ראובן טרוסטלר
 | |
| לידה |
21 במרץ 1908 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בפברואר 1999 (בגיל 90) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
  | |
ראובן (רודולף) טרוסטלר (21 במרץ 1908 - 5 בפברואר 1999) היה אדריכל ישראלי שתכנן מאות מבנים בישראל, בעיקר מבני תעשייה ומשרדים כמו מגדל ירושלים, בניין הטלוויזיה הישראלית ברוממה ובית סולל בונה ירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרוסטלר נולד בווינה בשנת 1908, למשפחה של נגרים ורפדים. בגיל 14 הצטרף לניהול בית העסק המשפחתי והחל ללמוד נגרות בבית ספר מקצועי. בהמשך למד אדריכלות בבית הספר לאומנויות שימושיות בווינה, שם הכיר את האדריכל אוסקר סטרנד והחל לעבוד במשרדו. סטרנד עזר לטרוסטלר לקבל את תעודת ההסמכה על אף היותו יהודי. לאחר הלימודים, שאותם סיים בהצטיינות, המשיך לעבוד עוד זמן מה במשרדו של סטרנד עד שפתח משרד עצמאי. משרדו עסק בתכנון תפאורות ותלבושות לתיאטרון ובנה גם מפעלים קטנים.
בשנת 1938 עלו טרוסטלר ואשתו לארץ ישראל והתגוררו בתל אביב, שם עבד במשרדו של זאב רכטר. לאחר זמן קצר עברו לירושלים, שם קיבל עבודה במשרד לעבודות ציבוריות של המנדט הבריטי. הוא היה פעיל גם בתנועת הבונים החופשיים ותכנן עבורם היכל עולמי בירושלים, תוכנית שלא בוצעה.
החברה הכלכלית לירושלים בחרה בטרוסטלר כאדריכל המועדף על החברה, והוא תכנן עבורה עשרות מבני תעשייה בעיר, בהם שורה של מבנים באזור התעשייה רוממה, כולל מלטשת יהלומים שהוסבה לבניין הטלוויזיה[1][2], מפעל לחוטים שהוסב אחר כך לאולפני הרדיו של קול ישראל[3], ובניין מפעל התרופות מעבדות רפא שנחנך ב-1953[4]. בנוסף תכנן מפעלים באזורי התעשייה בגבעת שאול ובתלפיות. מחוץ לירושלים תכנן מבני תעשייה בעיירות פיתוח בדרום כמו דימונה ואופקים.
בשנת 2020 נערכה בגלריה בבית האדריכל תערוכה המוקדשת ליצירתו ואותה ליווה הספר "האדריכל רודולף ראובן טרוסטלר - שישה עשורים על ציר וינה-ירושלים".
נפטר ב-5 בפברואר 1999. תרם את גופתו למדע והובא לקבורה בהר המנוחות.[5]
פרויקטים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חדר אוכל בקיבוץ כפר גלעדי, בשיתוף דב קוצ'ינסקי (כיום משמש כאולם לחוגים והתכנסויות), 1949
- מרכז קהילתי ובית העם, ירוחם, 1950
- בית הבראה ביתן אהרון, 1955
- בית סולל בונה ירושלים, 1957[6]
- בניין הטלוויזיה הישראלית ברוממה (במקור בניין לתעשיית היהלומים), 1960
- בית ההסתדרות הרפואית ברחוב הנביאים, 1963
- מלון "דיפלומט" בירושלים, 1964[7]
- מגדל ירושלים - רב הקומות הראשון בעיר[8]
- דפוס כתר בגבעת שאול
- בית חרושת לפרוות בתלפיות
-
בית סולל בונה ירושלים -
בית ההסתדרות הרפואית בירושלים -
מגדל ירושלים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדינה מאיר-מריל, אלכסנדרה קיי: האדריכל רודולף ראובן טרוסטלר - שישה עשורים על ציר וינה-ירושלים, הוצאת הגלריה בבית האדריכל, תל אביב-יפו, 2020.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נועם דביר, חתיכת יציקה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הבראה ע"ש יערי בביתן אהרון, מיכאל יעקובסון בבלוג חלון אחורי
- מיכאל יעקובסון, מי זוכר את האדריכל שתכנן עשרות מפעלים, מבני ציבור ובתי מגורים, באתר Xnet, 27 בפברואר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נחנך מרכז היהלומים בירושלים, הַבֹּקֶר, 16 בנובמבר 1960
- ^ דליה שחורי, 3 אולפני הטלוויזיה יוקמו תוך חודשיים, על המשמר, 25 בינואר 1968
- ^ נחנכה המטווייה "חוטי ירושלים", למרחב, 23 באפריל 1958
- ^ ארבע מאות אלף דולר - ערך יצוא ביח"ר "רפא" בירושלים, זמנים, 23 בנובמבר 1953
- ^ ראובן טרוסטלר באתר GRAVEZ
- ^ נועם דביר, אדריכלות: לשמר או לא לשמר? זאת השאלה, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2011
- ^ אהרון דולב, הבית על הגבול, מעריב, 15 במאי 1964
בתלפיות הוזז גבול ירדן לטובת ישראל והוקם שם מלון, קול העם, 13 באוגוסט 1964 - ^ נחום ברנע, מגדלי בבל ושלום ירושלים, דבר, 4 באוגוסט 1972