לשון הרע
לשון הרע הוא אמירה מדוברת או כתובה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון. יש להבדיל לשון הרע מרכילות. בעוד שהראשון מפורסם ברבים ומטרתו להשפיל ולפגוע באותו גורם, השני לאו דווקא מתכוון לעשיית רע, אף שלעיתים יכול לכלול מילים קשות יותר מלשון הרע כשלעצמו.
איסור לשון הרע הוא מהחשובים בהלכה היהודית. במדינות רבות, לשון הרע או דיבה נחשבות לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית, ויש האוסרים גם לשון הרע שיסודה אמת. על המצב המשפטי בישראל ראה ערך נפרד חוק איסור לשון הרע.
איסור לשון הרע בהלכה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – איסור לשון הרע
ההלכה היהודית אוסרת לדבר לָשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם. עיקרו של האיסור הוא ההיזק שעלול להגרם למי שדיברו עליו רע.
מקור איסור לשון הרע הוא בתורה בספר ויקרא (יט, טז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". את הקללה במעמד הקללות בהר גריזים ובהר עיבל, "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (ספר דברים פרק כ"ז כ"ד) ייחסו חז"ל לאמירת לשון הרע, שהיא במובן מסוים הכאתו של אדם בסתר.
הלכות לשון הרע נידונות על ידי הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה בהלכות דעות פרק ז', ובקיצור שולחן ערוך סימן ל'.
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו) כתב את הספר חפץ חיים ובו הוא דן באריכות בהלכות לשון הרע. ספר זה הפך ליסוד בהלכות לשון הרע ועליו נכתבו תקצירים דוגמת הספר "נצור לשונך".
המונח "לשון הרע" מתחלק למספר סוגים:
- לשון הרע האסור מן התורה הוא סיפור על אדם או קבוצת אנשים דבר אמיתי שהוא רע או מזיק לאדם.[1] אין צורך ששני התנאים יתמלאו כדי שדיבור ייחשב לשון הרע. למשל, סיפור שאדם הוא מכוער אף על פי שזה לא מזיק לו נחשב לשון הרע. כמו כן, סיפור על אדם שהוא ג'ינג'י למעביד השוקל להעסיק אותו ושונא ג'ינג'ים הוא לשון הרע, על אף שאין כל רע בלהיות ג'ינג'י.
- רכילות - סיפור דבריו או מעשיו של אחר כלפי השומע.[2] למשל - "יוסי אמר עליך שאתה מעתיק במבחנים".
- אבק לשון הרע - דברים אשר עלולים להביא לידי כך שאנשים ידברו לשון הרע. מקובל שאיסור אבק לשון הרע הוא מדרבנן (תקנת חז"ל), אם כי יש החולקים וסוברים שהוא מדאורייתא (מן התורה). דוגמאות לאבק לשון הרע:
- רמיזות שיש משהו רע אף על פי שלא מספרים אותו. לדוגמה: "יותר טוב שלא נדבר על שמעון".
- אמירת דברי שבח על אדם בפני שונאיו, בשל העובדה שהוא עלול להוביל להתנגדות של השומעים ולדיבור בגנותו של האדם.
- דברים מותרים שהשומע עלול לפרשם לרעה.
הוצאת שם רע או הוצאת דיבה - היא פרסום דבר שקרי על אדם אחר אך לא נכללת באיסור לשון הרע וייתכן והיא חמורה ממנו.
אף שעל לשון הרע אין עונש בידי אדם, מכיוון שדיבור לא נחשב מעשה, הזהירו חז"ל מאוד על לשון הרע ואמרו: "לשון הרע שקול כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". וכן נאמר במסכת מכות כי האומר לשון הרע, השומע לשון הרע והמעיד שקר בחברו ראוי שישליכוהו לכלבים.[3] אולם, הפוסקים קבעו שיש להעניש מוציאי דיבה, גם בדרך של חיוב ממוני, אם על ידי תקנה מיוחדת או על ידי שימוש בסמכות בית הדין להטיל פשרה בין הצדדים.[4] יש בתי דין שחייבו על בסיס חוק לשון הרע.[5]
- ערך מורחב – טוביה חטא וזיגוד מינגד
איסור לשון הרע אינו קיים כאשר נאמר בהכרח לתועלת ובמטרה טובה, כדי למנוע נזק או בכדי לסייע לאדם שניזק או עלול להינזק, למשל בקבל עובד למעביד או בהצעת שידוך, או בעדות בבית דין. את פרטי דין זה ביאר ופירט באורך וברוחב בספר חפץ חיים והביא שבעה תנאים לדין זה[6].[דרושה הבהרה]
במשפט הרומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשפט הרומי אדם יכול היה להישפט על הוצאת דיבה רק אם האדם הנפגע מלשון הרע היה אזרח רומי, אך לרוב רק העשירים יכלו להרשות לעצמם להתעסק עם שם הטוב ומשפטים על הוצאת דיבה היו לא נפוצים בקרב האוכלוסייה,
במשפט הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקיקה מודרנית בנושא הוצאת לשון הרע, או הוצאת דיבה, הקיימת ברבות ממדינות חבר העמים הבריטי בעבר ובהווה, בארצות הברית, ובאירלנד, מקורן בחקיקה הבריטית על לשון הרע. ההיסטוריה של החקיקה הבריטית בנושא לשון הרע לוטה בערפל. ניתן למצוא תביעות בגין נזקי לשון הרע כבר בימי אדוארד הראשון (1272-1307), אולם לא ידוע האם היה קיים אותה עת הליך פלילי כללי בעניין זה. המקרה הראשון המאשש את העובדה כי באופן כללי הוצאת לשון הרע היא עבירה שניתן להעניש עליה במשפט המקובל נמצא בימיו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה (1566-1625) ומאותה עת הוצאת לשון הרע היא עבירה בת-ענישה ואף עוולה אזרחית שניתן לרפאה.
החוק האנגלי מאפשר קיום הליכים משפטיים בבית המשפט, בגין לשון הרע, על כל פרסום אמירה הפוגעת בשמו של אדם שניתן לזהותו, או חבר בני אדם, באופן הגורם להם לאבד את עיסוקם או מקצועם, או גורם לאדם סביר לשנות דעתו לרעה עליהם. הגנות המוכרות בחוק כנגד טענה של לשון הרע הן: הגנת "אמת דיברתי", הגנת הערה הוגנת (האמירה משקפת דעה שאדם סביר יכול לאחוז בה), הגנת פריבילגיה (האמירה נאמרה בפרלמנט או בבית המשפט, או שאלה דיווחים הוגנים על האשמות שיש לציבור עניין בהן). הצעה לתקן את העוולה היא מחסום להגשת תביעה. קיימת הנחה שפרסום לשון הרע הוא שקרי, אלא אם כן הנתבע מוכיח את אמיתות האמירה. תנאי למתן פיצוי על לשון הרע לאישיות ציבורית הוא שתוכח כוונה (ידיעה של המפרסם על שהאמירה שקרית, או התעלמות חסרת אחריות מן העובדות). לעומת זאת, אדם פרטי צריך להוכיח רק רשלנות מצד המפרסם (סטייה מחובת הזהירות) כדי לזכות בפיצוי. כוונה להזיק היא תנאי לפיצויים עונשיים.
ב-12 בינואר 2010 בוטלה העבירה הפלילית של לשון הרע באנגליה, ויילס וצפון אירלנד.[7]
במשפט האמריקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארצות הברית חלה חובה להוכיח שהפרסום הפוגעני נעשה בזדון או במכוון, ולכן ההליך המשפטי נחשב קשה יותר עבור נפגע המבקש סעד. זאת בהשוואה למצב בישראל וברוב מדינות אירופה. לפי החוק האמריקני, מידע פוגעני יהווה עילה לתביעה רק אם יוכח כי המפרסם הפגין "התעלמות פזיזה מהשאלה האם מדובר באמת או שקר".[8] קושי נוסף לתובעים קיים בפרסומי אינטרנט, כאשר בעלי אתרים נהנים מהגנה לפי סעיף 230 לחוק[9] המכונה "חוף מבטחים". סעיף זה קובע שמו"ל אתר אינטרנט איננו אחראי למידע פוגעני שפרסם, אם התוכן השקרי נוסח ונוצר על ידי כותבים שאינם קשורים אליו ישירות. מצב זה עוגן ב-2014 בפסיקה[10] שהתקבלה לאחר דיונים בשתי ערכאות. הפסיקה האחרונה ביטלה החלטה קודמת[11] שקבעה כי אתר רכילות פופולרי יפצה ב-338 אלף דולר מורה מסינסינטי בשם שרה ג'ונס, לאחר שפרסם מידע שקרי כאילו קיימה יחסי מין עם כל שחקני קבוצת הפוטבול בעיר.
בשנת 2021 יצרנית מכונות ההצבעה דומיניון ווטינג תבעה את תאגיד פוקס והרשתות שלו תביעת הדיבה בסך 1.6 מיליארד דולר בטענה כי הפיצה את השקר שלפיו הבחירות זויפו באמצעות המכונות שלה. השופט אריק דייוויס מבית המשפט העליון של דלאוור קבע שההצהרות ששודרו לא היו "הבעת דעה" ולכן לא מוגנות בחוקת ארצות הברית מתביעה. לפני תחילת המשפט הצדדים הגיעו לפשרה במסגרתה תאגיד פוקס ישלם 787.5 מיליון דולר[12][13].
במשפט הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חוק איסור לשון הרע
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
בחוקי מדינת ישראל, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965[14] עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי וחופש העיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.
סעיף 1 לחוק קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. לשם הגדרת לשון הרע, אין חשיבות אם מדובר בעובדה או בדעה, להבחנה יש חשיבות בנוגע להגנות.
פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי - מוגן. כלומר, דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי עשויים להיות לשון הרע, אולם פרסומם יהיה מוגן (מותר). בפרסום לשון הרע יש להבחין בין טענת עובדה להבעת דעה. טענת עובדה, שהיא אמת ויש בה עניין ציבורי, תהא מוגנת בלי קשר למניעיו של המפרסם.
חוק איסור לשון הרע מגן על שמו הטוב של האדם, שנגזר מכבוד האדם ומזכותו לקניין, שני אלה הן זכויות יסוד, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. חוק זה מדגיש בשני סעיפים נפרדים את חשיבות ההגנה על כבודו ושמו הטוב של האדם. בסעיף אחד אומר החוק "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של האדם באשר הוא אדם" ובסעיף נוסף קובע החוק כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו על גופו ועל כבודו". החוק מגן גם על הפרטיות, זאת משום שפרסום משפיל הנוגע לחיים הפרטיים הוא פרסום שבדרך כלל אין בו עניין ציבורי.
לאחרונה נפסק כי בית משפט ישראלי הוא הפורום הנאות לבירור סוגיות של לשון הרע הנוגעות לנאצים ולשואה, גם כאשר אותו פרסום נערך במקורו בגרמניה. בפרשת קופטש[15] קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי למדינת ישראל עניין בניהול תובענה העוסקת בפרסום בעיתון "דר שפיגל" אשר עשה שימוש בהצמדת סמלים נאציים והמילה "נאצי" לדמות ישראלי מוכרת, הידוען גיל קופטש.
לשון הרע בתביעות משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמצית הגדרה ורקע משפטי לשם מיקוד בהמשך בתביעות לשון הרע בתביעות בתחום המשפחה -
[עריכת קוד מקור | עריכה]עברת פרסום לשון הרע מורכבת משני איברים –
[עריכת קוד מקור | עריכה]הראשון הוא דבר לשון הרע אשר מוגדר בחוק כביטוי שעלול להשפיל אדם, להפוך אותו למושא לשנאה, בוז, לעג או לפגיעה בשמו הטוב ובמעמדו החברתי.
השני הוא הפרסום של דבר לשון הרע בפני שניים או יותר אנשים. חלקה השני של העברה משלים את העברה. המבחן לקביעת לשון הרע הוא אובייקטיבי, תוך שימת דגש על איך ציבור סביר יכול לתפוס את הפרסום[16].
לא רק לשון הרע שפורסם באופן ישיר חוסה תחת החוק אלא גם דיבור עקיף[17].
הגנות שמעניק המחוקק למי שפרסם לשון הרע -
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחוק מנה המחוקק הגנות כנגד תביעת לשון הרע, וכדי לזכות בהגנות אלו על המפרסם לעמוד במבחנים שנוסחו בפסיקה.
כדי לזכות בהגנת אמת דיברתי[18]טענה לפיה טוען הנתבע כי גם אם מדובר בלשון הרע אלו דברי אמת. על הנתבע לעמוד בשני תנאים מצטברים- הראשון הוא אמיתות הפרסום המהווה לשון הרע והשני נוגע למידת העניין הציבורי שבאותו פרסום. מידת ההוכחה הנדרשת מהמפרסם לצורך הוכחת טענת אמת בפרסום, עומדת ביחס מתאים לרצינותו וחריפותו של תוכן הפרסום[19].
כדי לזכות בהגנת תום הלב[20] לפיה נטען כי פרסום לשון הרע נעשה בתום לב ובמסגרת סבירה, על המבקש לתת לבית המשפט הסבר משכנע וסביר ביותר לפרסום לשון הרע ולשכנע כי זו היתה התנהלות בתום לב שאין בצידה כל כוונה פסולה או כוונת פגיעה באיש[21].
הגנה נוספת מעניק המחוקק לפרסום שנעשה כחלק מחובה משפטית או מקצועית[22]. בסעיף זה כלל המחוקק 11 סעיפים מותרים ביניהם, פרסום מוגן לפי חוק החסינות, פרסום בישיבת משפחה, פרסום על ידי הממשלה או חבר ממשלה בתוקף תפקידו, פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו, פרסום על ידי שופט או אדם בעל סמכות שיפוטית, פרסום על ידי חבר ועדת חקירה ועוד.
לשון הרע בהליכי משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשומת לב מיוחדת מעניק בית המשפט לתביעות לשון הרע בהליכים משפחתיים. מובהר כי מדובר בהליכים רגישים ולעיתים רבות אלו הליכים אמוציונליים בהם מעורבים בני זוג, ילדים ומעגלים רחבים יותר של המשפחה והסביבה. כאן מרחיב בית המשפט ובוחן את העיתוי ואת רצף האירועים שבהן מופיעים ביטויי לשון הרע. בפסקי הדין בהליכים בתחום המשפחה יש התייחסות לאינטנסיביות הפרסום תוך הבנה שפרסום אחד או אמירה קשה אחת עשויה להיות אמירה פסולה שנאמרה ב״עידנא דריתחא״, ביטוי שיש לגנותו אך יש לבדוק היטב אם מדובר בפרסום לשון הרע[23]. בית המשפט בוחן בעת בירור תביעת לשון הרע בתחום המשפחה היכן פורסמו הדברים והקשרם וכל זאת תוך הבנה שמדובר במשפחה ויש לנהוג ברגישות רבה. להלן מספר דוגמאות מהפסיקה מהן ניתן ללמוד על המגוון הרחב שבו עוסקים בתי המשפט בתביעות לשון הרע בהקשר משפחתי, וההדגשים עליהם עומד בית המשפט -
פרסומים שמטרתם הפרת הפרטיות- דוגמא למקרה כזה ניתן לראות בפסק דין בו עולה כי הבעל לשעבר ואחיו הציגו תמונות וסרטונים אינטימיים של האישה עם גבר זר לפני הוריה. ביהמ"ש קבע כי בכך הן עוולו כלפי האישה הן בפרסום לשון הרע והן בהפרת פרטיותה וכי לא עומדות להם ההגנות הקבועות בחוק[24].
פרסום כינויים מכפישים- כינויים מכפישים אשר מתפרסמים כנגד אחד ההורים עלולים לבייש, להשפיל, לגרום לנזק משמעותי לאותו הורה והשפעות מזיקות רחבות על הילדים ומעגלי משפחה רחבים. במקרה זה לדוגמא, האשים אב את האם בפוסט ברשתות החברתיות בהזנחת ילדיה, ובית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע ולא תעמוד לאב טענת ״אמת דיברתי״ משום שהאב, לא הציג ראיות לתמיכה בטענת הזנחת הילדים והפוסט פורסם בפומבי. באותו מקרה קבע בית המשפט שמדובר ב"אות קין" המבייש את האם ופוגע במעמדה ההורי[25].
מנגד הטחת גידופים ואמירות פוגעניות מצד הנתבע כלפי התובעים (אחיו וגיסתו), בפני ציבור מתפללים בבית הכנסת ביישוב, לא מקימים עילה לפיצוי בגין לשון הרע כאשר נקבע שהדברים נאמרו בעידנא דריתחא על רקע סכסוך משפחתי רב שנים, כאשר הדברים חוסים תחת הגנת "אמת דיברתי", וכשלתובעים ישנה תרומה מכרעת לקרות התקרית[26].[כמתואר לעיל, בית המשפט בוחן את דבר פרסום לשון הרע ביחס לאירוע.
פרסומים שמטרתם פגיעה בפרטיות תוך הכפשה קשה– פסק דין בו הודה הגרוש שפרץ לטלפון של האישה והעתיק ממנו תכנים ובכך הוא פגע בפרטיותה. בנוסף עוול הגרוש בפרסום לשון הרע במכתבים ששלח לחברותיה של האישה, בפרסום פוסט פוגעני ופתיחת פרופיל באתר סקס על שמה[27].
איומים ואלימות - מקרה לדוגמא בו טענה האם כי האב איים על מי מהקטינים, גרסתה זו של האם התפתחה והשתנתה ככל שחלף הזמן. האב הפך להיות מאב רגיל שמדי פעם מעשן חשיש, אך כזה שיכול וראוי לשהות עם שלושת הקטינים, לאב מסומם, אלים ומתעלל. הטענות הקשות הללו לא הוכחו בבית המשפט, וביהמ"ש דוחה אותן וקובע כי מדובר בטענות שנולדו והתגבשו לצורך ההליך המשפטי, ותכליתן פגיעה בקשר שבין האב לילדיו, על מנת לייצר לחץ במו"מ בנוגע לסכסוך הכספי[28].
דוגמאות אלו לא מתארות את כלל הסוגיות אך הן מדגימות את היקף השיקולים הרחב בהם נדרשים בתי המשפט להתמודד בטיפול בתביעות לשון הרע בהקשרים משפחתיים. פגיעה בפרטיות, הכפשת אדם ופגיעה בשמו, פגיעה בתפקודו כהורה או כאדם לגיטימי בחברה בה הוא חי, ובכלל זה טענה כי אינו נאמן, לא נוהג לפי הכללים המקובלים על הקהילה בה הוא חי, ועוד. טענות קשות אלו משקפות את הצורך למצוא איזון עדין בין חופש הביטוי לבין הגנה על פרטיות ושמו הטוב של אנשים במצבים רגישים ואישיים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור
- הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע
- הגנת תום הלב בלשון הרע
- תלונת שווא
- איסור לשון הרע – לשון הרע בהלכה היהודית
- אורי שנהר, ספרות מקצועית דיני לשון הרע (תשנ"ז) - באתר בורסי
- https://netsor.org/halachot/ - הלכות לשון הרע ביהדות לפי החפץ חיים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמר גדרון, "חופש הביטוי בחוק איסור לשון הרע - עידן חדש?, המשפט ה-9 (2000).
- יחיאל ויינרוט, איסור לשון הרע בהלכה, עבודה לשם קבלת תואר ד"ר, אתר דין תורה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- מרדכי קרמניצר, חאלד גנאים ובועז שנור, "לשון הרע, הדין המצוי והרצוי" המכון הישראלי לדמוקרטיה (2005).
- ניסן ברגגרין, לשון הרע, עין הרע, עיונים בלשון העברית, מקורות ומחקרים ג (תשנ"ה, 1995), עמ' 177–180, באתר האקדמיה ללשון העברית.
- עורך הדין עמית לויתן, לשון הרע: כך תגרמו לשכן להגיש נגדכם תביעת דיבה, באתר מעריב אונליין, 12 באפריל 2020
- הרב אליעזר מלמד, לשון הרע, פניני הלכה ליקוטים ב,א,יא
- האם יש איסור לשון הרע לספר ידיעה שפורסמה בחדשות הרב יגאל גרוס באתר כיפה
- שריה תנעמי, לשון הרע לא מדבר אלי (סיפור)
- לשון הרע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לשון הרע והשמצה (משפט), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רמב"ם, הלכות דעות, פרק ז'; חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל א', הלכה א'
- ^ שם, הלכות רכילות, כלל א' הלכה ב'
- ^ בבלי, מסכת מכות כ"ג, ע"א
- ^ פיצוי על הוצאת דיבה בכלי התקשורת – ספריית אסיף
- ^ תביעה לפיצוי בגין לשון הרע / ארץ חמדה 74050, באתר dintora.org
- ^ ישראל מאיר מראדין, חפץ חיים, עמ' פרק ט' בהלכות לשון הרע, ופרק י' בהלכות רכילות
- ^ Abolition of common law libel offences etc
- ^ http://legal-dictionary.thefreedictionary.com/Libel+and+Slander סעיף החוק במילון משפטי]
- ^ https://www.law.cornell.edu/uscode/text/47/230 סעיף Safe Harbour ]
- ^ https://www.techdirt.com/articles/20140616/10363927595/phew-appeals-court-says-having-dirt-your-websites-domain-name-doesnt-make-you-liable-defamatory-comments.shtml החלטה סופית בערעור Sarah Jones ]
- ^ http://www.forbes.com/sites/kashmirhill/2013/07/11/big-deal-for-internet-law-ex-bengals-cheerleader-wins-suit-against-the-dirty-over-reputation-ruining-comments/ החלטה ראשונית בתביעת Sarah Jones ]
- ^ נדחו טענות פוקס ניוז: תביעת הענק שהגישה נגדה יצרנית מכונות ההצבעה תגיע לבית המשפט, באתר כלכליסט, 1 באפריל 2023
- ^ המחיר של פייק ניוז: רשת פוקס תשלם 787 מיליון דולר בתביעת דיבה שהוגשה נגדה, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2023
- ^ חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ ע"א 3543/09 spiegel - verlag נ' גיל קופטש
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965 סעיפים 1,2 ] - ^ ראה סעיף 3 להערה 1
- ^ ראה סעיף 14 להערה 1
- ^ תמ"ש (נצרת) 18304-07-14 ו.ק נ' ד.ב
- ^ ראה סעיף 15 להערה 1
- ^ תמ"ש 33511-12-11 נ.ר. נ׳ ע.ס.
- ^ ראה סעיף 13 להערה 1
- ^ ראה פירוט בהערה 11
- ^ תמ"ש 10864-09-21 פלונית נ' פלוני
- ^ תמ"ש 26439-11-15
- ^ תמ"ש 60239-02-20 פלונים נ' אלמוני
- ^ תמ"ש 16119-11-15 פלונית נ' פלוני
- ^ תה"ס 63501-03-18 נ' ש' נ' א' ש'
