ריי קוניף

ריי קוניף
**Ray Conniff**
	ריי קוניף ב-1979
לידה	6 בנובמבר 1916; אטלבורו, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	12 באוקטובר 2002 (בגיל 85); אסקונדידו, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	ג'וזף ריימונד קוניף
מקום קבורה	בית הקברות ווסטווד וילג'
מוקד פעילות	ארצות הברית
מקום לימודים	בית הספר ג'וליארד, אוניברסיטת ג'ורג'טאון
סוגה	ביג בנד, מוזיקה ווקאלית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	טרומבון, זמרה
חברת תקליטים	קולומביה רקורדס
שיתופי פעולה בולטים	זמרי ריי קוניף
	www.rayconniff.info
	פרופיל ב-IMDb

ג'וזף ריימונד קוניף (באנגלית: Joseph Raymond Conniff;‏ 6 בנובמבר 1916 – 12 באוקטובר 2002) היה מוביל הרכב ומעבד מוזיקלי אמריקאי שהיה ידוע בעיקר בזכות להקתו "זמרי ריי קוניף" (Ray Conniff Singers), שהייתה פעילה בשנות השישים של המאה ה-20.

חייו

ריי קוניף נולד בעיר אטלבורו (Attleboro) שבמדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית ולמד מאביו לנגן על טרומבון. הוא למד עיבוד מוזיקלי באופן עצמאי מספר לימוד.

ראשית הקריירה

לאחר ששירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, כמעבד מוזיקלי עבור תחנת הרדיו של הכוחות המזוינים של ארצות הברית תחת ניהולו של וולטר שומן, הוא הצטרף לביג בנד של ארטי שאו וכתב עבורו עיבודים רבים. לאחר סיום פעילותו אצל שאו, הוא עבר לעבוד עבור מיץ' מילר, אז מנהל חברות התקליטים קולומביה רקורדס ו-A&R, כמעבד הבית שלהן ועבד עבור כמה אומנים, כולל רוזמרי קלוני, מרטי רובינס, פרנקי ליין, ג'וני מאטיס, גאי מיטשל וג'וני ריי. ב-1955 הוא כתב את העיבוד לשיר "רצועת הזהב" (Band of Gold) של הזמר דון צ'רי, סינגל שמכר יותר ממיליון עותקים. בין הסינגלים המפורסמים שהוא ליווה עם תזמורת (ובהמשך גם עם מקהלת גברים), היו: "כן הלילה ג'וזפין" (Yes Tonight Josephine), "רק הולך בגשם" (Just Walkin' in the Rain) של ג'וני ריי; "הסיכויים הם" (Chances Are) ו"זה מתאים לי להגיד" (It's Not for Me to Say) של ג'וני מאטיס; "מעיל ספורט לבן" (A White Sport Coat) ו"עץ התליה" (The Hanging Tree) של מרטי רובינס; "המהמרים לאור הירח" (Moonlight Gambler) של פרנקי ליין; "מעל לראשי" (Up Above My Head), דואט של פרנקי ליין וג'וני ריי; ו"לטף אותי פופה" (Pet Me, Poppa) של רוזמרי קלוני. הוא גם ליווה את האלבומים "טוני" של טוני בנט, "בלו סווינג" של איילין רוג'רס ו"ריקוד בשניים" (Swingin' for Two) של דון צ'רי. בשנים מוקדמות אלו של הקריירה שלו הוא עסק בהפקה עבור חברת התקליטים אפיק רקורדס בשם "ג'יי ריי" (קיצור של השם ג'וזף ריימונד) ובין השאר ליווה את האלבומים והסינגלים יחד עם קבוצת הזמרים הווקאלית Somethin' Smith and the Redheads.

בעשור שבין השנים 1957 – 1968 נרשמו 28 מאלבומיו של קוניף ברשימת הלהיטים American Top 40, כשהידוע מביניהם היה "אי שם אהבתי" (Somewhere My Love). ב-1969 היה האלבום שלו "תזמורתו, מקהלתו, זמריו וקולו" (His Orchestra, His Chorus, His Singers, His Sound) בראש רשימת האלבומים בבריטניה, אלבום שבמקור פורסם כדי לקדם את סיבוב ההופעות שהוא ערך בגרמניה, אוסטריה ושווייץ באותה שנה. ב-1974 היה קוניף האומן הפופולרי האמריקאי הראשון שהקליט בברית המועצות, יחד עם מקהלה מקומית. אלבומיו המאוחרים יותר, כמו "רק לטינו" (Exclusivamente Latino), "אהבה אהבה" (Amor Amor) ו"לטיניסמו" (Latinisimo), הפכו אותו לפופולרי מאוד בארצות אמריקה הלטינית, ואף יותר מכך לאחר שהוא הופיע בפסטיבל הזמר הבינלאומי בויניה דל מאר. בשנות השמונים והתשעים, כשהוא היה בשנות ה-70 וה-80 שלו, היה היחס אליו בברזיל ובצ'ילה כאל כוכב פופ צעיר.

לדבריו של קוניף, "פעם הקלטתי אלבום עם מיץ' מילר – יחד עם ביג בנד ומקהלה קטנה. החלטתי שהמקהלה תשיר יחד עם התזמורת ללא מילים. הנשים הוכפלו על ידי החצוצרות והגברים הוכפלו על ידי הטרומבונים. מיץ', שישב בתא המבודד, היה מופתע ונרגש עד מאוד מהאופן בו זה עבד היטב". בשל ההצלחה של העיבודים שלו, ובשל הצלילים החדשים שקוניף יצר, אפשר לו מילר להקליט אלבום משלו והיה זה האלבום "זה נפלא!" ('S Wonderful!), אוסף של להיטים שהוקלטו עם תזמורת ועם מקהלה ששרה ללא מילים (ארבעה גברים, ארבע נשים). הוא הוציא לאור אלבומים דומים רבים, כולל ’s Marvelous (אלבום זהב משנת 1957), ’s Awful Nice (1958), "קונצרט עם קצב" (Concert in Rhythm, אלבום זהב משנת 1958), "ברודוויי עם קצב" (Broadway in Rhythm, 1958), "הוליווד עם קצב" (Hollywood in Rhythm, 1959), "קונצרט עם קצב 2" (1960), "אמור זאת עם מוזיקה" (Say It With Music, 1960), "זה הדבר שעשוי מזכרונות" (Memories Are Made of This, אלבום זהב, 1960) ו-’s Continental (1962).

זמרי ריי קוניף

ב-1959 הקים קוניף את הלהקה "זמרי ריי קוניף" (The Ray Conniff Singers), שמנתה 12 נשים ו-13 גברים והוציא לאור את האלבום "זוהי שיחת העיר" (It's the Talk of the Town).להקה זו הקליטה את האלבום המוצלח ביותר בקריירה שלו, "אי שם אהבתי" (Somewhere My Love, 1966). למילים של כותרת האלבום הוצמד הלחן של Lara's Theme מהסרט דוקטור ז'יוואגו, שהיה ללהיט מעשרת הלהיטים הגדולים בארצות הברית.

האלבום הגיע לרשימת 20 הגדולים בארצות הברית וקוניף זכה בפרס גראמי. הסינגל והאלבום הגיעו גם לדירוגים גבוהים במצעדים הבינלאומיים באוסטרליה, גרמניה, בריטניה ויפן. הראשון מבין ארבעת אלבומי חג המולד שהוציאה הלהקה, Christmas with Conniff (1959) היה גם הוא מוצלח.

ב-2004, כמעט חמישים שנה לאחר יציאתו, הוענק לקוניף לאחר מותו אלבום פלטינה. אלבומים מפורסמים נוספים שהוצאו על ידי הלהקה כללו את "האלבום ההוואיי של ריי קוניף" (Ray Conniff's Hawaiian album) ב-1967 שכלל את הלהיט "צדפי פנינה" (Pearly Shells) ואת "גשר על מים סוערים" (Bridge Over Troubled Water) מ-1970 שכלל את יצירתו המקורית של קוניף, "מישהו" (Someone) ואת הרימייקים ללהיטים כמו "כל מה שעלי לעשות הוא לחלום" (All I Have to Do Is Dream), "לעולם לא אתאהב שוב" (I'll Never Fall in Love Again) ו"משהו" (Something).

מבחינה מוזיקלית, שני רגעי שיא בקריירה של קוניף היו שני האלבומים שהוא הפיק בשיתוף פעולה עם בילי בטרפילד, ידיד ותיק מימי הסווינג המוקדמים. האלבום "קוניף פוגש את בטרפילד" (Conniff Meets Butterfield) משנת 1959, כלל את סולו החצוצרה של בטרפילד. האלבום Just Kiddin' Around (על שם יצירה מקורית של קוניף משנות הארבעים), יצא ב-1963 וכלל קטעי סולו נוספים לטרומבון של קוניף עצמו. שני האלבומים הם על טהרת הג'אז הקל ולא כללו שום קטעי שירה.

שנותיו האחרונות

קוניף הקליט בניו יורק בשנים 1955 – 1961 ובעיקר בלוס אנג'לס בשנים 1962 – 2000. מאוחר יותר בשנות השישים הוא הפיק בממוצע שני אלבומים אינסטרומנטליים ואלבום אחד של שירה בשנה.

ב-1979 עסק קוניף בעיבוד מחדש והקלטה של הגרסה החדשה של "אלה היו הימים" (Those Were The Days) ו"לזכור אותך" (Remembering You), נעימות הפתיחה והסיום של הסדרה הכל נשאר במשפחה, עבור סדרת הבת בכיכובו של קרול או'קונור, "המקום של ארצ'י בנקר" ברשת CBS בהשתתפות הרכב קטן, סולו טרומבון ופסנתר הונקי טונק. קוניף מכר כ-70 מיליון אלבומים ברחבי העולם והמשיך להקליט ולהופיע עד יומו האחרון.

מותו

ריי קוניף מת באסקונדידו, קליפורניה, לאחר שנפל באמבטיה. הוא נקבר בבית הקברות ווסטווד וילג' ממוריאל פארק בלוס אנג'לס. על קברו חקוקים ארבעת התווים הראשונים של "אי שם אהבתי". קוניף הניח אחריו את אשתו, ורה, את בתו, תמרה ושלושת נכדיו. בנו, ג'ימי, מת ב-2015.

ב-2004 יצא אוסף זיכרון של שני תקליטורים, The Essential Ray Conniff, שכולל קטעים נדירים רבים וכאלה שלא פורסמו קודם לכן. שלושה אלבומי אוסף נוספים יצאו בשנים 2005, 2007 ו-2009. אוספים אלו כוללים קטעים נדירים וכאלה שלא יצאו לאור קודם לכן. המוזיקה של קוניף הופיעה בהבלטה בסרט משתגעים על מרי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריי קוניף בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ריי קוניף
ריי קוניף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ריי קוניף, באתר ספוטיפיי
ריי קוניף, באתר AllMusic (באנגלית)
ריי קוניף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ריי קוניף, באתר דיזר
ריי קוניף, באתר Discogs (באנגלית)
ריי קוניף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)