לדלג לתוכן

פסמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפסמון
פסמון
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי עכבר
משפחה: עכבריים
תת־משפחה: גרביליים
סוג: פסמון
מין: פסמון המדבר
שם מדעי
Psammomys obesus
קרצשמר, 1828
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פְּסָמוֹן (שם מדעי: Psammomys obesus; מילולית: עכבר החול השמן) הוא מין של מכרסם בינוני מתת משפחת הגרביליים, החי ומתבסס בחיים באזורים חוליים ומדבריים ומכאן שמו.

הפסמונים הם פעילי יום, ופעילותם קשורה לטמפרטורת הסביבה; בעונות הקרירות פעילים מזריחה לשקיעה ובעיצומה של עונת הקיץ החמה, נמנעים מפעילות רוב שעות היום ופעילותם מתרכזת בשעות הבוקר הקרירות יחסית[2]. לאחר שהשביעו את רעבונם בשעות הבוקר הם אוגרים את מזונם על ידי גיזום ענפים וגרירתם למחילה, ובימים חמים במיוחד הפסמונים יישארו במחילה ויאכלו את המזון האגור.

מזונם העיקרי של הפסמונים הוא צמחי מליחה מדבריים, רבים ממשפחת הסלקיים; מינים של מלוח, אכם, יפרוק המדבר, חמדה, מלחית ועוד. בהיותם ניזונים מהשיח מלוח קיפח, נמצא שמגרדים את שכבת המלח הנמצאת על גבי העלים עם הרגליים הקדמיות והשיניים[3]. התנהגות אכילה דומה של צמחי מלוח נמצאה אצל המכרסם האמריקאי "עכבר הקנגורו"[4] מהמין "Dipodomys microps". כדי להתמודד עם ריכוזים כה גבוהים של מלחים המצויים במזונם, הפסמונים פיתחו כליות מפותחות ויעילות במיוחד שמסוגלות להיפטר מכמויות המלח הגדולות ולרכז שתן עד פי 4 לערך[3] מכליית האדם.

הפסמונים מתבססים תחת שיחי המלוח, וחיים תחתם במחילות. לכל פרט מערכת מחילות מסועפת הכוללת אפיקים לשינה, אגירת מזון ורבייה. לזכרים טריטוריות גדולות יותר, הכוללות לעיתים מספר טריטוריות של נקבות. הזכרים נפגשים עם הנקבות לצורך רבייה. ההיריון נמשך כ-25 יום ובסופם ממליטה האם 1–8 גורים השוהים איתה במחילה[5].

כאשר משתנה תזונתם הטבעית של הפסמונים, חלק מן הפרטים מפתחים תסמינים של מחלת הסוכרת או השמנת יתר ולכן משמשים הפסמונים חיות מחקר חשובות בחקר התופעות הללו. ברם, החזקתם אינה קלה שכן תזונתם ייחודית, ולכן קיימות מושבות מחקר מעטות.

תפוצת המין היא ממדינות צפון אפריקה ועד חצי האי ערב. בישראל חי המין בנגב ובמדבר יהודה, באפיקי נחלים, מלחות ומישורים חוליים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פסמון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פסמון באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Ilan, M. and Y. Yom-Tov, Diel activity pattern of diurnal desert rodent, Psammomys obesus, Journal of Mammalogy 71:66-69, 1990
  3. ^ 1 2 Kam, M. and A.A. Degen, Water, electrolyte and nitrogen balances of fat sand rats (Psammomys obesus) when consuming the saltbush Atriplex halimus, Journal of Zoology, London, 215:4453-462, 1988
  4. ^ Kenagy, G.J. Saltbush leaves: excision of hypersaline tissue by a kangaroo rat, Science, 178:1094-1096, 1972
  5. ^ Kam, M. and A.A. Degen, Energetics of lactation and growth in the fat sand rat, Psammomys obesus: New perspectives of resource partitioning and the effect of litter size, Journal of Theoretical Biology 162:353-369, 1993