לדלג לתוכן

ישיבת קיבוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לימוד בישיבה

ישיבת קיבוץ (או ישיבת חיזוק) היא מסגרת ישיבתית קטנה ובעלת אופי משוחרר יותר מישיבה גדולה רגילה, הישיבה מיועדת לבחורים שלמדו מספר שנים בישיבה גדולה ומסיבות שונות (שחלקן יפורטו לקמן) מחפשים מסגרת אלטרנטיבית, המעבר לישיבת קיבוץ הוא לרוב לתקופה קצובה של חודשים ספורים עד שנה ולעיתים המעבר נעשה לצמיתות.

ישיבות קיבוץ לבני הציבור החרדי קיימות במתכונת מצומצמת עוד מקום המדינה, החל מהעשור השני של המאה ה-21 התופעה הולכת ומתרחבת ונפתחות ישיבות קיבוץ רבות[1] התופעה הוזנקה בתקופת מגפת הקורונה בישראל בה בחורים רבים לא יכלו להיכנס למתווה הקפסולות ובמקום כך בחרו לשהות בישיבות קיבוץ[2]

גורמי מעבר לישיבת קיבוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
במגזר הליטאי והספרדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עולם הישיבות הקלאסי בנוי ברובו על ישיבות המונות מספר רב של בחורים, במתכונת זו ישנן כמה מעלות כגון היותן של ישיבות אלו מסגרות תובעניות המציבות רף גבוה של איכות לימודית, כמו כן ישנה מעלה בהִמצאות בחברה מרובת כישרונות התורמת להתפתחות האישית, אולם לצד מעלות אלו ישנן כמה חסרונות מהותיים כגון חוסר היכולת של צוות הישיבה לתת מקום למצוקותיו של הבחור הפרטי ולמסלול התקדמותו האינדיבידואלי כמו גם תחושה של חוסר הערכה עצמית שיכולה להיווצר בעקבות המצאות בחברה מרובת כישרונות על חסרונות אלו באות ישיבות הקיבוץ לחפות באמצעות מסגרת קטנה ומשוחררת וקשר בלתי אמצעי עם צוות הישיבה.[3]
  • סיבה נוספת היא תחושת שחיקה הקיימת לעיתים אצל בחורים לאחר מספר שנים של שגרת לימוד מאומצת ודי מונוטונית במקרה כזה ירצה הבחור לצאת למטרת חידוש כוחות לישיבת קיבוץ, שם סדר היום פחות תובעני ומחייב.[4]
  • ישנן ישיבות קיבוץ המציעות דרך לימוד ייחודית או התעסקות עקבית בנושאים בהם פחות מרבים לעסוק בשיטתיות בישיבות החרדיות הקלאסיות כגון השקפה, אמונה, ומחשבת ישראל.
  • בשונה מהציבור הליטאי שם ישנה התייחסות סובלנית ומכבדת מצד הישיבה כלפי הרווקים המתבגרים תוך התחשבות בצרכיהם האישיים בישיבות החסידיות ישנה לעיתים תחושה אצל הרווק המתבגר כסרח עודף בישיבתו לשם כך קמות ישיבות קיבוץ חסידיות המיועדות לרווק החסידי המתבגר.[5]

ישיבות קיבוץ בולטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הישיבות הבולטות אפשר למנות את:

בציבור החסידי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ישיבת אורייתא בראשות הרב דוד שאפער.
  • ישיבת 'חיי תורה', בראשות הגאון רבי חיים שמרלר.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]