לתפוס את זה ", ז 'אק Rancière ראיינו סודיפ Dasgupta, 2008
• 'הפוליטיקה של אסתטיקה': ז'אק רנסייר בראיון מאת ניקולס ויילסקאז מאמר ראיון זה פורסם לראשונה: 12-01-09 באתר של Nunch Punch
• ז 'אק רנסייר ראיינו על ידי Rye Dag Holmboe עבור סקירה לבן
• "אסתטיקה נגד התגשמות: ראיון של אן מארי אוליבר," חקירה קריטית, 2008
• "ז'אן-לוק גודאר, לה דת ל'ארט. אנתרופ אקטק ז'אק רנסייר "פארו דאנס CinémAction,« האם אתה יכול לעשות את אלוהים-אמנות? ", ° 109, 2003, עמ ' 106-112, repduit sur le site d לנתח L'observatoire (appareil פשוטה).

לקריאה נוספת

• The Lessons of Rancière. Samuel A. Chambers. (New York: Oxford University Press, 2013).
• Jacques Rancière: An Introduction, by Joseph Tanke. (New York & London: Continuum, 2011).
• Jacques Rancière: Politics, History, Aesthetics. Eds. Phil Watts and Gabriel Rockhill. (Durham & London: Duke University Press, 2009). Also includes an afterword by Rancière: "The Method of Equality: An Answer to Some Questions".
• Politica delle immagini. Su Jacques Rancière, ed. by Roberto De Gaetano (Cosenza: Pellegrini, 2011). Includes essays by Rancière.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'אק רנסייר בוויקישיתוף

בעברית

• גדעון עפרת, עתיד הדימוי או עתידו של ז'אק רנסייר, באתר המחסן של גדעון עפרת
• יצחק לאור, אי שם, רחוק, פאריס, באתר הארץ, 26 במאי 2008

באנגלית

• ז'אק רנסייר: דמוקרטיה, שוויון, אמנציפציה בעולם משתנה ב-B-FEST (הפסטיבל הבינלאומי האנטי יהודי של הבבלים) 27/05/17, Athens
• ז 'אק Rancière סגל דף ב אירופה בוגר בית הספר
• עם סביב ז'אק Rancière. אמנות ומחקר. כרך 2. מס '1. קיץ 2008
• תומאס קמפבל. שיעורים של רנסייר.
• בן דייוויס. ז'אק רנסייר, הפוליטיקה של אסתטיקה. ארטנט. ביקורת ספרים. 17 באוגוסט 2006.
• הקלטות אודיו של הרצאות אורח שניתנו באוניברסיטת ברקלי. פברואר / מרץ 2008
• לוקה ארסנג'וק. על ז'אק רנסייר. יורוזין, 1 במרץ 2007
• <ראה Tfd> אדולפו ואסקז רוקה. ז'אק רנסייר; פוליטיקה ו-aisthesis
• אלי בורנובסקי. הערות על הפוליטיקה של אסתטיקה. פיליפ. ביקורת ספרים. 2006
• Juha Suoranta (2010). ז 'אק רנסייר על שוויון רדיקלי וחינוך מבוגרים. האנציקלופדיה לפילוסופיה של החינוך
• <ראה Tfd> "ז 'אק רנסייר, אני indiscipliné" (אורכב 15.02.2009 בארכיון Wayback Machine). גיליון מיוחד של כתב העת Labyrinthe, 2004 (בצרפתית)
• "Guantanamo, המשפטים, ו-Bushspeak: אסירים של אינסוף", מאמר CounterPunch (2002)
• Rancières להציג על מרקס: הציפור הגדולה מקדמת אי שוויון. מגזין קאטפולט. 11 במאי 2015
• ז'אק רנסייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)