סויוז 4
נתוני משימה | |||
---|---|---|---|
מטרה מרכזית | חיבור 2 חלליות ומעבר אנשי צוות | ||
כן שיגור | קוסמודרום בייקונור | ||
שיגור | 14 בינואר 1969 07:30:00 UTC | ||
נחיתה | 17 בינואר 1969 06:50:47 UTC | ||
משך המשימה | יומיים, 23 שעות, 20 דקות, 47 שניות | ||
נתוני חללית | |||
מסת החללית | 6,625 ק"ג | ||
משגר | סויוז | ||
נתוני מסלול | |||
מספר הקפות | 48 הקפות | ||
אפהליון | 224 ק"מ (כדור הארץ) | ||
פריהליון | 213 ק"מ (כדור הארץ) | ||
זמן הקפה | 88.7 דק' | ||
נטיית מסלול | 51.7° | ||
צוות | |||
אנשי צוות | ולדימיר שטאלוב, אלכסיי יליסייב, יבגני חרונוב | ||
משימות קשורות | |||
| |||
מזהים | |||
מספר קטלוג לוויינים | 03654 | ||
מאגר המידע הלאומי | 1969-004A | ||
סויוז 4 (ברוסית: Союз 4, "ברית 4") הייתה חללית מאוישת מדגם חללית הסויוז. העברת צוותים (שני אנשי צוות מסויוז 5 יעברו לסויוז 4) ולחזור חזרה לכדור הארץ[1].
החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז 7K-OK. החללית המריאה ב-14 בינואר 1969 מכן שיגור מס' 1 בקוסמודרום בייקונור. שעל סיפונה הקוסמונאוט ולדימיר שאטלוב, בטיסת הבכורה שלו.
שתי החלליות התחברו ב־16 בינואר 1969, הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטיסות לחלל ששתי חלליות מאוישות עגנו יחדיו בחלל. התקרבות בין חלליות בוצע באופן אוטומטי, בכ-100 מ' אחרונים בוצע חיבור ידני. אחרי כשעה אלכסיי יליסייב ויבגני חרונוב עברו ל-"סויוז 4" תוך פעילות חוץ רכבית של כחצי שעה. שתי החלליות התנתקו אחרי 4 שעות ו־35 דקות. ב־17 בינואר "סויוז 4" כבר הייתה בדרך חזרה וביום למחרת גם "סויוז 5" חזרה בשלום.
המבצע הוכיח יישום עגינה בחלל והחלפת צוותים בחלל. המשימה הייתה אבן דרך חשובה בחקר החלל, האמריקאים שיחזרו את הפעולה בחודש מרץ אותה השנה במשימת אפולו 9.
הצוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות בהמראה:
- ולדימיר שטאלוב - מפקד
צוות בנחיתה:
- ולדימיר שטאלוב - מפקד
- אלכסיי יליסייב - מהנדס טיסה
- יבגני חרונוב - מהנדס מחקר
צוות גיבוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות רזרבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ החלליות הסובייטיות מתקרבות זו אל זו, מעריב, 16 בינואר 1969