קידה
מראה
קידה היא תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של הכנעה וכבוד כלפי הזולת. הקידה נפוצה מאוד בתרבויות מזרח אסיאתיות, אך קיימת גם כמחוות כבוד לבני האצולה באירופה ובמקומות אחרים. לעיתים קידה מסתכמת בהורדת הראש ולא בהנעת כל פלג הגוף העליון.
הקידה נפוצה בתרבות היפנית, הקוריאנית ובתרבות הסינית, שם קדים איש לרעהו בהזדמנויות שונות, כמו בפגישה ראשונה, הבעת תודה ופרידה לשלום.
בלשון המקרא והתלמוד, משמש הביטוי קידה להשתחווּת עד שהפנים נוגעות בקרקע[1].
השתחוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיום הצגות תיאטרון ואופרה נהוג שצוות השחקנים יוצא לקדמת הבמה וקד קידה לקהל, המלווה את הקידה במחיאת כפיים. בהופעות הכוללות תזמורת משתחווה גם המנצח ולעיתים גם נגנים ראשיים. לעיתים מוזמנים חברים נוספים בהפקה לקידה, כגון המחזאי או הבמאי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תנו רבנן: קידה על אפים. שנאמר (ספר מלכים א', פרק א', פסוק ל"א):"וַתִקד בַת-שֶבַע אַפַיִם אֶרֶץ". (תלמוד בבלי, מגילה כב: ומקבילות)