מזרעה

מזרעה
שם בערבית	المزرعة
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	פואד עווד
גובה ממוצע	‎15 מטר
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	3,900 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	240
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.3% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.02 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	3,940 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	56
תחום שיפוט	990 דונם
- דירוג ארצי	246
	(למפת הגליל המערבי רגילה) מזרעה32°59′02″N 35°05′54″E / 32.9838342791105°N 35.0984204239239°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	163
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3690
- דירוג ארצי	212
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 97.7%; ערבים-נוצרים: 2%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.3%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 97.7%; ערבים-נוצרים: 2%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.3%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.9%
גילאי 5 - 9	8.3%
גילאי 10 - 14	6.3%
גילאי 15 - 19	7.0%
גילאי 20 - 29	17.4%
גילאי 30 - 44	21.9%
גילאי 45 - 59	15.5%
גילאי 60 - 64	5.5%
גילאי 65 ומעלה	8.2%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	2
– יסודיים	1
– על-יסודיים	1
תלמידים	494
– יסודי	339
– על-יסודי	155
מספר כיתות	22
ממוצע תלמידים לכיתה	23.5
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל מזרעה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

ערך זה עוסק במועצה מקומית בצפון ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מזרעה (פירושונים).

מַזְרַעָה (בערבית: المَزْرَعَة, בתרגום חופשי: "החווה") הוא כפר ליד נהריה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. בכפר ישנם שלושה בתי ספר, בי"ס יסודי ובי"ס חטיבת ביניים.

היסטוריה

לאחר שהשיג שליטה בעכו, השתלט דאהר אל-עומר על מזרעה יחד עם הכפרים האחרים על החוף מצפון לעכו, הכריז על אדמותיהן כאדמות של השלטון (ג'יפתליק) ופיתח את הכפרים^[6]. לאחר הקמת אמת עכו נספחה מזרעה לאמה. האמה העוברת בתחומי מזרעה נקראת "אמת סולימאן פאשה". את הכפר חוצה נחל בית העמק, הנקרא בערבית "ואדי מג'נונה".

במזרעה שוכן הבית אשר שימש כבית קיץ את בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית, עת התגורר בו בשכירות בין השנים 1877–1879, לפני שעבר לאחוזתו באל-באהג'ה.

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 תושבים ובסקר 1922 נמנו 218 נפשות^[7]. בימי המנדט הבריטי התגוררו בכפר כ-30 משפחות שהתפרנסו בדוחק מחקלאות ועבודה במחנות הצבא הבריטי^[8]. באוגוסט 1938 הוטל על הכפר, יחד עם הכפרים האחרים באזור, קנס קולקטיבי בעקבות התנקשות ביהודי באזור^[9].

לאחר מלחמת העצמאות נותר כפר מזרעה ריק ברובו, והועברו אליו ערבים מכפרים אחרים במסגרת המדיניות לריכוז בני המיעוטים במספר כפרים. בין השאר הועברו אליו ערבים מבצה^[10]^[11] וערביי אום אל פרג', שהראשונים שבהם פונו למזרעה בפברואר 1949^[12] והשאר הוכרזו כנפקדים ופונו מבן עמי למזרעה ב-14 בספטמבר 1953^[13]. כן פונו למזרעה תושבים מאל עאבסיה בינואר 1950^[14]. התושבים התגוררו במקום בצריפונים ופחונים בציפייה לשוב לכפריהם המקוריים. בשנת 1959 עודדה המדינה את התושבים בעזרת הלוואות לבנות בתי אבן^[15]^[8], ובנובמבר 1960 התקיים טקס של חנוכת הבתים^[16].

הכפר מזרעה השתייך למועצה אזורית געתון, אחד משני כפרי מיעוטים במועצה, יחד עם שיח' דנון. בשנת 1955 אספו תושבי הכפר 728 לירות תרומה לקרן המגן^[17]. באוקטובר 1959 נחנך בכפר בית ספר^[18]. בשנת 1964 פעלה המועצה להקים בכפר מסגד^[19]. בשנת 1969 הוכנה תוכנית מתאר לכפר^[20]. בינואר 1972 נחנך כביש גישה לכפר^[21].

בסוף 2016 אושרה תוכנית לבניית 728 יחידות דיור בתמהיל מגוון על אדמות מדינה במזרעה^[22].

אוכלוסייה

בכפר יש רוב מוסלמי ומתגורר בו מיעוט נוצרי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במזרעה 3,900 תושבים (מקום 240 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 88.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,268 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[23]

גלריית תמונות

המסגד בכפר מזרעה
אחת מקשתות אמת המים העוברת בכפר מזרעה. בעבר זו הייתה הכניסה הראשית לכפר
אמת המים בין כברי לעכו החוצה את מזרעה
המבצר בכפר מזרעה. על פי רשות העתיקות זהו מבצר צלבני
בית הקיץ אשר שימש את בהאא אללה
רחוב במזרעה

ראו גם

המרכז הבהאי העולמי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מזרעה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מזרעה
אתר המועצה המקומית מזרעה

פרופיל מזרעה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ Amnon Cohen, Palestine in the Eighteenth Century: Patterns of Government and Administration (Jerusalem: Magnes Press, 1973), p. 133
^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 317
^ ¹ ² יואל דרויש, פליטים ערביים מקימים כפר מודרני, דבר, 27 במאי 1960
^ הודעות רשמיות, מאורעות בימים האחרונים - קנסות, דבר, 1 בספטמבר 1938
^ גרשון שפט, תקדים מסוכן, מעריב, 1 ביולי 1987
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים, 1947-1949, עם עובד, 1991, עמ' 173-174
^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 159
^ המשפחות הערביות הועברו למזרעה, דבר, 15 בספטמבר 1953
ערביי אום אל פארג' פונו מאדמתם בגליל, על המשמר, 15 בספטמבר 1953; המשך
^ בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 160
^ לפליטים ערביים בגליל המערבי הוצע שיקום בכפר מזרעה, דבר, 31 בינואר 1960
^ נחנכו בתים בכפר המיעוטים מזרעה, דבר, 13 בנובמבר 1960
^ אשכול קורא להגברת התרומות לקרן המגן, דבר, 6 בדצמבר 1955
^ נחנך בית ספר בכפר הערבי מזרעה, דבר, 23 באוקטובר 1959
^ יגויסו כספים להקמת מיסגד בכפר מזרעה, מעריב, 3 באוגוסט 1964
^ תוכנית מיתאר, דבר, 27 ביולי 1969
^ נחנך כביש גישה למזרעה, מעריב, 28 בינואר 1972, וראו: ייסלל כביש למזרע בגליל, מעריב, 18 בספטמבר 1960
^ הותמ"ל אישרה: 8,500 יח"ד באשקלון ועוד 730 יח"ד במזרעה, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016
^ פרופיל מזרעה באתר הלמ"ס

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[6] Amnon Cohen, Palestine in the Eighteenth Century: Patterns of Government and Administration (Jerusalem: Magnes Press, 1973), p. 133

[7] יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 317

[דרויש1960-8] ¹ ² יואל דרויש, פליטים ערביים מקימים כפר מודרני, דבר, 27 במאי 1960

[9] הודעות רשמיות, מאורעות בימים האחרונים - קנסות, דבר, 1 בספטמבר 1938

[10] גרשון שפט, תקדים מסוכן, מעריב, 1 ביולי 1987

[11] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים, 1947-1949, עם עובד, 1991, עמ' 173-174

[12] בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 159

[13] המשפחות הערביות הועברו למזרעה, דבר, 15 בספטמבר 1953
ערביי אום אל פארג' פונו מאדמתם בגליל, על המשמר, 15 בספטמבר 1953; המשך

[14] בני מוריס, מלחמות הגבול של ישראל, 1949-1956, עם עובד, 1996, עמ' 160

[15] לפליטים ערביים בגליל המערבי הוצע שיקום בכפר מזרעה, דבר, 31 בינואר 1960

[16] נחנכו בתים בכפר המיעוטים מזרעה, דבר, 13 בנובמבר 1960

[17] אשכול קורא להגברת התרומות לקרן המגן, דבר, 6 בדצמבר 1955

[18] נחנך בית ספר בכפר הערבי מזרעה, דבר, 23 באוקטובר 1959

[19] יגויסו כספים להקמת מיסגד בכפר מזרעה, מעריב, 3 באוגוסט 1964

[20] תוכנית מיתאר, דבר, 27 ביולי 1969

[21] נחנך כביש גישה למזרעה, מעריב, 28 בינואר 1972, וראו: ייסלל כביש למזרע בגליל, מעריב, 18 בספטמבר 1960

[22] הותמ"ל אישרה: 8,500 יח"ד באשקלון ועוד 730 יח"ד במזרעה, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016

[23] פרופיל מזרעה באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק