ריינר מריה רילקה

ריינר מריה רילקה
Rainer Maria Rilke

לידה	4 בדצמבר 1875 פראג, בוהמיה (צ'כיה), האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	29 בדצמבר 1926 (בגיל 51) מונטרה, שווייץ
שם לידה	René Karl Wilhelm Johann Josef Maria Rilke
מדינה	גרמניה, אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
לאום	אוסטרים
מקום קבורה	Raron
מקום לימודים	אוניברסיטה הגרמנית בפראג, אוניברסיטת מינכן
שפות היצירה	צרפתית, גרמנית
סוגה	Dinggedicht, פרוזה
זרם ספרותי	סימבוליזם
יצירות בולטות	Die Aufzeichnungen des Malte Laurids Brigge, Worpswede, Sonnets to Orpheus, אלגיות דואינו, The carousel
תקופת הפעילות	1894–1925 (כ־31 שנים)
בן או בת זוג	קלרה וסטהוף (28 באפריל 1901–?) קלייר גול לו אנדריאס-סלומה בלאדין קלוסווסקה Nimet Eloui
צאצאים	Ruth Sieber-Rilke
rilke.de
חתימה

ריינר מריה רילקה (1900), רישום מאת לאוניד פסטרנק.

רילקה בציור מאת פאולה מודרזון-בקר

ריינר מריה רילקה (בגרמנית: Rainer Maria Rilke‏; 4 בדצמבר 1875 – 29 בדצמבר 1926) היה משורר וסופר אוסטרי יליד פראג.

רילקה, שנולד בפראג וגלה לפריז (אז מרכז תרבותי באירופה למשוררים), נחשב לאחד מגדולי המשוררים של המחצית הראשונה של המאה העשרים. שירתו, הפרוזה שלו ורשימותיו ההגותיות הן מפסגת היצירה המודרניסטית ועומדות בסימן קריסת התרבות האירופית הקלאסית וההתמודדות עם משבר המשמעות הכללי של תרבות המערב.

יצירתו

יצירתו של רילקה היא יצירה דתית וחילונית כאחת. בעולמו שלובים תפיסה דתית עמוקה ואף משיחיות, עם פנייה מודרניסטית עיקשת, "עניינית" כלשונו, אל עצמותה של ההוויה הארצית ועצמותם של חיי היחיד, הכוללים בגופם הם את הבשורה הדתית, את עבר העולם, את עתידו, ואת אלוהים עצמו המבקש להתגלות דרכם.

המשורר מגלה בשקידתו ובהקשבתו לתנועות החיים שבתוכו ובסביבתו את זרם החיים הכללי הנמשך מקדמת דנא וחותר להגיע למתיקותם של החיים המושלמים, הם חיי האלוהים. סיפורו של העולם ושל חיי כל הבריות הם סיפורו של האל המבקש להיוולד דרכם, וסיפורם של אלה, הרבים, אשר מחמיצים תובנה זו. אבל אין כאן ביטול החיים על האדמה ושל אושרם לטובת הוויה אחרת או אושר בעולם אחר; רילקה מניח את סופיותו של האדם, והחתירה להתגשמות הסופית של אלוהים נתפסת בעיניו כמעשה סיזיפי שמשמעותו נעוצה בעצם הבחירה בו והיכולת להשתתף בו. ההתעלמות מאלוהים כמוה כהתעלמות מהחיים עצמם, אשר לא נועדו להתבטל לנוכח המטרה הדתית אלא להפך, להתקדש בעבורה ולהזדהות עמה, באשר היא המכוננת את משמעותם. המשורר אוסף את המתוק והמובהק שבחיים ומבקש ללכוד את הווייתם כדי להגביהם ולעשותם ראויים להעניק אהבה באמצעותם לשאר בני-האדם, כך שיוכלו לשאוב מתוכם את הכוח ליצירתם שלהם, ולבנות בהדרגה ובמשותף את חיי האל, שאין להם אלא מובן ארצי, גשמי.

הרוחניות היא תמיד מוגשמת, או חזון שיש להגשימו. החיים "הרגילים", הנוטים להיעשות פחות ופחות פשוטים ומאוזנים ומבקשים לעצמם את הנוחות ואת הסיפוקים, מתעלמים ממשמעותם האמיתית וממה שמניעם באמת. בני-אדם מוותרים על אושרם לטובת נוחות ומוסכמות, ושוקעים בתרדמה. במקום לחיות את החיים מתוך התאמצות לקדשם ולרוממם. אלוהים אינו נמצא בתוך העולם, אך משמעות קיומו היחידה, מבחינתנו, היא בניסיון למצוא אותו בתוכו.

רילקה רואה אם כן את החיים כמאבק על הלא-ידוע, על הלא-מוגשם אף-פעם, על משהו שיש להתנסות בסבל ובמכאובים עמוקים כדי להתקרב אליו, מכאובים שיכולים להמית ולשבור את נפש היחיד הלוקח על עצמו משימה זו. חיי יצירה יש בהם אפוא סכנה. היצירה הולכת אל הגשמה של חיים שנחיו עד תמציתם, וכדי להגיע להגשמה זו יש ללכת בחיים אל נקודה קיצונית, אל מקום שאי אפשר ללכת עוד מעבר לו. זהו מקום חשוף שאין בו שום מוסכמה וסדר ידוע שיכולים לגונן בו על היחיד שהולך אליו לבדו.

יצירתו ספוגה בתרבות האירופית הקלאסית. ההתייחסות אל תרבות זו היא כאל 'פאסטיש', מושג המיוחס לוולטר בנימין. הדימוי המרהיב מסנוור את העין ומושך אותנו אליו, אולם אצל רילקה, אין הדימוי עומד במקום (או לפני החלל הריק), אלא שאין הבחנה בינו לבין החלל. הסמל מייצג הן את הסובייקט והן את האובייקט בעת ובעונה אחת. רילקה מתאר זאת במונח 'Ding' (חפץ, עצם, דבר).

חייו

בנעוריו למד רילקה בפנימייה צבאית, אך לא סיים את לימודיו.

רילקה היה בקשרי אוהבים עם לו אנדריאס סלומה, תלמידתו של פרויד וידידה קרובה של ניטשה.

בשנת 1903 ראה אור ספר שחיבר על הפסל אוגוסט רודן שרילקה שימש כמזכירו. מוטיב מרכזי ביצירתו הוא המרחב שבין החוץ לפנים. מרחב, המכיל בתוכו הן את החיפוש אחר האלוהות והן תשוקה וארוטיות המתערבבים זה בזה. ניתן לראות ביצירתו השפעה של מגמת הפנומנולוגיה בפילוסופיה. זרם זה מעמיד במרכז את אופן התפיסה של האדם את העולם.

בזמן מלחמת העולם הראשונה בירך רילקה על התחייה של "אלוהי צבאות".

רשימת יצירות נבחרות

• 1899 הספר על חיי הנזירות
• 1901 הספר על הצליינות
• 1905 ספר השעות
• 1906 ספר התמונות
• 1907 שירים חדשים
• 1908 שירים חדשים, החלק האחר
• 1909 רשימותיו של מאלטה לאורידס בריגה (רומן)
• 1912 מסע אהבתו ומותו של הקורנט כריסטוף רילקה (הספר הראשון של "ספריית אינזל", בעריכת שטפן צווייג)
• 1923 סונטים אל אורפאוס
• 1923 אלגיות דואינו

תרגומים של רילקה לעברית

• מכתבים לאשה צעירה, תרגם והקדים מבוא ישראל זמורה, 1947.
• אוגוסט רודן, עם 59 תמונות, תרגם מגרמנית והוסיף אחרית-דבר ישראל זמורה, תל אביב, 1952.
• שירים...; בחר ותרגם: משה אטר, ירושלים: ספרי תרשיש, תשכ"ג.
• שירים; בחר, תרגם, הקדים מבוא: משה אטר, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ז.
• מבחר שירים, הסונטים אל אורפאוס - רקוויאם לידידה - אלגיות דואינו, מגרמנית - חנוך קלעי, הדר, תל אביב, 1976.
• סיפורים על האלוהים, מגרמנית - יצחק עקביהו, תל אביב, 1978.
• חיי מריה, תרגם משה הנעמי, איורים - אלי אלטרץ, ירושלים, אדם, 1983.
• באור חפשוך מלאכים רבים, מבחר שירים, עברית - משה זינגר, זמורה ביתן, תל אביב, 1987.
• מבחר משיריו על נשים ואל נשים, נוסח עברי - צבי רוזן, עקד, תל אביב, 1990.
• כל הערים השלוות שלכם, תרגום - איתן מילר, הוצאת כרמל, ירושלים, 1997.
• אלגיות דואינו - הסונטים אל אורפאוס, 1998
• נטוש על הרי הלבב, 1999 (מבחר שירים)
• אלגיות דואינו, תרגם ופירש שמעון זנדבנק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
• רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה, 2002 (פרוזה)
• מכתבים על סזאן, בעריכת קלרה רילקה, תרגם מגרמנית והוסיף פתח דבר והערות שמעון זנדבנק, עם עובד, תל אביב, 2003.
• קיץ 1926 חליפת מכתבים, 2004
• מכתבים אל משורר צעיר, תרגמה עדה ברודסקי, ירושלים: כרמל, 2004.
• עדה ברודסקי, ריינר מריה רילקה – דרכו של משורר, ירושלים: כרמל, תשנ"ד-1994.
• "סיפורים ראשונים", ספרית פועלים, 2000.

לקריאה נוספת

• שלוש וריאציות על נושא מוזיקלי: שלושה שירים על נושא אחד - דוד מנגן לפני שאול, מאת נתן זך, דן פגיס, ריינר מריה רילקה, מאת מאיר קגל, נדפס בעלי-שיח, 3, 1976.
• ר.מ. רילקה - "מתורגם ומשופר", על ר.מ. רילקה, מבחר שירים, תשל"ו, מאת ישראל זמורה, נדפס במאזנים, מ'ד, 1977. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• ריינר מריה רילקה – מתוך על המשורר הצעיר (Über den jungen Dichter, 1913), מגרמנית: יפתח הלרמן-כרמל. דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.
• לאה גולדברג – שיר האהבה והמות של הקורנט כריסטוף רילקה מאת ריינר מריה רילקה – תרגום חלקי (הביאה לדפוס והקדימה מבוא: יהושבע סמט שינברג), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך יא', 2019.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ריינר מריה רילקה (בגרמנית)

• ריינר מריה רילקה, ברשת החברתית Goodreads
• כתבי ריינר מריה רילקה בפרויקט בן-יהודה
• הספרים של ריינר מריה רילקה, באתר "סימניה"
• עדה ברודסקי, ספסל פנדורה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2010
• קארין נויבורגר טויטו, שירה, הון ושלטון, באתר הארץ, 2 בפברואר 2018
• ריינר מריה רילקה, שירים: ליל ירח; לַיְלָה רָחוֹק מִכֹּל אֶל פָּנַַיִךְ; פעם את פנייך; לשרוד כל זאת; סתו. תירגם מגרמנית שמעון זנדבנק, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2022
• רשימת תרגומים לשירים של ריינר מריה רילקה באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
• ריינר מריה רילקה: דיוקן רדיופוני, סתיו 1994. הקלטת שמע מתוך אוסף אילנה צוקרמן באתר הספרייה הלאומית
• ריינר מריה רילקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ריינר מריה רילקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ריינר מריה רילקה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)