חולית (סרט, 1984)

חולית
Dune

כרזת הסרט בישראל
מבוסס על	חולית - ספר
בימוי	דייוויד לינץ'
הופק בידי	José López Rodero, רפאלה דה לורנטיס
תסריט	דייוויד לינץ'
עריכה	אנטוני גיבס
שחקנים ראשיים	פטריק סטיוארט סטינג קייל מקלכלן
מוזיקה	טוטו
צילום	פרדי פרנסיס
מדינה
חברת הפקה	Dino De Laurentiis Company
חברה מפיצה	סרטי יוניברסל, Universal Subscription, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	19 באפריל 1985
משך הקרנה	137 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פעולה, סרט מבוסס יצירה ספרותית
תקציב	40,000,000 דולר
הכנסות	30,925,690 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	dune
פרסים	פרס סטאורן לעיצוב התלבושות הטוב ביותר (בוב רינגווד)
www.uphe.com/movies/dune
דף הסרט ב־IMDb

חולית (באנגלית: Dune) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1984 של הבמאי דייוויד לינץ', אשר מבוסס על ספר בעל אותו שם מאת סופר המדע הבדיוני פרנק הרברט. בסרט מככבים פטריק סטיוארט, סטינג וקייל מקלכלן.

בעקבות הסרט יצאה לאור סדרת משחקים שחלקם זכו להצלחה גדולה.

עלילה

הסרט מתרחש בעתיד הרחוק שבו הגלקסיה מצויה במשבר בעקבות הצורך במשקע בשם "spice" (בתרגום הספר, של ד"ר עמנואל לוטם, לעברית נקרא המשקע "מרקוח", או בפשטות "הסם"). הסם נמצא אך ורק בכוכב אחד, ושמו אראקיס (או "חולית" בפי המקומיים), הכוכב הוא מדברי, שומם וחסר חיים למראית עין, חסר מים, ובו שולטות תולעי ענק (עקלתונים) שלצידם חיים הדררים (Fremen), נוודי המדבר המאמינים בבואו של משיח שיחזיר את המים לכוכב. מקור הסם לא ידוע, אך בהתפתחות העלילה מבין הגיבור את המקור.

הפאדישאח שאדאם הרביעי (קיסר הגלקסיה) קרא תיגר לשני בתים בעלי יכולת שליטה, שיווק ואיסוף הסם מהכוכב, אשר יאיישו את הכוכב לשימוש הגלקסיה. בין שני הבתים שוררת מלחמה, ואין חוקים האוסרים על זאת, לכן יאלצו שני הבתים להילחם על השליטה בכוכב. הבית הראשון הויא בית "אטריידאס". בית אטריידאס הוא בית של אצילים המאופיינים במידות טובות שבאו מכוכב קלדן בעל המשקעים והמים. הבית השני הוא בית "הארקונן". בניגוד לאטריידאס באו אנשי הארקונן מכוכב געשי בשם גאידי פריים והם אנשים קרי לב וחסרי תרבות, החיים חיי אלימות הכוללים רצח ובגידה כמעשה שבשיגרה.

הגיבור בסרט הוא פול, בנו של הדוכס לטו אטריידאס, מנהיג בית אטריידאס המגלה בתחילה כי יש לו שליחות מיוחדת בחייו מעבר לתפקידו העתידי לנהל את הבית. בני בית אטריידאס מגיעים לכוכב אראקיס, תופסים שליטה בו, קוצרים את הסם מחולות המדבר ובונים מבצר מוגן על ידי שדה כוח וחומת סלע גבוהה.

מהצד השני מגיח צבא הארקונן, בגיבוי לוחמי הסארדאוקאר של הפאדישאח, הנשלטים על ידי הברון ולדימיר הארקונן, אשר מוצג באופן גרוטסקי במיוחד עם גופו השמן המצויד במתקן רחיפה, פנים מוגלתיות וצחוק מוטרף. לברון שני אחיינים, ראבאן הדורסני ופייד ראותה המעודן והצעיר. הברון הארקונן שתומך באחיינו פייד ראותה מנצל את ראבאן הבהמי כדי להכשיר את הקרקע לעלייתו של פייד.

הפאדישאח מטיל על בית אטריידאס להחליף את בית הארקונן בשליטה על אראקיס והדוכס לטו אטריידאס ממלא את הוראתו. ברם, הפאדישאח ובית הארקונן טוו מזימה כנגד בית אטריידאס העולה - המחזיק בנשק חדש ומסוכן המבוסס על קול - ובאמצעות בוגד משורות אטריידס, הרופא ד"ר יואי, תוקפים את מבצר אטריידאס באראקיס ורוצחים את הדוכס לטו. פול ואמו, נצר לבנות גשרית, מצליחים לברוח וחוברים לדררים במדבר הפתוח של אראקיס.

במהלך הסרט מתגלה נבואה לפול אטריידאס והוא מקבל חזיונות על הכוכב. הוא מבין את יעודו ונאלץ להציל את הכוכב ולמעשה את הגלקסיה כולה.

שחקנים

• קייל מקלכלן - פול אוצול מואדיב אטריידאס
• קנת' מק'מילן - הברון ולדימיר הארקונן
• סטינג - פייד ראותה
• יורגן פרוחנו - הדוכס לטו אטריידאס
• פרנצ'סקה אניס - ליידי ג'סיקה, אשתו של הדוכס לטו אטריידאס
• פטריק סטיוארט - גורני האלק
• חוזה פרר - הקיסר פאדישאח שדאם הרביעי
• פרדי ג'ונס - תופיר חוואט
• ריצ'רד ג'ורדן - דנקן איידהו
• אוורט מק'גיל - סטילגאר
• שון יאנג - צ'אני
• וירג'יניה מדסן - הנסיכה אירולן
• אלישיה ויט - עליה, אחותו של פול מואדיב
• שאן פיליפס - האם הנערצת גאיוס הלן מוהיאם
• פול ל. סמית' - רבאן ה"חיה"
• דין סטוקוול - ד"ר ולינגטון יואי
• בראד דוריף - פיטר דה ורייס, המנטאט של ברון הארקונן
• מקס פון סידוב - ד"ר קיינס
• סילבנה מאנגו - האם הנערצת ראמאלו
• לינדה האנט - שאדוט מייפס
• לאונרדו צ'ימינו - הרופא של ברון הארקונן
• ג'ק נאנס - קפטן איאקין נפוד
• אנג'ליקה אראגון - אחות בנות גישרית

הפקה

ניסיונות מוקדמים

ב-1971, מפיק הקולנוע ארתור פ. ג'ייקובס רכש את הזכויות להסרטת הספר "חולית", אך הוא מת לפני שהספיק לפתח את הסרט.

שנתיים מאוחר יותר, ב-1973, קונסורציום צרפתי בראשות ז'אן-פול גיבון רכש את האופציה להפקת הסרט, אותו היה אמור לביים אלחנדרו חודורובסקי. חודורובסקי פנה לאומנים ידועים בתחומם, כמו להקות הרוק המתקדם פינק פלויד ומאגמה עבור המוזיקה, דן אובאנון עבור האפקטים הוויזואליים, והנס רודי גייגר, ז'אן ז'ירו וכריס פוס עבור עיצוב הדמויות והתפאורה. הוא חשב על סלבדור דאלי בתור הקיסר, אורסון ולס בתור הברון הארקונן, מיק ג'אגר בתור פייד-ראותה, אודו קיר בתור פיטר דה ורייס, דייוויד קאראדין בתור ליטו אטריידאס, ובנו, ברונטיס חודורובסקי, שהיה בן 12 באותה העת וכיכב לפני כן בסרטו של אביו "אל טופו", בתור הדמות הראשית, פול אטריידאס. בסופו של דבר חודורובסקי לא הצליח להשיג את המימון הנדרש לפרויקט והוא נזנח.

על אף שגרסה זו של הסרט מעולם לא הגיעה לשלב ההפקה, לעבודה של חודורובסקי וצוותו על הסרט "חולית" הייתה השפעה משמעותית על סרטי מדע בדיוני שנוצרו לאחר מכן. השפעה זו ניכרת בפרט בסרט "הנוסע השמיני" (1979), שנכתב על ידי אובאנון והעסיק הרבה מחברי צוות העיצוב הוויזואלי שהורכב עבור הסרט של חודורובסקי. בשנת 2013 יצא סרט תיעודי בשם "חולית של חודורובסקי" אודות אותו ניסיון כושל לעבד את הספר לקולנוע.

הניסיון הראשון של דה לורנטיס

בשנת 1976, המפיק האיטלקי דינו דה-לורנטיס רכש את הזכויות מהקונסורציום של גיבון. דה לורנטיס שכר את פרנק הרברט לכתוב תסריט חדש ב-1978. התסריט שהרברט הגיש היה באורך 175 עמודים, שהם שווי ערך לכשלוש שעות מסך. ב-1979 דה לורנטיס שכר את הבמאי רידלי סקוט ואת התסריטאי רודי וורליצר, והשאיר את הנס רודי גייגר מההפקה של חודורובסקי. סקוט תכנן לפצל את הספר לשני סרטים. הוא עבד על שלוש טיוטות של התסריט, כשהוא שואב השראה מהסרט "הקרב על אלג'יר", אולם אז הוא פנה לביים סרט מדע בדיוני אחר, "בלייד ראנר" (1982). הוא מספר שתהליך הפרה-פרודקשן היה איטי, וסיום הפרויקט היה צפוי להיות ארוך עוד יותר:

לאחר שבעה חודשים פרשתי מ"חולית". עד אז רודי וורליצר כתב טיוטה ראשונה לתסריט שהרגשתי שהייתה זיקוק טוב של התסריט של פרנק הרברט. אבל אני גם הבנתי ש-"חולית" הולך להצריך עוד הרבה עבודה - לפחות עוד שנתיים וחצי. ולא היה לי את הכוח למשימה הזו, כי אחי הגדול פרנק מת באופן בלתי צפוי מסרטן בזמן שעבדתי על הסרט של דה לורנטיס. בכנות, זה הלחיץ אותי. אז הלכתי לדינו ואמרתי לו שהתסריט ל"חולית" שלו.

— מתוך "רידלי סקוט: עשיית סרטיו" מאת פול מ. סאמון

הגרסה של לינץ'

ב-1981, הזכויות לסרט, שנרכשו לתקופה של תשע שנים, עמדו לפוג. דה לורנטיס ניהל מחדש משא ומתן על הזכויות מול הסופר, והוסיף להן גם את הזכויות להמשכי הספר הכתובים, כמו גם אלה שעדיין לא נכתבו. לאחר שצפתה ב"איש הפיל", המפיקה רפאלה דה לורנטיס החליטה שדייוויד לינץ' צריך לביים את הסרט. באותה תקופה לינץ' קיבל מספר הצעות בימוי נוספות, כולל "שובו של הג'דיי". הוא הסכים לביים את חולית ולכתוב את התסריט אף על פי שהוא לא קרא את הספר, הכיר את הסיפור או אפילו התעניין במדע בדיוני. לינץ' עבד על התסריט במשך שישה חודשים עם אריק ברגן וכריסטופר דה בור. הצוות כתב שתי טיוטות לתסריט לפני שהתפצל עקב חילוקי דעות אומנותיים. לאחר מכן, לינץ' המשיך לעבוד על עוד חמש טיוטות נוספות.

ב-30 במרץ 1983, עם טיוטה שישית לתסריט באורך 135 עמודים, החלו לצלם את הסרט. "חולית" צולם כולו במקסיקו, עם תקציב של מעל 40 מיליון דולר שמימן את בנייתם של 80 סטים שונים ב-16 אולפנים, וצוות של כ-1,700 איש.

עריכה

לאחר השלמתו, העותק הראשוני של "חולית", ללא אפקטים של פוסט-פרודקשן, ארך יותר מארבע שעות, אבל הגרסה שלינץ' תכנן ליצור ארכה כמעט שלוש שעות, כפי שניתן לראות מהטיוטה השביעית והסופית של התסריט. עם זאת, יוניברסל והמממנים של הסרט ציפו לגרסה סטנדרטית, בת שעתיים, של הסרט. כדי לקצץ את אורכו, המפיקים דינו דה לורנטיס, בתו רפאלה והבמאי לינץ' חתכו סצנות רבות, צילמו סצנות חדשות שפישטו או צמצמו אלמנטים בעלילה והוסיפו לסרט קריינות, כמו גם הקדמה מאת וירג'יניה מדסן. בניגוד לשמועות, לינץ' לא יצר עוד גרסה מלבד זו הקולנועית. עם זאת, גרסה טלוויזיונית שודרה ב-1988 בשני חלקים שאורכם הכולל 186 דקות, כולל תקציר מאירועי הפרק הקודם וגליל קרדיטים נוסף. לינץ' התכחש לגרסה זו ודאג להסיר את שמו מהקרדיטים. במקומו, הקרדיט על הבימוי ניתן לאלן סמית'י. גרסה זו (ללא התקציר וגליל הקרדיטים) הופצה גם ב-DVD בתור "חולית: הגרסה המורחבת". בנוסף, כמה גרסאות ארוכות יותר חוברו יחדיו. על אף שיוניברסל פנו ללינץ' לגבי גרסת במאי אפשרית, לינץ' סירב לכל ההצעות והוא מעדיף שלא לדון בסרט בראיונות.

הפצה

הקרנת הבכורה של הסרט נערכה במרכז קנדי שבוושינגטון די. סי. ב-3 בדצמבר 1984. הסרט זכה להפצה בינלאומית ב-14 בדצמבר. עוד קודם להפצה, הסרט לווה בפרסום משמעותי, לא רק כי הוא מבוסס על רב-מכר, אלא גם כי בוים על ידי לינץ', שזכה להצלחה עם הסרטים "ראש מחק" ו"איש הפיל". כמה מגזינים עקבו אחר ההפקה ופרסמו מאמרים בשבחו של הסרט בטרם הפצתו, הכל כחלק מאסטרטגיית הפרסום והמרצ'נדייזינג של הסרט, שכללה גם צעצועים וסרט תיעודי לטלוויזיה.

בשבוע הראשון להפצתו הוצג הסרט ב-915 בתי קולנוע בארצות הברית, והרוויח $6,025,091, שמיקמו אותו במקום השני בטבלת שוברי הקופות האמריקאית, אחרי "השוטר מבברלי הילס". בתום תקופת ההקרנה שלו בקולנועים, הסרט גרף $30,925,690. מאחר שהפקתו של הסרט עלתה כ-40 מיליון דולר, הסרט נחשב לכישלון קופתי.

ביקורת

רוג'ר איברט נתן ל"חולית" כוכב אחד מתוך ארבעה וכתב "הסרט הזה הוא בלאגן אמיתי, טיול בלתי מובן, מכוער, חסר מבנה וחסר טעם אל האזורים האפלים של אחד התסריטים המבלבלים ביותר בכל הזמנים". הוא הוסיף: "עלילת הסרט ללא ספק תאמר יותר לאנשים שקראו את ספרו של הרברט מאשר לאלה שהגיעו ללא ידע מוקדם", ומאוחר יותר הכתיר את הסרט כאחד הסרטים הגרועים של השנה. ג'ין סיסקל אמר על הסרט "הוא מכוער פיזית, מכיל לפחות תריסר סצנות דוחות ומגעילות, חלק מהאפקטים המיוחדים שלו זולים - באופן מפתיע מאחר שהסרט עלה על פי הדיווחים כ-40 - 45 מיליון דולר - והסיפור שלו מבלבל מעבר לכל דמיון. במקרה שלא הבהרתי את עצמי, שנאתי לצפות בסרט הזה". ביקורות שליליות נוספות התמקדו באותן בעיות, כמו גם באורכו של הסרט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חולית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של חולית (באנגלית)
• "חולית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "חולית", באתר נטפליקס
• "חולית", באתר AllMovie (באנגלית)
• "חולית", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "חולית", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "חולית", באתר Metacritic (באנגלית)
• "חולית", באתר אידיבי
• "חולית", באתר HBO Max (באנגלית)
• "חולית", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)