סונטת סתיו

סונטת סתיו
Höstsonaten
	כרזת הסרט
	כרזת הסרט
בימוי	אינגמר ברגמן
תסריט	אינגמר ברגמן
עריכה	סילביה אינגמסדוטר
שחקנים ראשיים	אינגריד ברגמן; ליב אולמן; לנה נימן; הלבר ביורק
מוזיקה	פרדריק שופן
צילום	סוון ניקוויסט
מדינה	גרמניה המערבית
חברת הפקה	ITC Entertainment
חברה מפיצה	Constantin Film
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	8 באוקטובר 1978
משך הקרנה	99 דקות
שפת הסרט	שוודית, אנגלית
סוגה	סרט דרמה
מקום התרחשות	אירופה
תקופת התרחשות	סתיו
	דף הסרט ב־IMDb

סונטת סתיו (בשוודית: Höstsonaten) הוא סרט דרמה משנת 1978 שנכתב ובוים בידי אינגמר ברגמן, עם אינגריד ברגמן, ליב אולמן ולנה נימן בתפקידים הראשיים.

זה סרטה האחרון של אינגריד ברגמן ושיתוף הפעולה היחיד שלה עם אינגמר ברגמן.

חלק מהעלילה מתואר בפלשבק בו מופיעה לין אולמן, בתם המשותפת של אינגמר ברגמן וליב אולמן, בתור אווה הילדה (ללא מילים).

הסרט עובד גם להצגת תיאטרון והוצג גם בישראל - בהבימה (עם ליא קניג וטטיאנה קנליס אולייר) ובבית צבי.

העלילה הדרמטית היא על מפגש של יממה בין אם לבתה אותה לא ראתה שבע שנים ועל השיחות הטעונות בין שתיהן על רקע משקעי ותסכולי העבר. במסע כואב אל תוך הלילה נחשפים רגשות שהודחקו, מטענים אותם הזמן והמרחק לא הצליחו לעמעם.

הסרט הופץ בישראל על ידי פורום פילם.^[1]

תקציר העלילה

שרלוט אנדרגסט (אינגריד ברגמן) היא פסנתרנית בעל שם בינלאומי. בתה אווה (ליב אולמן), גרה בכפר קטן עם בעלה ויקטור (הלבר ביורק) המשמש ככומר הקהילה. היה להם ילד, אריק, שטבע באגם. אתם גרה גם אחותה הלנה (לנה נימן). הלנה חולה במחלה נוירלוגית קשה הגורמת לה לשיתוק והפרעות קשות בדיבור. רק אווה מסוגלת להבין אותה ולטפל בה.

שרלוט שהייתה עסוקה בקריירה שלה הכניסה את הלנה למוסד סיעודי. לאחר שאריק מת החליטה אווה בהסכמת בעלה להעביר את הלנה לביתם בלי להודיע לשרלוט.

בעלה האחרון של שרלוט היה הצ'לן לאונרדו והוא מת מסרטן. אווה שלא ראתה את אמה שבע שנים החליטה להזמין אותה לביתם כדי לעודד אותה. שרלוט מופתעת למצוא בדירה את הלנה ואווה אומרת שלא הודיעה לה על כך כי חששה שלא תגיע בגלל זה. הלנה מוציאה בקושי את המילה "אמא" ושרלוט מלטפת אותה בבמט קפוא.

אווה הכינה לאמה את נגינה הפרלוד מס' 2 של שופן. היא מנגנת ושרלוט בפנים קפואות מתקשה לשבח את נגינתה ומדגימה לה בנגינה ללא תווים איך צריך לנגן את הפרלוד.

בלילה חולמת שרלוט שאווה מנסה לחנוק אותה ומתעוררת בצווחה. אווה מגיעה לחדרה ואז מתחיל דוח שיח ארוך בין האם והבת. אווה מאשימה את אמה בהזנחת המשפחה ובהתרכזות רק בעצמה ובקריירה שלה ובכך שהכריחה אותה לבצע הפלה כשהייתה בגיל ההתבגרות ושרלוט מודה שיש בה איזו נכות רגשית כי לא קבלה שום רגשות אהבה מהוריה.

הלנה זוחלת לחדרם וממלמלת "אמא" אך הן לא שומעות אותה.

שרלוט מותשת, את המצב מציל האמרגן שלה פאול (גונאר ביוגסטרנד) שמציע לה הופעה (הם משוחחים באנגלית). שרלוט מקצרת את ביקורה ונפרדת מאווה. אווה כותבת מכתב התנצלות ונותנת לוויקטור לשלוח אותו למרות שהם בטוחים שמרגוט לא תפתח אותו.

צוות השחקנים

שם השחקן/ית	שם הדמות	הערות
אינגריד ברגמן	שרלוט אנדרגסט	האם
ליב אולמן	אווה	בת
לנה נימן	הלנה	בת
הלבר ביורק	ויקטור	בעלה של אווה
גונאר ביוגסטרנד	פאול	אמרגן
לין אולמן	אווה כילדה

פרסים

פרס אוסקר

מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר - אינגריד ברגמן
מועמדות לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר - אינגמר ברגמן

פרס גלובוס הזהב

מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה - איגריד ברגמן
פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר - אינגמר ברגמן

פרס דוד די דונטלו

פרס דוד די דונטלו לשחקנית הזרה הטובה ביותר - אינגריד ברמן וליב אולמן
פרס איגוד המבקרים האמריקני לשחקנית הטובה ביותר - אינגריד ברגמן

קישורים חיצוניים

"סונטת סתיו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"סונטת סתיו", באתר AllMovie (באנגלית)
"סונטת סתיו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"סונטת סתיו", באתר אידיבי
"סונטת סתיו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קדימון מקורי לסונת סתיו, באתר יוטיוב
סצנת נגינת הפרלוד של שופן, באתר יוטיוב
סונטת סתיו עם כתוביות באנגלית, באתר יוטיוב
ביקורת על סונטת סתיו, באתר "סריטה"

הערות שוליים

^ סרטים - סונטת סתיו, מסמך באתר ארכיון המדינה

[1] סרטים - סונטת סתיו, מסמך באתר ארכיון המדינה

[1]

פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
1965‏-1980	ג'ולייטה של הרוחות (1965) • גבר ואישה (1966) • לחיות בשביל לחיות (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • נוסע עובר בגשם (1970) • השוטר אזולאי (1971) • המהגרים, העולם החדש (1972) • הולכי הרגל (1973) • תמונות מחיי נישואין (1974) • שקרים שסיפר לי אבי (1975) • פנים מול פנים (1976) • יום מיוחד (1977) • סונטת סתיו (1978) • כלוב העליזים (1979) • טס (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • המעבר להודו (1984) • הסיפור הרשמי (1985) • התקיפה (1986) • סיפורים שסיפרתי לאמא (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • סיראנו דה ברז'רק (1990) • אירופה אירופה (1991) • הודו סין (1992) • שלום לפילגש (1993) • פארינלי (1994) • עלובי החיים (1995) • קוליה (1996) • החיים שלי בוורוד (1997) • תחנה מרכזית (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001‏-היום	שטח הפקר (2001) • דבר אליה (2002) • אוסמה (2003) • הים שבפנים (2004) • גן עדן עכשיו (2005) • מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • סרט לבן (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • לוויתן (2014) • הבן של שאול (2015) • היא (2016) • משום מקום (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • מינארי (2020) • הנהגת של מר יוסוקה (2021) • ארגנטינה, 1985 (2022)