לדלג לתוכן

קובה סיפור אהבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קובה סיפור אהבה
The Lost City
בימוי אנדי גרסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אנדי גרסיה
תסריט ג. קאבררה אינפנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אנדי גרסיה
דסטין הופמן
ביל מארי
מוזיקה אנדי גרסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי מגנוליה, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 28 באפריל 2006
משך הקרנה 143 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 9,600,000‏$
הכנסות 4,364,843‏$
הכנסות באתר מוג'ו lostcity
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"קובה סיפור אהבה" (באנגלית: The Lost City) הוא הסרט הראשון שביים השחקן אנדי גרסיה, העוסק במהפכה הקובנית של סוף שנות ה-50 של המאה ה-20, בה כבש פידל קסטרו את השלטון בקובה. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2006.

הסרט מהווה מחווה למולדתו של גרסיה, ומשלב בתוכו מוזיקה קובנית מקורית.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתמקד בסיפורה של משפחה אמידה בקובה, והשפעת המהפכה של 1958 עליה. במשפחה שלושה אחים: לואיס, ריקרדו ופיקו (אנדי גרסיה), אשר שונים בתפיסתם את הדרך הנכונה להיאבק בשלטון הרודן פולחנסיו בטיסטה. האח הבכור, לואיס, מצטרף לתנועה המהפכנית הפועלת לסילוק בטיסטה מהשלטון, ולמען קובה דמוקרטית. קבוצה זו נפרדה מתנועתו של פידל קסטרו תנועת ה-26 ביולי כיוון שלא סמכה על טוהר כוונותיו ועל שאיפתו לדמוקרטיה קובנית. האח השני, ריקרדו, פונה דווקא לקבוצתו של פידל קסטרו. פיקו, אשר בסיפורו מתרכז הסרט, הולך בדרכו של אבי המשפחה פדריקו, פרופסור מכובד באוניברסיטת הוואנה, ומאמין בהחלפת השלטון בדרך חוקית, תוך שהוא מנסה לקדם את המאבק דרך הפרלמנט.

המחתרת לה שייך לואיס מנסה להתנקש בחייו של בטיסטה, אך הניסיון נכשל וחברי המחתרת השורדים מחוסלים על ידי אנשי המשטרה החשאית יחד עם מספר איומים נוספים על שלטון הנשיא; ביניהם גם חבר הפרלמנט בו נעזר פדריקו בניסיון להסיר את בטיסטה מהשלטון באופן חוקי.

בעידוד אמו, פותח פיקו במערכת יחסים עם אלמנתו של לואיס אחיו, אורורה, והם מתאהבים. זמן מה לאחר ההתנקשות ובעקבות הפגנות עזות למען עזיבתו מהארץ, מבין בטיסטה שחייו בסכנה בקובה ומחליט לעזוב את הארץ. הקובנים חוגגים ברחובות, ופידל קסטרו ממהר לתפוס את השלטון במדינה, מכריז על ביטול הבחירות ומוציא להורג את כל תומכי המשטר הישן.

ריקרדו, אשר הרחיק עצמו מהמשפחה והפך להיות קצין בכיר בשלטון החדש, מבקר את דודו מגדל הטבק ומודיע לו שהשטח שלו יוחרם לצורכי המהפכה. דודו זועם ונסער, פרץ רגשות שגורם לו להתקף לב, והוא מת לפני שאחיינו ריקרדו מצליח לקרוא לעזרה. חברי המשפחה מאשימים את ריקרדו במות הדוד, ומגנים אותו על כך ששם את מפלגתו לפני משפחתו. ריקרדו מתקשה לשאת באשמה, ומתאבד. בכך הוא מותיר את פיקו בן יחיד להוריו.

אלמנתו של לואיס, אורורה, מתפתה להצטרף גם היא למפלגתו של פידל מתוך רצון לעזור לקובה בשעתה הקשה, אך מעשה זה מרחיק אותה מפיקו. לבסוף, לאחר שהבין שאין לו מה לחפש בקובה של פידל, מחליט פיקו, בעידוד הוריו, לעבור לארצות הברית ולהקים שם מחדש את מועדון הג'אז הקובני אותו ניהל בהוואנה. לפני יציאתו מציע פיקו לאורורה להצטרף אליו, אך היא מסרבת וטוענת שקובה זקוקה לה. רוב כספו ורכושו נלקחים ממנו בשדה התעופה, כך שהוא נאלץ לעבוד לפרנסתו בשטיפת כלים, במועדון לילה שבעליו מציע לו בהמשך להופיע שם כפסנתרן. בהמשך נפגש פיקו עם אורורה שהגיעה לארצות הברית כנציגת קובה באו"ם, ללא כוונה לעזוב את ארצה, בעוד פיקו עצמו פותח מחדש את מועדון טרופיקנה בניו-יורק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]