לדלג לתוכן

ער"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ער"ן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סניפים 17
מייסדים מריה ברטה זסלני
חברים 1,600 מתנדבים
יושב ראש שוקי אורן - יו"ר הוועד המנהל
מנכ"ל דוד קורן
אנשי מפתח ד"ר שירי דניאלס - מנהלת מקצועית ארצית
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־53 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה

פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות חיים (1998)

אות הנשיא להתנדבות (2022)
www.eran.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ער"ן - עזרה ראשונה נפשית היא עמותה התנדבותית המעניקה שירותי תמיכה נפשית בטלפון ובאינטרנט לאנשים הזקוקים לאוזן קשבת.[1] שירותי העמותה ניתנים באופן אנונימי ומידי לכלל הציבור הישראלי. מוקד ער"ן בטלפון מאויש 24 שעות ביממה בכל ימות השנה. מספר הטלפון הארצי הוא 1201.

בנוסף לקו הטלפון, ניתנים שירותים אינטרנטיים באמצעות סמס, צ'אט, וואטסאפ, דואר אלקטרוני ופורום, המאפשרים לקבל סיוע נפשי ותמיכה תוך שימוש בתקשורת כתובה. המוקדים מאוישים על ידי מתנדבים שעברו הכשרה מתאימה וביניהם דוברי שפות עברית, ערבית,[2] אנגלית, רוסית, אמהרית, צרפתית וספרדית.[3]

עמותת ער"ן מפעילה מוקדים בשלושה עשר סניפים ברחבי ישראל, שמונה סניפים נוספים בצפון אמריקה וסניף נוסף באוסטרליה. בארגון פעילים למעלה מ-1,600 מתנדבים. ער"ן ממומנת ברובה מתרומות של חברות, גופים ציבוריים ואזרחים.[4] כמו כן מקבל הארגון תמיכה מעטה מממשלת ישראל.

תולדות העמותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס הענקת אות הנשיא למתנדב 2022 לעמותת ער"ן. בתמונה מנכ"ל העמותה דוד קורן יחד עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו.
נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו עם מתנדבי עמותת ער"ן. יושב משמאל לנשיא יו"ר אגודת ידידים של עמותת ער"ן, חיים אורון, עומדים: השישי מימין מנכ"ל ער"ן דוד קורן, שישי משמאל יו"ר הוועד המנהל גיורא בר דעה וחמישית מימין המנהלת המקצועית של עמותת ער"ן ד"ר שירי דניאלס, פברואר 2018

עמותת ער"ן נוסדה בפברואר 1971 על ידי מריה ברטה זסלני לזכר בעלה, הפסיכיאטר ד"ר אריה זסלני.[5] המוקד הראשון של ער"ן הוקם בחדר העבודה של אריה זסלני המנוח, בביתה של מריה זסלני בירושלים. את הקו איישו אנשי מקצוע ואקדמיה, עמיתיו של הד"ר זסלני. בהמשך הצטרפו סטודנטים לפסיכולוגיה ואנשים נוספים ללא רקע מקצועי, בעלי כישורי הקשבה ואמפתיה. הגב' זסלני פעלה לביסוס את הארגון ולהרחבתו. עד שנת 1983 הוקמו ארבעה סניפים נוספים: בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע ובנתניה. תחילה פעלו הסניפים בסיוע משרד הבריאות והעיריות. ב-1983 איגד שמואל טולדנו את הסניפים לעמותה ארצית אחת, וכיהן כמזכ"ל הראשון של ער"ן.

במהלך השנים היו מספר פעמים שבהן נקלע הארגון למגבלות תקציביות. בשנת 2009 נקלעה עמותת ער"ן למשבר תקציבי ועמדה בפני סכנת סגירה, עקב המשבר הכלכלי העולמי שגרם לירידה משמעותית בהיקף התרומות לעמותה. ב-22 ביולי באותה שנה הודיעה העמותה כי המוקד הפסיק לפעול באופן זמני בשעות הלילה בין חצות לבין שמונה בבוקר בשל המצוקה התקציבית; זאת על אף שאלו השעות הנחשבות לקשות ביותר בקרב אנשים הנתונים במצוקה נפשית.[6] מאוחר יותר חודש השירות לפונים בשעות הלילה.

מאז 2011 מנכ"ל העמותה הוא דוד קורן.[7][8] במאי 2023 מונה שוקי אורן ליו"ר הוועד המנהל של ער"ן, החליף את גיורא בר דעה שהיה בתפקיד מ-2016.

החל מ-27 ביולי 2012 שיחות טלפון אל מוקדי הסיוע הן ללא תשלום.[9]

בשנת 1998 הוענק לעמותה פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים.

במאי 2022 נבחרה עמותת ער"ן לקבל את אות הנשיא למתנדב לשנת 2022. האות מוענק לעמותת ער"ן על תרומתה בסיוע נפשי לכל פונה ובכל מצוקה. האות הוקדש לאלו הפועלים לשותפות וסולידריות למען האדם, החברה והסביבה בשאיפה ליצירת חברת מופת במדינת ישראל.

פעילויות העמותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ער"ן פועלת כגוף לאומי מרכזי בתחום סיוע נפשי ראשוני, לוקחת חלק בפרויקטים לאומיים ובינלאומיים בתחום בריאות הנפש, רווחה וחוסן לאומי. מגוון הפניות לער"ן הוא רחב וכולל בין היתר התמודדות עם טראומה, דיכאון, מצוקה כלכלית, משברי גיל ההתבגרות, בדידות, אלימות, התעללות, הפרעות אכילה, דימוי עצמי וזהות מינית, קושי בגידול ילדים, חרדה, ועוד.[10] העמותה שמה לה למטרה להיות כתובת זמינה לכל אדם שחווה מצוקה רגשית. ער"ן מפעילה קווי טלפון ייעודים לניצולי השואה ואזרחים ותיקים,[11] לקהילה החרדית,[12] לחיילים,[13] לבני-נוער ולצעירים.[14] שירותי ער"ן באינטרנט מאפשרים קבלת סיוע נפשי ותמיכה רגשית באמצעות המילה הכתובה לכלל הציבור.

בין המיזמים של ער"ן נמצא "מצילים חיים על הפסים" - שיתוף פעולה עם רכבת ישראל שנועד להקטין את מספר ההתאבדויות ברציפי הרכבת.[15][16] ער"ן גם שותפה ב"קואליציה הישראלית לטראומה" (ITS) שהיא ארגון גג של תאגידים ויחידים העוסקים בתחום הפסיכו-טראומה והחוסן. במסגרת זו מתקיימים פרויקטים משותפים של משלחות לסיוע ברחבי העולם בעת אסונות, פיגועים ואירועים רבי נפגעים, פעולות למען חוסנם של תושבי קווי העימות בצפון ובדרום בעת מלחמה ובמבצעי צה"ל.

עמותת ער"ן היא הארגון הלאומי המסייע לחברת מטא העולמית במניעת אובדנות בישראל דרך פייסבוק ואינסטגרם, שיתוף הפעולה בין הרשתות החברתיות של מטא לבין ער"ן מאפשר להתריע על מצבי סיכון הדורשים התערבות מידית ולהפנות את המשתמש לקבלת סיוע מקצועי. בשנת 2022 הורחב שיתוף הפעולה גם עם הרשת החברתית טיקטוק. שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של ער"ן הפועלת במסגרת המועצה הלאומית למניעת אובדנות, עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלת המדיניות בישראל כדי לזהות מצוקה ולמנוע הפצה של תופעות הקשורות לבריונות ולאובדנות ברשת.

עמותת ער"ן שותפה קבועה בדיונים בוועדות הכנסת (רווחה, בריאות, חינוך, שלום הילד, עולים ועוד) בנושא מניעת אובדנות, וכן שותפה בשדולה למניעת אובדנות[17] שקמה בכנסת בשנת 2020.

עמותת ער"ן בשיתוף עם משרד הביטחון מפעילים קו ייעודי לחייל ולבני משפחתו (2201*). שירות זה משלים את שירותי בריאות הנפש המופעלים על ידי צה"ל, בכך שהוא מאפשר לחיילים ולבני משפחתם פניה אנונימית לקבלת סיוע מכל מקום ובכל שעה.

ער"ן היא בעלת מעמד מייעץ מיוחד למועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות משנת 2017, וחברה בארגון IFOTES, ארגון בינלאומי המאגד אגודות לעזרה ראשונה נפשית בטלפון. בארגון חברים 32 ארגונים ואגודות מ-28 מדינות ובכללן ער"ן.[18] בשנת 2011 הצטרפה ער"ן לתנועה עולמית Child Helpline International – CHI, ארגונים המפעילים קווי סיוע שפועלים להגן על ילדים בכל רחבי העולם. ער"ן נוטלת חלק בכל הפעילויות של הארגון ומיוצגת בוועד המנהל הבינלאומי המונה 16 חברים מ-13 מדינות.

בפרוץ משבר הקורונה, הפכה ער"ן לחלק ממערך החירום הלאומי. לאור הזינוק הגדול במספר הפניות, נפתחו קווי חירום לסיוע נפשי, ותוגבר מספר המתנדבים בכל משמרת הן בקווי הסיוע בטלפון והן באמצעות האינטרנט.[19]

במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה השיקה קו המיועד לישראלים דוברי רוסית השוהים באוקראינה. מתנדבי ער"ן, המאיישים את הקו המיוחד עברו הדרכות כחלק מההיערכות לפתיחת הקו וכדי לתת מענה מיטבי למצוקות הישראלים, לקשיים ולאי הוודאות שיחוו כאזרחים זרים באזור לחימה. הקו נפתח לבקשת שגרירות ישראל באוקראינה, ובשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה.[20] עם הימשכות הלחימה, גדל ב-15% מספר הפניות על רקע נפשי גם בישראל, הן אצל יוצאי ברית המועצות לשעבר - אוקראינים ורוסים, והן אצל ישראלים שאינם קשורים באופן ישיר לאזור הלחימה אך מראות המלחמה מציפים אצלם קושי רב.[21]

עמותת ער"ן מקיימת שיתוף פעולה עם איגוד האינטרנט הישראלי על מנת להציע תמיכה רגשית ועזרה ראשונה נפשית לקורבנות בריונות ואלימות ברשת ופועלת להסרת תכנים פוגעניים בעלי אופי מיני ואלים. קו חם לתמיכה במקרים של פגיעות ברשת פועל 24 שעות ביממה.

בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, שנת 2020 הייתה שנת שיא כל הזמנים במספר הפניות הכולל לקווי העמותה - מספר הפניות לער"ן זינק בשיעור של 50 אחוזים.

דו"ח פעילות ער"ן, כפי שהוצג בוועדת הבריאות בכנסת בפברואר 2022,[22] מראה שבמהלך 2021 נתנו מתנדבי ער"ן מענה ל-305,749 פניות מצוקה. עוד עולה מן הדו"ח כי התקבלו במוקדי העמותה 9,172 פניות אשר זוהו כבעלות תוכן אובדני, מתוכן 920 פניות חירום.

גל פיגועי הטרור במרץ ובאפריל 2022, גרם לעומס רב בקווי הסיוע של ער"ן. מספר הפניות ליום נע בין 1000–1500 של אנשים שחווים מצוקה נפשית, חרדות וחוסר ודאות עקב המצב.[23]

במסגרת מיזם עולמי "אמיצים ביחד" (brave together), הושקה ביוני 2022 תוכנית חברתית כלל עולמית בשיתוף עם עמותת ער"ן. התוכנית בהובלת חברת מיבליין ניו יורק ובשיתוף עם קהילת המומחים בעמותת ער"ן,[24] יזמה תוכנית חברתית שמטרתה לתמוך בצעירים החווים חרדה ודיכאון, לנפץ את הסטיגמה הציבורית סביב הנושא ולהגדיל את הסיכוי לאיתורה בשלבים מוקדמים. התוכנית מיועדת למתבגרים וצעירים המהווים קבוצה חברתית הממעטת לפנות לסיוע ולעזרה. מטרת שיתוף הפעולה היא יצירת פלטפורמה להעלאת המודעות לחרדה ודיכאון, לזיהוי סימני מצוקה בשלבים מוקדמים ולטיפול בהם. במסגרת התוכנית, הושק קמפיין דיגיטלי בהובלת כוכבי רשת שמטרתו להגביר את המודעות ולהנגיש את ערוצי הסיוע למי שזקוק לכך.[25][26]

לקראת יום הילד הבינלאומי שצוין בנובמבר 2022 ברחבי העולם, פרסמה ער"ן נתונים שלפיהם מספר הילדים ובני הנוער שפנו ב-2021 לעזרה עלה ב-28% לעומת 2019. מיכל לב ארי, מנהלת שירותי האינטרנט בער"ן, הסבירה את התופעה בכך שאחת מתוצאות המשבר שעבר על החברה האנושית בשנים שקדמו לפרסום היא הקצנה של משברים קטנים יותר. כל הטראומות סביב שינויים גדלו והעמיקו עד כדי מצוקה, דיכאון ובדידות שהובילו לעליה באובדנות ובחרדה בעיקר אצל ילדים ונוער.[27]

בדצמבר 2022 הוחלט להדק את שיתוף הפעולה בין ער"ן למוקד 100 של המשטרה, ולשלב את הדרכת ער"ן באופן קבוע בקורסים של המוקד הנערכים במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש. הצורך נועד כדי להעמיק את הכרות השוטרים עם פעילות ער"ן, מניעת אובדנות מהיבטים מקצועיים ועם נוהל דיווח החירום בער"ן, תוך עיבוד הממשקים המשותפים לשני הארגונים.

לקראת כנס בנושא התמודדות נפש במגזר הדתי שיערך ב-8 בינואר 2023, התראיינה ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, באתר כיפה. בריאיון סיפרה על ההתמודדות עם שיחות שמתקבלות במוקד הפניות של ער"ן: "ער"ן הוא "ססמוגרף" של החברה הישראלית. בחגים ובתקופות של מתח ביטחוני יש עליה של עשרות אחוזים בפניות. הדגש על כך שצריך לעורר מודעות במגזר הכללי וכל שכן בציבור הדתי לאומי, לעודד את מתמודדי הנפש ואת הקהילות הסובבות אותם, לבקש עזרה כשקשה. המסר המרכזי בריאיון היה "לא להישאר עם התחושות לבד".[28]

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מקבלים לידם את דו"ח עמותת ער"ן לשנת 2022 במשכן הנשיא

ב-1 בינואר 2023 הוגש לנשיא המדינה ורעייתו דו"ח ער"ן לשנת 2022. מהדוח עולה כי במהלך 2022 מתנדבי ער"ן העניקו סיוע ועזרה ל-300,883 פניות. נשים מהוות 62.5% מכלל הפניות.[29] 78% מכלל הפניות היו למוקד הטלפוני ו-22% למוקד האינטרנטי.[30] 84,247 מהפניות בשנה הזו עסקו בבדידות קשה כסיבה ראשית לפנייה. 7,221 פניות השנה עסקו במצוקה כלכלית ותעסוקתית.[31] כ-20% מבני הנוער שפנו למוקד ער"ן דיווחו על מחשבות אובדניות. במהלך 2022 הוענק סיוע לכ-50,000 פניות מילדים, ממתבגרים ומצעירים עד גיל 24. מתבגרות עד גיל 17 פנו לסיוע בשיעור כמעט כפול ממתבגרים. בגילאי 25-35 שיעור פניות גברים גבוה מנשים ב-10 אחוז, מגיל 65 ומעלה, מספר פניות נשים גבוה משמעותית מאילו של הגברים. למעלה מ-40% מהפניות לשירות המקוון של ער"ן הן מקרב הדור הצעיר. 20% מבני הנוער מדווחים על מחשבות אובדניות. עולה כי מתוך סך הפניות בעלות תוכן אובדני, בממוצע אחת מכל עשר שיחות מתפתחת לשיחת סיכון שבמהלכה מופעל נוהל חירום וחיי הפונה ניצלים.

החל מ-1 בינואר 2023 מפעילה עמותת ער"ן שירות סיוע נפשי לעולים חדשים בשיתוף משרד הקליטה הכולל מוקד במספר שפות: אנגלית, אמהרית, רוסית, צרפתית וספרדית. מטרת המוקד היא לתת סיוע נפשי מקצועי, מותאם שפה ותרבות לציבור שאינו דובר עברית בישראל.[3]

במלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, תפסה את מערך בריאות הנפש במשבר. בשנת 2019 עמד תקציב ער"ן על כ-2 מיליון שקלים, בתקופת משבר הקורונה הוגדל התקציב ל-6 מיליון לשנת 2022, וב-2023 קוצץ ל-1.7 מיליון שקלים.[32][33]

מתחילת המלחמה, התקבלו במוקדי ער"ן השונים אלפי שיחות מצוקה וחרדה. מספר הפניות לער"ן, הן בשירות הטלפוני והן בשרות האינטרנטי, קפץ באופן משמעותי.[34] בעקבות הקפיצה תוגברו מוקדי הסיוע במתנדבים רבים בארץ ובחו"ל. בזמן מתקפת הפתע אנשים התקשרו מהמרחבים המוגנים וממקומות המסתור בקיבוצים תוך כדי הקרבות. ניצולי מסיבת הנובה התקשרו מהמקומות שאליהם ברחו. חלק מהשיחות הללו סייעו גם במאמצי ההצלה. בשיחות הסיוע הנפשי עם הניצולים, המתנדבים בער"ן לקחו מהם פרטים על מקום הימצאם, ומסרו אותם לקבוצת מתנדבים בהובלת סגן הרמטכ"ל וסגן השר לשעבר יאיר גולן, שהגיעו לשטח, איתרו והצילו חלק מהם. בשבועיים הראשונים של המלחמה, התקבלו במוקד יותר מ־3,000 פניות ביממה, לעומת 700–800 פניות ביממה רגילה וכ־1,500 פניות ביממה בזמן סגרי הקורונה. בראיונות לתקשורת, הדגישה ד"ר שירי דניאלס את העלייה התלולה בהיקף הפניות ועוצמתן, מה שעמותת ער"ן לא חוותה מאז הקמתה. היא הדגישה את החשיבות של מתן עזרה נפשית כמה שיותר סמוך לטראומה ובאילו עוגנים יש להיאחז כדי להפחית חרדה.[35][36][37] סניפי ער"ן השונים ברחבי העולם התגייסו לטובת הפונים הרבים בישראל ואיישו את משמרות הלילה. בראיון לרשת 13 סיפרה רכזת מוקד ער"ן באוסטרליה על התגייסות המתנדבים בסניף ועל גיוס הקהילה היהודית ישראלית מול הפגנות פרו-פלסטיניות.[38]

עמותת ער"ן נבחרה להיות קו הסיוע הראשוני למוקד הארצי בנושא חוסן. בשבוע הרביעי למלחמה פתחה ער"ן מוקד חוסן טלפוני חדש, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. המרכז מופעל באמצעות הקואליציה הישראלית לטראומה בשותפות עם עמותת ער"ן. הקו מיועד לפונים החווים חרדה עקב המלחמה, באזורים שבהם אין מרכזי חוסן.[39]

שיתוף פעולה נוצר בין חברת אמדוקס ישראל וער"ן לאור הצורך הרב בסיוע לבריאות הנפש וטראומה של מאות אלפי ישראלים שהושפעו באופן ישיר ועקיף מן המלחמה והאירועים שקרו ב-7 באוקטובר 2023. אמדוקס תרמה סכום התחלתי של 400,000 ש"ח בנוסף לשיתוף פעולה ארוך טווח, קורסי הכשרת מתנדבים בקרב עובדי אמדוקס ותמיכה טכנולוגית.[40]

שר הבריאות אוריאל בוסו הודיע מעל בימת הכנסת על תוספת תקציב מיידית בגובה של כ-3 מיליון שקלים לטובת פעילות עמותת ער"ן. השר בוסו אמר שמדינת ישראל נמצאת באירוע בריאות הנפש הגדול ביותר מיום הקמתה, ותרומתה של ער"ן למאמץ הלאומי גדול ומשמעותי מאד. הוא הבטיח שאם יעלו צרכים נוספים, התקציב לא יהווה חסם למתן מענים חשובים אלה לציבור.[41] מנתוני משרד הבריאות ועמותת ער"ן על משבר בריאות הנפש במספרים: 100,000 איש נחשפו ל"אירועים חיצונים", 200,000 איש שפונו מבתיהם חשופים יותר לפגיעות נפשיות, 250,000 איש עלולים לסבול מפוסט טראומה, מספר הפונים למוקד ער"ן גדל פי 6, מספר הילדים שפנו לערן גדל פי 2.25.

שיתוף הפעולה בין חברת רפא"ל לעמותת ער"ן שהחל 2016, ממשיך ביתר שאת בתקופת המלחמה. לצד עבודתם החיונית למען ביטחון ישראל, והתגייסותם למאמץ המלחמתי, עשרות עובדי ועובדות רפא"ל מתנדבים בעמותת ער״ן, בשגרה וביתר שאת גם כעת בחירום מאז החלה המלחמה.[42]

בעקבות אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר, החל שיתוף פעולה של ער"ן עם פלטפורמה חברתית "drop impact"[43]. הפלטפורמה הוקמה על ידי ציפי קרליק, בליווי עמותת ער”ן וכוללת קבוצה של יוצרי קולנוע, אנשי תוכנה ואנשי עיצוב ושמלווים על ידי אנשי מקצוע טיפוליים. שיתוף פעולה זה מאפשר התמודדות עם טראומה באמצעות סרטוני וידאו ככלי ביטוי וכדרך לאוורור רגשות ועיבוד רגשי בצורנה ממוקדת, נגישה ומהירה. צוות הפרויקט העמיד את כלי העריכה והליווי של הפלטפורמה על מנת לתעד את זכרם של הנרצחים באירועי המלחמה, את סיפורי החטופים, להשמיע את קולות משפחות הנעדרים ולשמש כלי במלחמת ההסברה העולמית של ישראל. באתר הוטמע חייגן לקו הסיוע החם של ער”ן ולינק המאפשר להיכנס ולקבל סיוע אנונימי.[44]

בראיון ל"מגזין החוסן המיוחד" של ידיעות אחרונות שפורסם בסוף דצמבר 2023,[45] אמרה ד"ר שירי דניאלס שמסקירת הנתונים בתקופת המלחמה עד כה, התברר ש־25% מהפניות מגיעות דווקא מקרב ילדים ובני נוער עד גיל 17 ומצעירים עד גיל 24. הקבוצה שהכי מרבה לפנות בעקבות המלחמה הם בני ה־35-25, ביניהם מי שנפגעו בטבח בפסטיבל נובה, חבריהם והוריהם.

במלאת חצי שנה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פרסמה עמותת ער"ן דוח שנקרא "חרבות הנפש". הדו"ח כולל בתוכו סיכום של חצי שנה מאז פרוץ המלחמה וכן סיכום שנת 2023.[46]. מהסיכום עולה כי במהלך ששת חודשי המלחמה הראשונים, מספר הפניות עמד על כ-33 אלף פניות בחודש בממוצע. מתוך אותן פניות, כ-44 אלף התקבלו בחודש הראשון למלחמה. על פי הנתונים, בזמן המלחמה חלה עלייה של 10% בפניות של גברים לסיוע, הנחשבים לאוכלוסייה הממעטת לפנות לעזרה. מבין הפניות בזמן המלחמה, ניכרת עלייה גם בפניות מצוקה של חיילים וחיילות בסדיר ובמילואים, כשמרבית הפניות התקבלו בטווח גילים החופף לגיל שירות, 18 עד 35. כמו כן, נרשמה עלייה של פי 2.25 מבדרך כלל בפניות המצוקה בקרב בני נוער בשבועות הראשונים למלחמה. מהנתונים נראית עלייה של פי 10 בפניות סביב חרדה, טראומה ואובדן בהשוואה לחצי השנה המקבילה בשנה שעברה.[47][48]

נוסף על כך, בששת חודשי המלחמה הראשונים, פנו לער"ן 38,240 ילדים וצעירים עד גיל 24, מתוכם 60% הן נשים ו-40% גברים. שליש מהפניות עסקו בחרדה, וטראומה.[49][50][51]

הסמליל שהשיקה ער"ן לכבוד חמישים שנות פעילות

מתנדבי ער"ן מגיעים מרקע מקצועי מגוון. המתנדבים עוברים הליכי מיון ולאחריהם הכשרה ממושכת[52] המקנה להם מיומנות להגשת עזרה ראשונה נפשית בטלפון או באינטרנט.[53] חלק ממערך ההכשרה כולל ליווי המתנדבים, לאורך כל שנות התנדבותם, בסדנאות ובהרצאות שניתנות על ידי מנחים מקצועיים בנושאים שאליהם הם נחשפים מול הפונים לער"ן. הסיוע של המתנדבים בער"ן ניתן בתנאים של אנונימיות הן של הפונים והן של המתנדבים.

בגלל הקושי לאיוש הקו החם בשעות הלילה, שהן דווקא השעות שבהן יש פונים רבים המצפים לתמיכה, ער"ן, בשיתוף עם Israeli American Council וארגון מרכז קהילתי יהודי, הקימו שמונה סניפים חדשים בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. בהם מתנדבים ישראלים המתגוררים במדינות אלו, עוברים הכשרה של ער"ן, ונותנים מענה לפניות הרבות בשעות הלילה של ישראל.

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל הוצפו המתנדבים בער"ן באלפי פניות ליום, הן בשירות הטלפוני והן בקווי הסיוע האינטרנטי. המתנדבים גויסו למשמרות נוספות שכללו שיחות שהיו קשות ומורכבות מאלה הקיימות במצבי שגרה. המתנדבים עצמם התמודדו עם מצוקה משמעותית שהצריכה קבלת הכשרות נוספות, מפגשי אוורור קבוצתיים וכן שיחות אישיות עם הצוות המקצועי של ער"ן[54]. הרבה מאד מהפונים היו חיילים בסדיר וחיילי מילואים שהפנייה האנונימית, אפשרה להם לשתף פחדים וחרדות המלווים אותם, ולא הרגישו נוח לשתף אותם עם קרוביהם.

במסגרת ההבנה שיש להיערך להשלכות והנזקים הנפשיים ארוכי טווח, פתחה ער"ן במקביל קורסי הכשרה של חצי שנה למתנדבים חדשים שעברו מיונים ונמצאו מתאימים. הקורסים נעשים גם בישראל וגם במרכזי הפעילות של ער"ן מחוץ לישראל.[55]

שותפים לדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה הישראלית לטראומה" (ע"ר) ארגון גג של תאגידים ויחידים העוסקים בתחום הפסיכוטראומה והחוסן. נוסדה בפברואר 2002 מיסודה של פדרציית ניו יורק UJA. לעבודת הקואליציה שותפים כ-65 ארגונים, עמותות ומשרדי ממשלה – ביניהם עמותת ער"ן.

META ישראל (פייסבוק ישראל) - עמותת ער"ן היא הארגון הלאומי המסייע לפייסבוק העולמית במניעת אובדנות בישראל. שיתוף הפעולה בין פייסבוק לבין ער"ן מאפשר להתריע על מציבי סיכון הדורשים התערבות מיידית והפניה לקבלת סיוע מקצועי.

משרד הביטחון - משנת 2006 עמותת ער"ן בשיתוף משרד הביטחון וצה"ל מפעילים קו סיוע ייעודי לחייל ומשפחותיהם 2201* השירות לכלל המשרתים בצה"ל משלים את שירותי בריאות הנפש המופעלים על ידי צה"ל ומאפשר לחיילות וחיילים בשירות סדיר ובקבע ומשפחותיהם קבלת סיוע כל מקום ובכל שעה.

משרד הבריאות והמועצה הלאומית למניעת אובדנות תומכים קבועים בפעילות עמותת ער"ן.

המכללה האקדמית תל-חי וער"ן מקיימת במהלך שנת הלימודים האקדמית שיתוף פעולה ייחודי במסגרת המסלול ללימודי לחץ וטראומה בחוג לעבודה סוציאלית. הסטודנטים עוברים ראיונות אישיים וקבוצתיים בהתאם לנהוג בתנאי הקבלה להתנדבות בער"ן, ומוכשרים על ידי מנחים מעמותת ער"ן למתן מענה טלפוני לפונים במצוקה.

איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת ער"ן מקיימים שיתוף פעולה עם המרכז לאינטרנט בטוח על מנת להציע תמיכה רגשית ועזרה ראשונה נפשית לקורבנות בריונות ואלימות ברשת ופועלת בשיתוף להסרת תכנים פוגענים בעלי אופי מיני ואלים. קו חם לתמיכה לפגיעות ברשת פועל 24 שעות ביממה.

בנק הפועלים מקיים שיתוף הפעולה עם עמותת ער"ן לאורך שנים והוא חשוב וחיוני לפעילות העמותה והכשרת המתנדבים. בשיתוף עם "פועלים בקהילה" מתקיימים קורסי הדרכה לעובדי בנק הפועלים בסניפים ליצירת התנדבות משמעותית בקהילה ובקווי ער"ן.

ער"ן בשיתוף פעולה חברת אמדוקס עורכים קורסי הדרכה לבעלי תפקידים ומנהלים להכשרת עובדי החברה להתנדבות משמעותית בקהילה ובקווי ער"ן.

בשנת 2016 חברה רפא"ל לסניף ער"ן בכרמיאל בשיתוף פעולה במטרה להכשיר את עובדי רפא"ל להתנדבות משמעותית בקהילה ובקווי ער"ן. שיתוף הפעולה הוליד פתיחת שלוחה של ער"ן כחלק בלתי נפרד ממשרדי החברה בצפון. עובדי רפא"ל מהווים נדבך חשוב ומהותי תמהיל מתנדבי ער"ן בצפון.

חברת לייבפרסון מלווה את שירותי ער"ן באינטרנט ומאפשרת להעניק תמיכה וסיוע דרך שירות הצ'אט והוואטסאפ.

משרד הפרסום יהושע\TBWA ובעליו רמי יהושע[56]מלווים את ער"ן מזה כשני עשורים, בכל האתגרים הפרסומים ותורמים להציג עת הפעילות של ער"ן לציבור הרחב ולהגביר את המודעות לעזרה נפשית וקבלת סיוע אנונימי ומיידי.

שיתוף פעולה חברתי של ער"ן עם חברת "כלל ביטוח" הושק בינואר 2023. במסגרת שיתוף הפעולה הוקם מרכז חוסן דיגיטלי נגיש לכלל הציבור בישראל. הפרויקט, באמצעות אפליקציית החוסן, יגדיל את החשיפה לקהל של למעלה ממיליון בתי אב בישראל, יאפשר למשתמשים רבים לקבל מידע וכלים להתמודדות בעת מצוקה נפשית. באמצעות האפליקציה ניתן יהיה גם ללחוץ על כפתור ולשוחח עם קווי הסיוע של ער"ן, של עמותת עלם, של נעמת ושל נט"ל.

עמותת ער"ן מקיימת שיתוף פעולה עם טיקטוק ישראל במטרה לעודד שיח של שיתוף, הקשבה והכלה. במרץ 2023 עלה קמפיין גדול ברשת בשיתוף שבעה יוצרי תוכן מובילים מתחומים שונים תחת סלוגן "גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים". בסרטונים הם מדברים ישירות למצלמה תוך שימוש בכתוביות המעבירות מסר שונה ממה שהם אומרים בסרטון באופן ורבלי. מטרת הסרטונים היא להגיע לאלפי בתי אב בישראל, ובעיקר לצעירים, לתת טיפים להתמודדות, כיצד להקשיב, לעודד חברים לשתף בתחושות האמיתיות שלהם ולסייע.[57][58]

שיתוף פעולה בין ער"ן לחברת מטרנה הביא להקמת שירות ייעודי חדש לתמיכה רגשית באימהות ואבות אחרי לידה. השירות ניתן גם באמצעות שירותי הטלפון של ער"ן וגם באינטרנט (צ'אט, וואטסאפ ומייל). הצורך נבע מהמצוקות השונות וקשיים נפשיים עמם מתמודדים הורים בשנים הראשונות לאחר הלידה. לקראת פתיחת הקו הייעודי במאי 2023, קיבלו מתנדבי ער"ן הדרכות וכלים מתאימים למענה הרגשי בפניות מהסוג הזה.

פרסים ותעודות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1998 - פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות חיים, הפרס ניתן על פעילות בשרות החברה והקהילה, גישור הפערים בין שכבות האוכלוסין ומיזוג גלויות.
  • 2001 - פרס יגאל אלון, על מעשה מופת חלוצי - סיוע מקצועי ונפשי לקהילה ולחברה בישראל.
  • 2009 - אות הוקרה מטעם המועצה הלאומית להתנדבות יחד עם פיקוד העורף. הפרס ניתן על חיזוק חוסנה של מדינת ישראל ותושבי הדרום במבצע "עופרת יצוקה".
  • 2012 - פרס המשרד לאזרחים ותיקים, ניתן לאזרחים ותיקים, מתנדבי ער"ן, על סיוע מקצועי לשירותי ער"ן לזקן, על הדרכת מתנדבים חדשים בהפעלת קו ער"ן לזקן ותרומה מיוחדת לחברה בישראל.
  • 2013 - אות האפקטיביות לעמותת ער"ן, ניתן על הישגים יוצאי דופן, מחוללי שינוי והשפעה למען עזרה ראשונית נפשית לאנשים במצוקה ועל היותה דוגמה מעוררת השראה לעשיה חברתית אפקטיבית למען חברה ישראלית טובה יותר.
  • 2016 - פרס הפורום לחדשנות בשיווק לער"ן על מהלך שיווקי חדשני בנושא סרט לגיוס מתנדבים.
  • 2022 - אות הנשיא למתנדב לער"ן על תרומה ביצירת חברת מופת במדינת ישראל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ער"ן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שירותי התמיכה של ער"ן
  2. ^ ער"ן בשפה הערבית
  3. ^ 1 2 קו סיוע נפשי לעולים בשפות שונות
  4. ^ תרומות לער"ן
  5. ^ אודות ער"ן באתר הארגון
  6. ^ יעל ברנובסקי, מוקד ער"ן מפסיק לפעול בלילות: "זה ייגמר באסון", באתר ynet, 22 ביולי 2009
  7. ^ מטה העמותה, באתר עמותת ער"ן
  8. ^ צוות המקצועי, עמותת ער"ן
  9. ^ אושר: שיחה לער"ן - ללא תשלום, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2012
  10. ^ גם לאנשים חזקים יש רגעים קשים
  11. ^ הקו החם לניצולי שואה
  12. ^ הקו המיוחד לקהילה החרדית,
  13. ^ הקו החם לחיילים במצוקה נפשית
  14. ^ הקו החם לבני נוער וצעירים
  15. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, עובדי הרכבת יעברו הכשרות למניעת התאבדויות על הפסים בתחנות, באתר הארץ, 6 ביוני 2019
  16. ^ מצילים חיים על הפסים #2 - ראיון כאן11 רכבת ישראל, סרטון בערוץ "עמותת ער"ן", באתר יוטיוב (אורך: 3:37)
  17. ^ הושקה השדולה למניעת אובדנות, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2020
  18. ^ ער"ן חברה בארגון IFHTES העולמי
  19. ^ אתר למנויים בלבד מיכל אסף, מקשיבים ומצילים חיים, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2021
  20. ^ פעילות ער"ן למען אוקראינה, "וסטי", 23 במרץ 2022
  21. ^ מירב כהן‏, מאז תחילת הפלישה לאוקראינה: גידול של 15% במספר הפניות למוקד לסיוע נפשי בישראל, באתר וואלה, 17 במרץ 2022
  22. ^ דו"ח פעילות ערן כפי שהוצג בכנסת, באתר הכנסת, ‏14-2-22
  23. ^ אטילה שומפלבי, עומס פניות לער"ן בעקבות הפיגועים: "אנחנו חווים רעידת אדמה רגשית", באתר ynet, 31 במרץ 2022
  24. ^ "אמיצים ביחד" - יוזמה כלל-עולמית בשיתוף עם עמותת ער"ן, ‏יוני 2022
  25. ^ מזהים את הסימנים אצל חבר? יש למי לפנות, באתר רשת חברתית tiktok, ‏יוני 2023
  26. ^ סימני חרדה ודכאון, באתר רשת חברתית אינסטגרם, ‏יוני 2023
  27. ^ הדס יום טוב, ‏אחד מכל חמישה פונים לעזרה נפשית ב-2021 היה ילד או נער עד גיל 17; ער"ן: "צריך תקציב כפול, משולש ומרובע", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בנובמבר 2022
  28. ^ חדשות, באתר כיפה, 22 בדצמבר 2022
  29. ^ מיה איידן, יותר פניות מנשים: עלייה בכמות מקרי כאב נפשי ומצוקה בישראל, באתר חדשות 13, 2 בינואר 2023
  30. ^ כתבה "בעקבות דו"ח ער"ן לשנת 2022, באתר ערוץ 12 בתוכנית של פאולה וליאון, ‏2 בינואר 2022
  31. ^ דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן, "מצוקות כלכליות שמביאות נשים וגברים לפנות לער"ן", באתר ראיון ב-YNET רדיו בתוכנית "כסף חדש", ‏2 בינואר 2023
  32. ^ מיכל פעילן, ‏הממשלה קיצצה בתקציב עמותת ער"ן לסיוע נפשי, באתר ‏מאקו‏, 2 באוקטובר 2023
  33. ^ מערכת דוקטורס אונלי, הממשלה קיצצה יותר מ-3 מיליון שקל בתקציב ער"ן לסיוע נפשי, באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ‏4 באוקטובר 2023
  34. ^ שמואל מיוני, עלייה תלולה במספר הפניות לעמותת ער"ן, באתר רדיו 103FM
  35. ^ ד"ר שירי דניאלס - המנהלת המקצועית של ער"ן, כלים להתמודדות עם המועקה שכולנו חווים כעת., באתר רדיו חיפה, ‏אוקטובר 2023
  36. ^ ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית של ער"ן "השלכות נפשיות של המלחמה", באתר חדשות ערוץ "כאן 11", ‏4 לנובמבר 2023
  37. ^ ראיון לחדשות ערוץ 12, ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית של ער"ן "איך עוזרים לנפש להתמודד", באתר ראיון לחדשות ערוץ 12, ‏6 לנובמבר 2023
  38. ^ שירי שילדקראוט, מרכזת סניף ער"ן באוסטרליה, "התגייסות מרגשת של מתנדבי ער"ן באוסטרליה", באתר חדשות ערוץ 13, ‏5 בנובמבר 2023
  39. ^ ערוץ נוסף למענה נפשי בעקבות המלחמה, באתר משרד הבריאות, ‏19 באוקטובר 2023
  40. ^ אמדוקס ישראל, "סיוע נפשי הופך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, לא רק אחרי המלחמה, אלא ברגע זה", באתר אמדוקס ישראל, ‏6 באוקטובר 2023
  41. ^ N12 - צ'אט הכתבים, יולן כהן, תוספת תקציב מיידית בגובה של כ-3 מיליון שקלים לטובת פעילות עמותת ער"ן., באתר N12, ‏15 בנובמבר 2023
  42. ^ אפרת פורשר, מסייעים לחוסן פיזי ונפשי: עובדי רפאל מתנדבים בעמותת ער"ן, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2023
  43. ^ אתר חדש מזמין אתכם להעלות סרטון אישי ולקבל סיוע רגשי, באתר דרופ אימפקט
  44. ^ יצירת סרטונים כדרך לאיוורור רגשות, באתר ישראל היום, ‏29 בנובמבר, 2023
  45. ^ ד"ר שירי דניאלס, מחפשים ממ"ד לנפש, באתר מגזין החוסן המיוחד של ידיעות אחרונות, ‏22 בדצמבר, 2023
  46. ^ דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער"ן, דוח עמותת ער"ן - חצי שנה למלחמת "חרבות ברזל" וסיכום שנת 2023
  47. ^ אביחי חיים‏, עלייה של 950% בחרדה ובטראומה: חצי שנה של מלחמה על הנפש, באתר וואלה, 5 באפריל 2024
  48. ^ נופר משה פרדו, מתחילת המלחמה: עלייה של 950% בפניות בנושא מצוקה וחרדה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 באפריל 2024
  49. ^ עמותת ער"ן: עלייה של 950% בפניות סביב חרדה, טראומה ואובדן מתחילת המלחמה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 באפריל 2024
  50. ^ איתי גל, ‏חצי שנה למלחמה: יותר מ־172 אלף פניות מצוקה נפשית למוקד ער"ן, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2024
  51. ^ ERAN: Volume of calls from traumatized Israelis increased drastically since Oct. 7, גרוסלם פוסט
  52. ^ ער"ן מרכז הכשרה
  53. ^ התנדבות לער"ן
  54. ^ איתי גל, ‏מכה לאומית: שיא של פניות למוקדי הסיוע הנפשי, באתר מעריב אונליין, 1 בינואר 2024
  55. ^ אילנה שטוטלנד, ‏עלייה חדה בהפרעות חרדה מה-7.10: "במצב הנוכחי, היצע המטפלים הוא בעייתי", באתר מעריב אונליין, 8 בינואר 2024
  56. ^ משרד פרסום פרו בונו ער"ן
  57. ^ הקמפיין החברתי החדש של טיקטוק ישראל ועמותת ער"ן, באתר אייס, 21 במרץ 2023
  58. ^ רחלי קירמה, ‏הפסיקו לשמור בבטן: עמותת ער"ן יצאה בקמפיין חברתי בשיתוף TikTok, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2023