מיגל אנחל אסטוריאס

מיגל אנחל אסטוריאס
Miguel Ángel Asturias
לידה	19 באוקטובר 1899; גואטמלה סיטי, גואטמלה
פטירה	9 ביוני 1974 (בגיל 74); פריז, צרפת
שם לידה	Miguel Ángel Tejada Peñuela
מדינה	גואטמלה
לאום	גואטמלי
מקום קבורה	פר לשז
עיסוק	סופר, דיפלומט
מקום לימודים	סורבון, אוניברסיטת סן קרלוס בגואטמלה
שפות היצירה	ספרדית
סוגה	רומן
זרם ספרותי	סוריאליזם, ריאליזם קסום
יצירות בולטות	Leyendas de Guatemala, Mulata de tal
בן או בת זוג	Clemencia Amado; Blanca Mora y Araujo ;
צאצאים	Rodrigo Asturias
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (1967); מדליית יוקטן; מסדר אוגוסטו ססאר סנדינו; פרס לנין לשלום ;

מיגל אנחל אסטוריאס (בספרדית: Miguel Ángel Asturias;‏ 19 באוקטובר 1899 – 9 ביוני 1974), סופר בשפה הספרדית, דיפלומט גואטמלי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1967.

ביוגרפיה

מיגל אנחל אסטוריאס נולד בגואטמלה סיטי, בירת גואטמלה. הוריו יצאו אל הכפר, במחוז באחה וראקרוס, כדי להימלט מרדיפות הדיקטטור אסטרדה קבררה. מיגל אנחל גדל בין האינדיאנים באווירה כפרית, וספג סיפורי מעשיות ואגדות. מאוחר יותר חזרה משפחת אסטוריאס לעיר הבירה, שם פנה ללימודים תיכוניים ולאחר מכן נרשם ללימודי משפטים.

בשנת 1920 השתתף מיגל אנחל במחאות הסטודנטים שתרמו למהפכה שסילקה את משטר קבררה. כעבור שנה החל שלטון צבאי שרדיפותיו אחר בעלי השקפות מתקדמות, הביאו לכך שאסטוריאס עזב את ארצו ונסע לפריז. בין השנים 1923–1933 הוא התגורר בפריז, תרגם לספרדית את אפופאית האינדיאנים ופרסם את "אגדות גואטמלה". הצלחת התרגום הצרפתי של הספר פתחה לו את השער אל חוגי האומנות. הוא הכיר את אנרי ברבוס, פבלו פיקאסו, ז'אן קוקטו וטריסטן צארה, ושמר על ידידות אמיצה עם הלטינו אמריקאים ססאר ואייחו, אלחו קרפנטייר וארטורו אוסלר פייטרי. הוא ניהל פעילות פוליטית ופובליציסטית ופרסם יותר מ-2,000 מאמרים בעיתוני גואטמלה, מקסיקו וארגנטינה.

בשנת 1933 חזר לגואטמלה וכתב סונטות ופואמות שפורסמו יחד באנטולוגיה שהופיעה בבואנוס איירס ובפריז. עם נפילת הדיקטטור אוביקו החל את מעורבותו בחייה הפוליטיים של ארצו. הוא נשלח לתפקידים דיפלומטיים בכירים לבואנוס אירס, לפריז ולאל סלוודור. בו זמנית החל לרכוש לעצמו שם של סופר בשפה הספרדית לאחר פרסום הרומנים "כבוד הנשיא" ו"אנשי תירס".

בשנת 1967 הוענק לו פרס נובל לספרות על "יצירתו הספרותית, מלאת החיים, מושרשת עמוק בצורת החיים ובמסורות המקומיים של אמריקה הלטינית".

את התקופה האחרונה בחייו בילה במדריד, שם נפטר. הוא נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.

מיצירותיו

1928 Arquitectura de la vida nueva
1930 Leyendas de Guatemala "אגדות גואטמלה".
1936 Sonetos "סונטות".
1946 El señor Presidente "כבוד הנשיא", תורגם מספרדית על ידי ישעיהו אוסטרידן ויצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת תשל"א.
1949 Hombres de maíz "אנשי תירס".
טרילוגיית הבננה:
- 1950 Viento fuerte "רוח חזקה".
- 1954 El papa verde "האפיפיור הירוק".
- 1960 Los ojos de los enterrados "עיני הקבורים".
1952 Carta Aérea a mis amigos de América
1956 Week-end en Guatemala "סוף שבוע בגואטמלה".
1961 El alhajadito
1963 Mulata de tal "מולטית אחת".
1964 Rumania, su nueva imagen "רומניה ופניה החדשות".
1968 Latinoamérica y otros ensayos
1969 Malandrón
1972 Viernes de Dolores
1972 América, fábula de fábulas
1977 Sociología guatemalteco
1977 Tres de cuatro soles

ספריו בעברית

כבוד הנשיא , תורגם מספרדית בידי ישעיהו אוסטרידן, עם עובד, ספריה לעם, תל אביב, 1971.
מיגל אנחל אסטוריאס, חתן פרס נובל בספרות לשנת 1967, דברי מבוא ותרגומים מספרדית: משה לזר, ירושלים, האוניברסיטה העברית בשיתוף המכון המרכזי ליחסי-תרבות ישראל-אמריקה האיברית, ספרד ופורטוגל, תשכ"ח, 1968.

לקריאה נוספת

ריאליזם מיתולוגי וריאליזם סוציאליסטי בכתבי מיגל אנחל אסטוריאס, עבודה לתואר דוקטור בפילוסופיה מאת נחום מגד, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1972

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיגל אנחל אסטוריאס בוויקישיתוף

מיגל אנחל אסטוריאס, ברשת החברתית Goodreads
גיטה אבינור, "הנשיא הבלתי-מכובד" (על "כבוד הנשיא"), בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975.
מיגל אנחל אסטוריאס, באתר פרס נובל (באנגלית)
Miguel Angel Asturias
מיגל אנחל אסטוריאס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מיגל אנחל אסטוריאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מיגל אנחל אסטוריאס (1899-1974), דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024)