לדלג לתוכן

עטלפים אוכלי חרקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעטלפי חרקים
סוגי עטלפי חרקים שונים
סוגי עטלפי חרקים שונים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: עטלפים אוכלי חרקים
שם מדעי
Microchiroptera
‏דובסון, 1875
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אשמן מהמין Saccopteryx bilineata
ערפד מצוי

עֲטַלֵּפִים אוֹכְלֵי הַחֲרָקִים[1] או עטלפים קטנים (שם מדעי: Microchiroptera) היא תת-סדרה אפשרית גדולה של עטלפים קטנים, הניזונים בעיקר מחרקים וקטנים בהרבה מעטלפי הפירות, תת-הסדרה המקבילה. אלו הם עטלפים נפוצים החיים בכל העולם וגם בארץ יש לא מעט מינים, שנמצאים בסכנה עקב ריסוס ושימוש באורות הפוגעים בעיניהם הקטנות. הם גם נודדים דרומה כשהחורף מגיע ומבריח את החרקים, או שהם נכנסים לתרדמת חורף ומשהים את פעולותיהם. הם חיים במערות ונוטים לעופף בלילה בחיפוש אחר חרקים קטנים ואצל מינים גדולים, גם אחרי דגים, לטאות קטנות ואף עטלפים אחרים.

לאחרונה החלה חלוקה שונה מחלוקת שבין עטלפי פרי לעטלפי חרקים, חלוקה הכוללת את מיני העטלפים כדמויי עטלפי פרי (Yinpterochiroptera) או דמויי נשפון (Yangochiroptera). בשתי הקבוצות ישנם נציגים של עטלפי חרקים.

חושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוש החשוב ביותר של בעטלפים הוא חוש ההתמצאות המתבסס על הפקת גלי קול בתדרים על-קוליים. כושרם לעבד את המידע המצוי בגלים המוחזרים מהעצמים בסביבה (כמו משך ההחזרה, צורת הגל המוחזר והפרשי מופע) מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם, לגלות, ואף להתביית, על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם, כולל מרחקו מהם ושינויים במיקומו עקב תנועה או ניסיון הימלטות.

יכולת איכון באמצעות הד (echolocation) שלהם מפותחת במידה מספקת כדי להקנות להם "תמונה מרחבית" בכושר הפרדה גבוה מאוד. בנוסף לחלק ממיני העטלפים יש קרומי עור על אפם ואוזניהם (עלה אפי ו"צפירים"), שמשפרים את יכולת השמעת הקולות וקליטת ההד. עם זאת ראייתם ירודה בהרבה מראיית עטלפי הפירות מאחר שהם פעילים בעיקר בלילה וישנים בימים. חוש הריח והטעם שלהם ירוד אף הוא.

ציד מזון וחרקים קטנים באמצעות הפקת גלי קול בתדר על-קולי

יש לציין שמבחינה פיזיקלית, חרקים קטנים ששטח הפנים שלהם לא גדול מספיק כדי להחזיר הד משמעותי - לא אמורים להיקלט בחושיהם של העטלפים. למרות זאת, בבדיקות דנ"א של גופות עטלפים נמצא כי הם מצליחים לצוד גם חרקים קטנים כמו יתושים. כיצד עשו זאת אם לא הצליחו לקלוט מהם הדים? הדבר נותר בגדר תעלומה עד לפרסומו[2] של מחקר ישראלי בדצמבר 2019.

המחקר[3] נעשה בהובלת פרופ' יוסי יובל באוניברסיטת תל אביב, ומצא כי קיימת הגברה מעריכית של עוצמת ההד אצל חרקים קטנים שנעים בנחיל, כך שעטלפים יכולים לקלוט אותם בקלות ולצוד אותם כשהם מצויים בקבוצות.

במסגרת המחקר נבדק עטלף שהיה מצוי בחלל עם חרק קטן יחיד, ההד החוזר מגוף אחד היה חלש והעטלף לא הצליח לצוד אותו. עם זאת, כל פעם שהכפילו את מספר החרקים בחלל, אותרה עלייה בשלושה דציבלים של ההד החוזר. כלומר, התעופפות חרקים קטנים בנחיל היא זו שמפיקה הד גדול מספיק כדי שהעטלף יקלוט אותו ויוכל לצוד אותם אף על פי גודלם הקטן יחסית. מדענים השתמשו בסימולציה שפותחה במחקר ודימתה קריאה של עטלף שניזון מחרקים כדי לשלוט על משתני מחקר שבטבע לא היה ניתן למדוד, כמו מספר חרקים, המרחק ביניהם, צורתם, מספר קריאות העטלף ועוד.

מיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטלפי חרקים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשף מצוי.
נשפון דק-אוזן.

בישראל קיימים 31 מיני עטלפים, כולם אוכלי חרקים למעט עטלף פירות מצוי.[4] להלן רשימת מיני עטלפי החרקים בארץ ישראל:[5]

  1. אשמן גדול (Taphozous nudiventris)
  2. אשמן מצרי (Taphozous haedinus)
  3. אשף מצוי (Tadaridateniotis ruppelli)
  4. לילן מצרי (Nycteris thebaica)
  5. פרסף גדול (Rhinolophus ferrumequinum)
  6. פרסף הנגב (Rhinolophus acrotis)
  7. פרסף מצוי (Rhinolophus blasii)
  8. פרסף בהיר (Rhinolophus judaica)
  9. פרסף חיוור (Rhinolophus mehelyi)
  10. פרסף גמדי (Rhinolophus minimus)
  11. פרספון מצוי (Asellia tridens)
  12. יזנוב גדול (Rhinopoma microphyllum)
  13. יזנוב קטן (Rhinopoma eystops)
  14. נשפון גדול (Myotis macrocephlicus)
  15. נשפון מצוי (Myotis omari)
  16. נשפון דק-אוזן (Myotis hoveli)
  17. נשפון הגדות (Myotis bureschi)
  18. נשפון פגום-אוזן (Myotis emarginatus)
  19. כנפן (Miniopterus schreibersii)
  20. אוזנן הנגב (plecotus christiei)
  21. אודנן (Otonycteris jin)
  22. עטלפון לבן-שוליים (Pipistrellus ikhwanius)
  23. עטלפון אירופי (Pipistrellus pipistrellus)
  24. עטלפון בודנהיימר (Pipistrellus bodenhimeri)
  25. עטלפון ריפל (Pipistrellus ruppelli)
  26. עטלפון סאבי (Pipistrellus caucasicus)
  27. אפלול מצוי (Eptesicus serotinus)
  28. אפלול הנגב (Eptesicus innesi)
  29. רמשן לילי (Nyctalus lebanoticus)
  30. בלומף שחור (Barbastella leucomelas)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עטלפים אוכלי חרקים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ יומירן ניסן, קולם בשביל אחד, באתר מדע גדול, בקטנה, הממצאים פורסמו בכתבה, ‏13 בדצמבר, 2019
  3. ^ Arjan Boonman, Brock Fenton, Yossi Yovel, The benefits of insect-swarm hunting to echolocating bats, and its influence on the evolution of bat echolocation signals, Plos - Computational Biology, 12 בדצמבר, 2019
  4. ^ עטלפים - לא מה שחשבתם - רשות הטבע והגנים - חדשות
  5. ^ Israeli bats, Israeli Birds Stamps - מיני העטלפים בישראל]


עטלפים
ממלכה: בעלי חיים • מערכה: מיתרניים • מחלקה: יונקים • אינפרא-מחלקה: שלייניים • על-סדרה: לאורסיאתריה • סדרה: עטלפים
דמויי עטלפי פרי
(Yinpterochiroptera) 		עטלפי דבורה (Craseonycteridae) • פרספוניים (Hipposideridae) • ערפדים מדומים (Megadermatidae) • עטלפי פרי (Pteropodidae) • פרספיים (Rhinolophidae) • יזנוביים (Rhinopomatidae)
דמויי נשפון
(Yangochiroptera) 		אשמניים (Emballonuridae) • פורפטריים (Furipteridae) • אשפיים (Molossidae) • שפתניים (Mormoopidae) • מיסטציניים (Mystacinidae) • מיזופודיים (Myzopodidae) • נטליים (Natalidae) • עטלפי בולדוג (Noctilionidae) • לילניים (Nycteridae) • זיזפיים (Phyllostomidae) • דיסקתיים (Thyropteridae) • נשפוניים (Vespertilionidae)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עטלפים_אוכלי_חרקים&oldid=38655332"