מערך החבלה של משטרת ישראל

מערך החבלה של משטרת ישראל
	כנפי החבלן
פרטים
כינוי	"מחלקת החבלה"; "חבלני הכחולה"
מדינה	ישראל
שיוך	משטרת ישראל
סוג	יחידה משטרתית מיוחדת לחבלה וסילוק פצצות
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	אמצעי חבלה וסילוק פצצות, רובוטים וכלי רכב ייעודיים
פיקוד
יחידת אם	אגף מבצעים ושיטור
דרגת המפקד	ניצב משנה
מפקד נוכחי	יצחק ליסופרבסקי

סרט הדרכה ותדמית של מחלקת החבלה

רובוט חבלה מדגם אנדרוס וולברין של משטרת ישראל.

מערך החבלה של משטרת ישראל הוא יחידה מיוחדת של משטרת ישראל שמהווה את הסמכות האזרחית הגבוהה ביותר בישראל בכל הנוגע לחבלה וסילוק פצצות. מערך החבלה מטפל במגוון רחב של איומים: חפצים חשודים, מטעני חבלה, מטעני רסס, חגורות נפץ, רסיסים וראשי קרב של טילים, רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה, כלי נשק עתיקים וחדשים, תחמושת (כולל כדורים, רימונים ופגזים) ונפלי תחמושת. ייעוד מערך החבלה הוא טיפול במטעני חבלה, טיפול באמצעי לחימה נפיצים וחקירת זירות פיצוץ. מערך החבלה מטפל במגוון רחב של איומים: חפצים חשודים, מטעני חבלה על רקע פלילי או פח"ע, רקטות, טילים, כלים בלתי מאוישים ותחמושת נפיצה (המכילה חומר נפץ). המערך מטפל במאות אירועי מטען חבלה בשנה, ובאלפי אירועי תחמושת. המערך מתמחה גם בחקר זירות פיצוץ, באמצעות חוקרי זירות פיצוץ ממעבדות החבלה השונות. הניסיון הרב שנצבר במערך, יחד עם ההתמודדויות עם אירועי חבלה רבים במתארי שטח מגוונים ויכולות חקר זירות מתקדמות, הביאו להכרתו כמוביל בתחומו בעולם.

מערך החבלה של משטרת ישראל פרוס בכל רחבי המדינה, ביחידות חבלה המוצבות במחוזות המשטרה השונים ובמשמר הגבול בגזרת יהודה ושומרון. גם ביחידת הימ"מ ישנם חבלנים, שהם לוחמי ימ"מ שקיבלו את הכשרתם כחבלנים במסגרת קורס החבלה הבסיסי.

החבלנים של משטרת ישראל הם שוטרים בוגרי שירות קרבי אשר עוברים הכשרה ייעודית בבית הספר לחבלה של משטרת ישראל. החבלנים משרתים שירות ארוך טווח וצוברים ניסיון רב בעבודתם. מערך החבלה של משטרת ישראל משמש גם כגוף מכשיר ומסמיך במספר מקומות מחוץ למשטרה.

היסטוריה

מערך החבלה של משטרת ישראל הוקם בשנת 1975 במסגרת החלטת הממשלה 411 להעברת האחריות על ביטחון הפנים לאחריות משטרת ישראל (עקב אסון מעלות). מפקדיו הראשונים היו קצינים שהושאלו מצה"ל. תנ"צ (בדימוס) יוסף ורצמן שיפר באופן מהותי את יכולת חבלני המשטרה להתמודד עם מטעני חבלה. הבולט בין הקצינים שהגיעו מצה"ל היה רב-ניצב (בדימוס) שלמה אהרונישקי, לימים מפכ"ל המשטרה. גוף זה נבנה תוך כדי העבודה השוטפת וכן נכתבה תורת לחימה ופותחו אמצעי חבלה מתקדמים. מערך החבלה נשלח לא אחת לזירות פיצוץ מחוץ לתחומי המדינה כדי לחקור אותן. דוגמאות לכך היו: הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה באפריל-1992 והפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (ה-AMIA) בשנת 1995 ועוד.

בעקבות גל הפיגועים בשנות ה-90, גדל המערך משמעותית והחל להצטייד באמצעים חדשים, ביניהם רובוטים מסוג אנדרוס וולברין שנקלטו במערך בתחילת שנות ה-2000. בתקופה זו נעזרו חבלני המערך גם ברובוט "במבי", פרי פיתוח ישראלי, וברובוט "הובו " מתוצרת בריטית.

במהלך האינתיפאדה השנייה התמודדו חבלני המשטרה עם כמות עצומה של אירועי חבלה, בהם פיגועי תופת מהקשים ביותר שאירעו במדינת ישראל הן בעוצמה והן בתדירות. החבלנים נטרלו מספר רב של מטעני חבלה וחגורות נפץ, ואף התמודדו עם מחבלים מתאבדים שניסו לפוצץ את המטען אותו נשאו ונוטרלו. בעקבות התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל, נדרשו החבלנים לטפל גם בזירות של נפילות של פצמ"רים ורקטות ארטילריות, בין אם הן התפוצצו ובין אם הן נפלו אך לא התפוצצו.

בכל העימותים של מדינת ישראל לקחו חלק חבלני המשטרה, בעיקר בטיפול בזירות של נפילת רקטות, טילים וכלים בלתי מאוישים. המערך אמון גם על חקר מתקדם של אמל"ח, ומהווה גורם משמעותי בלימוד יכולות האויב.

במהלך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר 2023 נטלו חבלני המשטרה חלק משמעותי בהתמודדות מול אלפי המחבלים שפלשו לתחומי ישראל. במהלך הימים הראשונים של הלחימה החבלנים טיפלו במאות פריטי אמל"ח שונים, תוך כדי לחימה ותחת אש. במהלך הלחימה נפל חבלן המשטרה רנ"ג יגאל אילוז ז"ל, בקרב בעיר אופקים. כמו כן נפלו בקרב בצומת שער הנגב חבלן הימ"מ רס"ם דרור אלטון, יחד עם רפ"ק משהאל שלמה שהיה גם כן חבלן ימ"מ בהכשרתו. בקרב בתחנת שדרות נפל רפ"ק אלכסיי שמקלוב, שהיה חבלן ימ"מ בהכשרתו.

סמל ודרגות

כל חבלן שסיים את קורס החבלה הבסיסי זוכה לענוד את סיכת "כנפי החבלן". הכנפיים המורכבות ממספר אלמנטים:

סמל משטרת ישראל במרכז.
זוג ענפי זית משני הצדדים - לביטוי השאיפה לביטחון ושלום.
רימון/קסדה בתווך - כמייצג של תחום מטעני הנפץ החבלה.
זוג ברקים - כמייצגים את האש וגלי ההדף עם ניטרול המטען.
רקע אדום - כמייצג את התווך המבצעי בו הוא פועל.

בפועל סיכת "כנפי החבלן" הפכה להיות גם סמל מערך החבלה כולו והיא מופיעה כסמל גם על כלי רכב ומדים של המערך.

גיוס והכשרה מקצועית

תהליך הגיוס למערך החבלה כולל ראיון, יום מיון בלשכת גיוס של משטרת ישראל, וגיבוש הנערך במכללה הלאומית לשוטרים. ההכשרה הבסיסית של חבלן המשטרה היא במסגרת קורס חבלה הנערך במכללה הלאומית לשוטרים, ואורכו כ-28 שבועות. לאחרונה הוכר קורס החבלה הבסיסי כמזכה ב-22 נקודות זכות אקדמאיות. עם סיום קורס החבלה הבסיסי, יוסמכו החניכים כחבלנים בשלב מקצועי "מוסמך", לאחריו יחלו במסלול קידומם המקצועי.

במסלול קידומו המקצועי של חבלן המשטרה ישנם מספר שלבים, המגדירים את השלב המקצועי של החבלן ומקנים לו הרשאות שונות:

חבלן בשלב מוסמך
חבלן בשלב מתמחה
חבלן בשלב מתקדם
חבלן בכיר
קצין חבלה – כל קצין חבלה הוא חבלן בכיר בהכשרתו

בין השלבים נדרש החבלן לעמוד בהכשרות מקצועיות ומבדקים שונים. מעבר לשלב בכיר מותנה בוועדה מקצועית, שלאחר מעברה יוסמך החבלן כחבלן בכיר ויזכה לענוד כנפי חבלה מוזהבות. בשל הסיכון הרב הנלווה לתפקידם, חבלני המשטרה נחשבים ללוחמים ביחידות מיוחדות.

אמצעים טכנולוגיים

אמצעי חבלה כלליים

ניידת חבלה ובתוכה רובוט חבלה רמוטק אנדרוס.

חבלן מפעיל רובוט חבלה מדגם "במבי" בתל אביב, 2006.

משאית "כולאת-פיצוץ" של משטרת ישראל המשמשת להעברה בטוחה של מטעני חבלה ונפלי תחמושת.

נשק אישי: כמו כל שוטר, החבלן חמוש באקדח אישי בקליבר 9 מ"מ.
חליפת מיגון: זהו בגד מיוחד שאותו לובש החבלן והוא נועד להגן עליו מפני הפיצוץ, ההדף והרסס. על חליפת המיגון החבלן לובש בדרך כלל אפוד עם הכלים החיוניים שלו. החבלן גם חובש קסדת מגן.
רובה Shotgun: זהו רובה חלק-קדח ("רובה ציד") היורה תחמושת מיוחדת ורבת עוצמה המיועדת לפרק חפצים חשודים ומנעולים. ה-Shotgun מותקן בדרך כלל על רובוט לסילוק פצצות.
גלאים: חבלנים משתמשים במספר סוגים של גלאים (כימיים, תרמיים, אופטיים וכדומה) על מנת להעריך את האיום שמולו הם מתמודדים. זיהוי הפצצה והתוכן שלה הוא מרכיב חיוני בנטרולה המוצלח.
אמצעי משיכה מרחוק: כחלק מהגישה של טיפול מרחוק, כל חבלן מסוגל לבנות מערכות חבלים וגלגלות מורכבות כדי לטלטל מרחוק ואף להזיז תחמושות ממקום למקום.

רובוטים

רובוט חבלה וסילוק פצצות הוא אחד האמצעים המזוהים ביותר עם מערך החבלה. זהו רובוט הנשלט בשלט רחוק וכולל מצלמת וידאו, זרוע עם צבת ובדרך כלל גם רובה Shotgun המשמש לפירוק החפץ החשוד או לפיצוצו. מערך החבלה של משטרת ישראל מפעיל מספר דגמי רובוטים:

הובו (רובוט): רובוט חבלה ישן, יצא משירות.
במבי (רובוט): רובוט חבלה קל, יצא משירות.
רמוטק אנדרוס: סדרת רובוטי חבלה בגדלים שונים.
אנדרוס וולברין: רובוט חבלה כבד הנע על זחלים.
שונר (רובוט): רובוט גדול לטיפול באירועים בהם נדרש רובוט חזק יותר מהאנדרוס.

כלי רכב

ניידת חבלה: הניידת בה נוסע החבלן ומגיע לזירת האירוע. הניידת כוללת אמצעי חבלה וסילוק פצצות שונים, גלאים, אמצעי קשר ובדרך כלל גם רובוט חבלה.
ניידת "כולא פיצוץ": זהו רכב בעל מיכל עבה מפלדה, בו ניתן לפוצץ מטענים קטנים בבטחה, מבלי שיפלט הדף או רסס החוצה ויסכן אנשים.
משאית "כולא פיצוץ" (מכונה "קרנף"): משאית בעלת מיכל עבה מפלדה, בה ניתן להעביר בבטחה תחמושת שלא התפוצצה ונפלי תחמושת לצורך השמדה מבוקרת בשטח פתוח.

ראשי מערך החבלה


שם	תקופת כהונה כמפקד היחידה	הערות
תנ"צ יוסי ורצמן	1975–1981
רנ"צ שלמה אהרונישקי	1981–1989	לימים מפכ"ל משטרת ישראל
ניצב אריק יקואל	1989–1997
נצ"מ מנחם בוזנה	1997–2000
תנ"צ שייקה הורביץ	2000–2004
תנ"צ ניסים לוי	2004–2008
ניצב נתן בוזנה	2008–2012
נצ"מ דניאל ניסים	2012–2015
תנ"צ משה אדרי	2015–2019
סנ"צ מרקו אלמליח	2019–2020	ממלא מקום
נצ"מ אסף צור	2020–2022
נצ"מ יצחק ליסופרבסקי	2022

נופלי מערך החבלה

מערך החבלה שכל 26 חבלנים וקציני חבלה לאורך השנים. חלקם נפלו במהלך שירותם וחלקם תוך כדי טיפול באירועי חבלה שונים. החבלנים מונצחים באתר ההנצחה של מערך החבלה, הממוקם בתחנת בית שמש בסמוך למקום בו היה בית הספר לחבלה בעבר. מדי שנה מתקיים באתר זה טקס זיכרון של המערך.