חוק השמירה על המקומות הקדושים
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 28 ביוני 1967 |
| תאריך חקיקה עברי | כ' בסיוון תשכ"ז |
| גוף מחוקק | הכנסת השישית |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 499, עמ' 75 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | המשרד לשירותי דת |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
  | |
חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967 קובע עונש מאסר למי שמחלל מקום קדוש או פוגע בו, ולמי שעושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות.
אף שלשון החוק מאפשרת הכרזה על מקומות קדושים לבני כל הדתות, עד כה הוכרזו רק מקומות הקדושים ליהודים (עם זאת, במקרה הצתת מסגד אל-אקצא נשפט המצית על עבירה על חוק זה).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק השמירה על המקומות הקדושים אושר בכנסת ב-27 ביוני 1967,[1] על פי הצעת חוק שפורסמה ב"רשומות" באותו יום[2]. חקיקת בזק זו, כשבועיים לאחר תום מלחמת ששת הימים, נדרשה משום שבמלחמה זו עברו לשליטת ישראל מקומות קדושים רבים שהיו קודם לכן בשליטת ירדן, ונדרש חוק שיבטיח את שמירתם ואת חופש הגישה אליהם. מטרה זו נקבעה בסעיף 1 לחוק, האומר:
המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.
תקנות לחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר הדתות הוסמך להתקין תקנות לשם ביצוע החוק. שר הדתות מימש סמכותו זו פעמים אחדות, והתקנות התקפות מאז יוני 1981 הן תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981. מכוח תקנות אלה ממונה רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים.
רשימת המקומות הקדושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוקף תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981 נקבעו המקומות הקדושים ליהודים:
- ירושלים – הכותל המערבי ורחבתו, מערת שמעון הצדיק, מערת הסנהדרין הקטנה; קבר עובדיה מברטנורא; קבר זכריה; יד אבשלום.
- חיפה – מערת אליהו הנביא.
- טבריה – קבר הרמב"ם, קבר רבי עקיבא, קבר רבי חייא ובניו.
- מירון – קבר רבי שמעון בר יוחאי.
- פקיעין – המערה והמעיין של רבי שמעון בר-יוחאי; בתי העלמין היהודיים; קברי רבי יוסי ורבי יהושע בן חנניה. בית הכנסת העתיק; בית הכנסת החדש.
הצעת תיקון לחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצה של חברי כנסת חרדים הגישה בשנת 2001 הצעת חוק לתיקון חוק זה, שבה הוצע שרחבת התפילה של הכותל המערבי תחולק באמצעות מחיצה לעזרת גברים ועזרת נשים, ו"לא יקוים טקס דתי בעזרת הנשים שליד הכותל המערבי, הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעה בשופרות, לבישת טליתות ותפילין"[3]. הצעת החוק לא אושרה.
בשנת 2018, הוגשה הצעת חוק לתיקון חוק זה[4], אשר נוסחה על ידי תנועת נאמני תורה ועבודה, שמטרתה לשנות את מתווה ניהול מתחם רחבת הכותל המערבי, כך שיינתן ייצוג לכלל העם היהודי. זאת על ידי הקמת מועצה ציבורית אשר תקבע את סדרי התפילה, הביקורים, הטקסים והאירועים בכותל המערבי, ובראשה יעמוד יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל. הצעת החוק לא אושרה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך א: עקרונות יסוד, עמ' 378-373
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 לחוק השמירה על המקומות הקדושים, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ״א–1981, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק השמירה על המקומות הקדושים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- אושרו חוקים המסמיכים את הממשלה להחיל את המשפט והמינהל הישראלי על השטחים המשוחררים, דבר, 28 ביוני 1967, המשך
- הפיקוח על המקומות הקדושים, דבר, 11 באוגוסט 1967
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967, ס"ח 499 מיום 28.6.1967
- ^ הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967, ה"ח 731 מיום 27.6.1967
- ^ הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון) (שמירה על הכותל המערבי), התשס"א-2001, ה"ח 3010 מיום 6.6.2001
- ^ הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – המועצה הציבורית והגבלת כהונת הממונה)., באתר נאמני תורה ועבודה, 2018