שיחה:יהדות חרדית

ארכיונים

1. 1
2. 2
3. 3
4. 4

עריכה בתשלום

בערך זה נעשתה עריכה בתשלום מטעם פורום קהלת לכלכלה אדם ס. - שיחה 11:13, 1 במרץ 2023 (IST)

קונפסיונליזציה

משתמש:AddMore-III, אשמח אם תסביר את המילים הבאות, כי לא נראה לי שהבנתי: "המגמה השלטת במערב, בכל החוגים והזרמים, של הגדרת היהדות מחדש והגבלתה לתחום הדת בלבד (קוֹנפֶסְיוֹנַלִיזַצִיָה)". נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשע"ח • 13:06, 15 במאי 2018 (IDT)

נרו יאיר, מאז התפרקות קהילת-הקורפורציה היהודית בשלהי המאה ה-18, חוסלו הפונקציות המשפטיות והפוליטיות שלה; מבחינה תרבותית, חבריה נטמעו בתרבויות המקומיות ומעט נותר מסממניהם האתניים. הפן היחיד בו המשיכה היהדות לתפקד היו התחומים שהמדינה המודרנית מכירה בהם כ"דת": פולחן בבית-התפילה והתנהלות אישית בבית. "משוואת האמנציפציה" הייתה (להלכה) שהיהודים נטמעים לגמרי לבד מ"דתם" - האלמנטים המסורתיים והבלתי-נפרדים ממורשת היהדות שהמדינה לא הייתה מוכנה להכיר בהם כ"דת" הושתקו, זכו להתעלמות ואף התנערו מהם בפומבי - ובתמורה מתקבלים למדינה כשווים. כמעט כל ההוגים היהודיים החשובים במערב אירופה עסקו בהתאמה והצדקה של הקיום כזרם דתי של אזרחים בני הלאום המקומי. AddMore-III - שיחה 17:11, 15 במאי 2018 (IDT)

הקורא לא מבין את כל זה, אבל עוד קודם אני מבקש להבין בעצמי. קודם כל, אתה מדבר על מערב אירופה, נכון? אני מבין שלקהילה לא היו יותר סמכויות משפטיות. אבל אין הכרח בסמכויות כאלה, אדם יכול לקבל אותן על עצמו. לא הייתה שום תרבות יהודית במאה ה-19? לא היו בתי דין? מוסדות חינוכיים? בתי קברות? מה בדיוק הפסיק? והאם יש הכרח להשתמש במילה המבלבלת קונפסיונליזציה? נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשע"ח • 17:31, 15 במאי 2018 (IDT)

מחקתי את המילה עצמה. לגבי השאר: במרחב בו ניתנה אמנציפציה, עברו היהודים להגדיר את עצמם כדת. זה מן המפורסמות, יש מקורות בשפע. אדם לא יכול לקבל על עצמו סמכויות שהמדינה הפקיעה לעצמה, ויותר מכך הרוב המוחלט של היהודים שם לא היו מעוניינים בכך. מוסדות החינוך עברו רפורמה: מוסד החדר נעלם למעשה וכל הישיבות ממערב לפרשבורג נסגרו עד שנות ה-1850, רובן הרבה קודם לכן. גם השפה היידית נעלמה. AddMore-III - שיחה 17:44, 15 במאי 2018 (IDT)

חילון אני מבין. אתה אומר שהיהודים שינו את השם שבו קראו לעצמם? גם אם לא היו חדר וישיבות, היו מוסדות חינוך יהודיים חלופיים, ומוסדות יהודיים בכלל. בפולין בין המלחמות הייתה לכאורה אמנסיפציה והיו גם יידיש וחדרים וישיבות. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ח • 10:32, 16 במאי 2018 (IDT)

בפולין ובמזרח אירופה בכלל לא הייתה אמנציפציה בנוסח המערבי אלא הכרה ביהודים כמיעוט לאומי. קרא גם את המשך הפרק בערך על מז' אירופה. לגבי מערב ומרכז אירופה, אצטט אנקדוטלית (Steven M. Lowenstein, Frankfurt on the Hudson: The German Jewish Community of Washington Heights, 1933-82, Its Structure and Culture, עמ' 35-6) מאחר שאין לי כח לכתוב:

All of the German Jews (with the exception of a minority of Zionists) shared a religion-centered view of Judaism which differed in very important ways from the more ethnic conception regnant in eastern Europe. The bulk of Jews in Germany, even of the Orthodox, viewed themselves as Germans by nationality... Because of this strong commitment of German Jews to German culture and because of their identification of themselves as Germans of the Jewish faith, many eastern European Jews saw German Jews as hopelessly assimilated... For the German Jews, unlike the eastern European Jews, there was one main scale of Jewishness and that was religion. Just as the eastern European ideologist could scarcely understand how a person could be a strictly Orthodox Jew and yet identify nationally and culturally with Germany, German Jews found it hard to understand how there could be such a thing as secular Jewish culture.

ציטוטים דומים וקביעות מחקריות על יהודי צרפת, הונגריה, אנגליה וכדומה יש למכביר. AddMore-III - שיחה 11:17, 16 במאי 2018 (IDT)

יפה, תודה על הציטוט. כתבת הונגריה? ואיך תסביר את החרדים בארה"ב והיום במערב אירופה? הרי יש אמנסיפציה וגם זהות יהודית מעבר לדת. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ח • 11:46, 16 במאי 2018 (IDT)

ודאי התכוונת "איך המקורות מסבירים." קודם כל, החרדיות התעצבה בתגובה לכל המתואר כאן. ברגע שסיימה להתעצב, יש לה מגננותיה ואמצעיה שלה ואפשר להשתיל אותה בכל מקום (החרדים האמריקניים הרי לא צמחו אורגנית באמריקה אלא הושתלו שמה מליטא ורוסיה וכדומה). שנית, שלא במפתיע, ההתפוצצות החרדית התרחשה אחרי הפנייה לרב-תרבותיות ותופעות אחרות בשנות ה-70. כל זה כבר כתוב בערך. AddMore-III - שיחה 12:43, 16 במאי 2018 (IDT)

שוב תודה. מה לגבי הונגריה? נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ח • 12:50, 16 במאי 2018 (IDT)

לא הבנתי את השאלה. AddMore-III - שיחה 12:56, 16 במאי 2018 (IDT)

כתבת הונגריה, משמע שהתנהגו שם כמו במערב אירופה לפני השואה, אבל גם שם ודאי הייתה זהות יהודית מעבר לדת. וגם בגליציה. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ח • 13:01, 16 במאי 2018 (IDT)

הגליציאנים פרימיטיבים ואינם חלק מן המערב, אם כי היו מתקדמים מאוד יחסית ליהדות מז' אירופה העמוקה יותר (רוסיה, רומניה). הונגריה היא מקרה אמצע. בחבלים המזרחיים שרד אורח חיים מן הסוג הישן, ובכל הארץ התקיימה אורתודוקסיה חזקה - הם היו החרדים הראשונים, ועברו תהליכי התבצרות תרבותית מודעים כבר בימי החת"ס. בנוסף, טרנספורמציה גמורה של החברה היהודית היא לא רק עניין של מעמד פוליטי, אלא גם של שינוי המבנה המקצועי-כלכלי וטמיעה לשונית ותרבותית. ועוד משהו: רוב גדול של האורתודוקסים בהונגריה ראו עצמם כהונגרים בני דת משה, זה אני יודע לא רק מספרים; ולא סתם רבים מהקנאים הקיצוניים המתנכרים לשאר היהודים באופן גורף מגיעים ממדינות ליברליות ונאורות כהונגריה וצ'כוסלובקיה, בעוד שיוצאי רוסיה וליטא המפגרות מחזיקים בתפיסות ישנות יותר של 'כלל ישראל' וערבות גם לרשעים. AddMore-III - שיחה 13:22, 16 במאי 2018 (IDT)

מה שכתבת שהמעמד הפוליטי לא חייב לגרום לטמיעה לשונית ותרבותית הוא מה שהרגשתי בראשית הדיון. לגבי סוף דבריך, לא הבנתי את הקשר בין הקנאות ובין ההונגרים בני דת משה. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ח • 13:28, 16 במאי 2018 (IDT)

הכל קשור זה בזה - למשל, היהודים במזרח שמרו על ארחותיהם בגלל מספרם הגדול וצפיפותם; ואלו נבעו מלכתחילה מפיגורן של ארצות אלה, שכן ככל שכלכלה מפגרת יותר היא זקוקה ליהודים, ולכן הוצעו ליהודים ממשל עצמי ותנאים מפליגים, שמשכו אותם לשם בהמונים וגם בנו להם מוסדות ומסורות חזקים שהתפוררו פחות עם המודרנה. אשר לקנאים, זו הייתה סתם הערה, אבל אין ספק שמתן שוויון זכויות ואזרחות מלאים (שאפשרו גם טמיעה גורפת יחסית) פוררו את הסולידריות המסורתית יותר משעשו זאת תנאי רדיפה ואפליה. AddMore-III - שיחה 13:51, 16 במאי 2018 (IDT)

יפה, למדתי הרבה. כל זה הוא קונצנזוס מחקרי? נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ח • 15:15, 16 במאי 2018 (IDT)

על הקונפ' של המערב כבר הבאתי די. על האורתודוקסיה בהונגריה ראה יעקב כ"ץ ומייקל סילבר. על הסולידריות במזרח אירופה ראה "כחרבות בגוף האומה" של בנימין בראון. על עליית הלאומיות והחילוניות דווקא במזרח אירופה יש אינספור מקורות. על החרדים משנות ה-70 ראה Sliding to the Right של היילמן וספרו של מאיירס על קריית יואל. המודל המשולש של הטרנספורמציה בזהות היהודית - מקורפורציה לדת במערב, לאומיות במזרח ולמצב של יציבות יחסית בארצות האסלאם - יש מקורות בערכים אחרים שהדבר מוזכר, ראה למשל הערו"ש ביהדות אורתודוקסית. יש לך נקודה שאתה חותר אליה? AddMore-III - שיחה 15:50, 16 במאי 2018 (IDT)

לא, אני לומד. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ח • 15:56, 16 במאי 2018 (IDT)

תעסוקת גברים

נרו יאיר, מדוע מחקת את כל הסעיף? אבקשך להחזירו. אבנר - שיחה 20:15, 21 ביוני 2018 (IDT)

כפי שכתבתי בתקציר העריכה הסברתי את הדברים למשתמש בדף שיחתו. היו בעריכה שלו בעיות רבות, כגון דברים חסרי מקור וציון מקורות באופן בעייתי, אבל זה מילא. כבר התחלתי לתקן בעצמי את אלה, עד שהבנתי שהערך כבר עוסק בנושאים האלה. נתן 21 כתב פרק משלו, הדביק אותו לאחר הפרק הקודם, והלך. זה בלתי סביר. הוא צריך לשלב את הדברים בתוך הקיים, לא להוסיף עוד פרק מקביל. אשמח כמובן אם הוא או אתה או מי שירצה ישלב את התוספות כראוי בתוך הפרק הקיים. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 20:34, 21 ביוני 2018 (IDT)

מדובר במשתמשת חדשה וכאשר מוחקים בפעם השנייה אחרי שכבר תיקנה את ההערות בפעם הראשונה, זה מרפה ידיים. אשמח אם תחזיר ותתקן או תוסיף הערות היכן שיש חוסר. אבנר - שיחה 20:44, 21 ביוני 2018 (IDT)

אני לא חושב שזה שהיא חדשה ושכבר ניסתה פעם לתקן מספיק כדי להשאיר דבר כזה במרחב הערכים. אלה הם דברים בלתי רלוונטיים. אם זה חשוב לך אתה יכול לתקן. מדובר בעיקר בעבודה שחורה: לשלב בפרק הקיים ולהפוך את הערות השוליים לתקינות. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 20:56, 21 ביוני 2018 (IDT)

יפה, אז תחזיר את שהסרת. אבנר - שיחה 21:07, 21 ביוני 2018 (IDT)

אנא קרא את מה שכתבתי. אני מתנגד להחזרת הדברים ללא שילוב בפרק הקיים. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ח • 21:14, 21 ביוני 2018 (IDT)

קראתי. אבנר - שיחה 21:18, 21 ביוני 2018 (IDT)

מחזיר לצורך תיקונים. אבנר - שיחה 13:15, 22 ביוני 2018 (IDT)

לאחר שהעבודה על התיקונים הנצרכים הסתיימה במהירות, וזמן רב אין שינוי בערך - אני משחזר. אני מציע שהתוכן החדש יוחזר רק על ידי מי שמתכוון לקחת אחריות, להשקיע את הזמן הנצרך כדי לשלב במה שכבר יש בערך ולוודא שהתוכן החדש מאוזן ולא מוגזם. כך למשל, כשכותבים "במשך השנים שיעורי התעסוקה של גברים חרדים בישראל היו דומים מאוד לשיעורי התעסוקה של הגברים במגזר הכללי ועמדו על כ-84%, נתון הדומה לממוצע בשיעורי התעסוקה באירופה" ומביאים כמקור קישור לדף הבית של אתר OECD - זה לא מקור. זו התחכמות. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 00:42, 8 ביולי 2018 (IDT)

לקחתי אחריות לתקן. אתה יכול להציע תיקונים. אין צורך לשחזר את כל הפרק. אבנר - שיחה 18:43, 8 ביולי 2018 (IDT)

מצורף הפרק שנמחק. מוזמנים להעיר ולתקן.

במשך השנים שיעורי התעסוקה של גברים חרדים בישראל היו דומים מאוד לשיעורי התעסוקה של הגברים במגזר הכללי ועמדו על כ-84%, נתון הדומה לממוצע בשיעורי התעסוקה באירופה המתפרסמים על ידי ה-OECD. בשנת 1977 הצטרפו המפלגות החרדיות לקואליציה הממשלתית ובמסגרת ההסכמים הקואליציונים הורחבה תחולתו של חוק "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ". כתוצאה, הצטרפו עשרות אלפי בני תורה למעגל של "חברת לומדים" רחבת היקף. הזכאות לפטור מהצבא הותנתה בכך שלא יעבדו לפרנסתם. שיעור הגברים החרדים שלמדו בישיבות גבוהות זינק מ-56% ליותר מ-90% אחוזים. משך הלימודים הממוצע בישיבות גבוהות עלה משמעותית והגיע לכ-20 שנה. החוק הפוטר תלמידי ישיבות משירות צבאי בתנאי שאינם עובדים יצר תמריץ חזק להישאר בישיבה ולא לרכוש מקצוע או לצאת להתפרנס. בשנת 1999 הגיע מספר הפטורים משירות צבאי מחוק "תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ" לכדי 9.2% מכלל מחזור הגיוס. אלפי בני ישיבה קיבלו תמיכה כספית באמצעות המשרד לענייני דתות. כך חברת הלומדים החרדית בישראל הגיעה בשנת 2000 לכדי 50,000 גברים שהם מפרנסים פוטנציאלים של 200,000 עד 250,000 נפשות הנורמה החדשה שעדיף ללמוד תורה ולא לעבוד גרמה לצניחה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים עד לכדי 40% בשנת 2000. כמו כן, חרדים שביקשו לצאת לשוק העבודה אחרי שנים רבות בלימודי ישיבה נתקלו במציאות בעייתית כי לא היה להם מקצוע, לא למדו לימודי חול, לא ידעו אנגלית או מתמטיקה ולא יכלו להתקבל ללימודים בהשכלה הגבוהה.

בסוף שנות ה-90 החלו להישמע קולות בתוך המגזר החרדי שקראו ליציאה לעבודה וללימוד מקצועות מודרניים. הדבר נבע בעיקר ממצוקה כלכלית גוברת והולכת, ומהקושי לקיים את עולם התורה שהגיע לממדים גדולים. בעקבות זאת נפתחו מכללות ללימוד מקצועות כעריכת דין, ראיית חשבון, ניהול עסקים, אדריכלות, מחשבים ועוד, שנועדו לבני המגזר החרדי ומותאמים לאורח חייהם.

בשנת 2002 ירד מספר הגברים החרדים המועסקים לשפל של 35.7% בלבד. אז התחילה הממשלה לנקוט ביוזמות חדשות לשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, כולל מסלולים ייעודיים לשירות צבאי ואזרחי, תמיכה בהכשרה מקצועית וברכישת השכלה גבוהה, מרכזי הכוון, ייעוץ תעסוקתי וסיוע בהשמה. זאת לצד מערך תמריצים כלכליים לעידוד תעסוקת החרדים. הדבר הביא לעלייה מתמדת בשיעור התעסוקה לחרדים ובשנת 2008 הגיע ל-40%. כחלק מאג'נדה חברתית-כלכלית הציבה הממשלה יעד להגדיל את שיעור התעסוקה של גברים חרדים, ובשנת 2011 שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים הגיע לכ-45% ובשנת 2013 לשיא של 56%. יחד עם זאת, מספרם עדיין נמוך בהרבה מציבור הגברים היהודי שאינו חרדי שעמד אז על 90%. ואולם גם עלייה זו נבלמה כאשר הוקמה ממשלה קואליציונית צרה בשיתוף המפלגות החרדיות שבעקבותיה הוגדלו ההקצבאות לאברכים. רבים מהם העדיפו להשתייך למעמד החברתי היוקרתי יותר של לומדי תורה מאשר להיכנס בשוק העבודה אפילו במחיר של חיים מתחת לקו העוני. מספר המועסקים הצטמצם והגיע לכ-53% בשנת 2016 לעומת 91% בקרב הגברים באוכלוסייה היהודית הלא חרדית. מגמת הירידה בתעסוקת הגברים החרדים המשיכה, וברבעון השני של 2017 עמד על 50.9%. כל זה על רקע ההצלחה הכללית בישראל לעומת מדינות אירופה להגיע בשנת 2017 לרמה כללית של רק 9.6% מובטלים בישראל, נתון מהנמוכים ביותר באירופה.

תחומי התעסוקה של עובדים חרדים שונים במידה רבה מאלו של יהודים לא־חרדים: 33% מן הגברים החרדים עובדים בחינוך ו־23% בתעשייה ובשירותים עסקיים, לעומת 5% ו־40% (בהתאמה) מהגברים היהודים הלא־חרדים.

שיעורי התעסוקה בציבור החרדי בישראל משתנים מאוד בהתאם למקומות המגורים. למשל, בבית"ר עילית השיעור הוא גבוה יחסית ועומד על 58%, לעומת שיעור נמוך ביותר של 39% בבני ברק 39%. באלעד שיעור התעסוקה הוא 56%, בירושלים 44%, בבית שמש 43% ובמודיעין עילית 40%.

הערות שוליים

אבנר - שיחה 19:37, 8 ביולי 2018 (IDT)

אני צריך לצאת כרגע, אגיב מחר. • דגש חזק • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 19:44, 8 ביולי 2018 (IDT)

אבנר, אם זה חשוב לך - תשקיע את הזמן, תשלב בפרק הישן ותיישם את ההערות שהועלו. אם זה לא חשוב לך מספיק, כמו שלאחרים זה כנראה לא ממש חשוב - אז לא. ודאי אין סיבה לנהל מלחמת עריכה בנסיבות מוזרות כאלו. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 19:50, 8 ביולי 2018 (IDT)

זה בדיוק מה שעשיתי לפני שבועיים. אודה להערותיך. אבנר - שיחה 19:52, 8 ביולי 2018 (IDT)

כתבתי למעלה, כמה פעמים. שילבת בפרק הישן? בדקת מה במקורות כביכול שהוצמדו הוא אכן מקור אמין לטענה הספציפית ומה התחכמות? נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 19:54, 8 ביולי 2018 (IDT)

כל זה בוצע, לכן לא ברור לי מדוע החלטת למחוק את הכל. אם יש בעיה במקום כלשהו אתה יכול לבקש הבהרת מקור או תיקון. אבנר - שיחה 19:57, 8 ביולי 2018 (IDT)

לא, זה פשוט לא בוצע. זו לא "בעיה במקום כלשהו", כל התוספת בעייתית וכפולה. קשה לי להסביר לך, אחרי כל הניסיונות לא הצלחת להבין אפילו מהי מלחמת עריכה. אני מציע שמישהו ינסה להסביר שלב אחר שלב. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 19:59, 8 ביולי 2018 (IDT)

בכל זאת אשמח אם תוכל לכתוב מה דורש תיקון. אבנר - שיחה 20:01, 8 ביולי 2018 (IDT)

שוב, כבר כתבתי כמה פעמים. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 20:06, 8 ביולי 2018 (IDT)

ביקשת לסדר מקורות, לשלב את הטקטס החדש עם הישן, להוריד כפילויות. כל זה בוצע. אודה להערות נוספות כדי להחזיר את הפרק. אבנר - שיחה 20:10, 8 ביולי 2018 (IDT)

נכנסנו ללולאה. אולי מישהו אחר יצליח להסביר. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 20:12, 8 ביולי 2018 (IDT)

אזכור שמם הקודם של החרדים - "אדוקים"

בעשורים הראשונים של המדינה כונו החרדים "אדוקים" והמונח חרדים התפתח רק לאחר מכן ופשט עד שהחליפו לגמרי.
הוספתי אזכור על המונח הקודם בערך אך הוא שוחזר על ידי דגש חזק
אשמח לשמוע עוד דעות ובפרט את דעתו של דגש חזק באשר לסיבת השחזור. לכאורה עובדה מעניינת. Tshuva - שיחה 20:26, 10 באפריל 2019 (IDT)

לא שחזרתי את זה שהחרדים נקראו בעבר על ידי קבוצות מסוימות אדוקים. ביטלתי עובדה אחרת לגמרי, והדבר מוסבר בתקציר העריכה. דגש — 20:44, 10 באפריל 2019 (IDT)

המונח "חרדים" התקיים במשמעותו כבר במאה ה-19.AddMore-III - שיחה 00:08, 11 באפריל 2019 (IDT)

למיטב הבנתי לא היה אז הבדל בין דתיים וחרדים. נרו יאיר • שיחה • ו' בניסן ה'תשע"ט • 16:24, 11 באפריל 2019 (IDT)

לא היו אז בדיוק "דתיים", מי יודע מה זה אומר. אך מרוב הבחינות, חרדים כבר היו אז, הם לא הומצאו במדינת ישראל שלאחר המלחמה. AddMore-III - שיחה 10:32, 24 באפריל 2019 (IDT)

מה שהבנתי הוא שהיו אז יהודים אדוקים/דתיים/חרדים ברמות דתיות מגוונות לכל אורך הסקאלה והשמות האלה שימשו עבור כולם. תקן אותי אם אני טועה. נרו יאיר • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ט • 18:27, 24 באפריל 2019 (IDT)

אני מניח שאפשר לומר. הפילוג מזרחי-אגודה/דת"ל-חרדים, כאמור בערך, הוא תופעה מאוחרת יותר. AddMore-III - שיחה 18:58, 24 באפריל 2019 (IDT)

אז צריכים להיות מודעים לשינוי שחל בשלב כלשהו במשמעות המושגים. נרו יאיר • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ט • 19:30, 24 באפריל 2019 (IDT)

הבדלים באחוזי התעסוקה של גברים חרדים

שלום לכולם, הוספתי היום קטע על מספר משתנים הגורמים שינויים באחוזי התעסוקה של גברים חרדים, בצירוף מקורות מהימנים לכל קטע. הקטע נמחק לגמרי, באופן פזיז ושרירותי, בצירוף התואנה הבאה: כל הזמן יש שינויים בכל התחומים. לצערי, לא הבנתי את הנימוק משתי סיבות: 1) לא דיברתי על שינויים זמניים, אלא על תהליכי עומק שנמשכים עשרות שנים. 2) אפילו אם מדובר בשינויים זמניים, מה הצידוק בכך שיש שינויים בכל התחומים - הרי בדיוק לשם כך נוצרה הוויקיפדיה: לספק מידע מהימן 'ועדכני' בכל הנושאים בעולם. 77.109.101.170 22:28, 22 באפריל 2019 (IDT)

אתייחס כשתדע לכבד את מי שחולק עליך. נרו יאיר • שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ט • 22:31, 22 באפריל 2019 (IDT)

1) לא הבנתי באילו מילים בדיוק התבטא אי הכבוד. בסך הכול, אני זה שהוספתי קטע ועמלתי ללקט מקורות מהימנים, ואתה מחקת אותו ללא טענה מנומקת - אני הרגשתי חוסר כבוד מצידך, ואיך בדיוק אני הופך לזה שלא מכבד? 2) אם אכן לא כיבדתי, אני מתנצל עמוקות.77.109.101.170 22:40, 22 באפריל 2019 (IDT)

לאלמונימי, כאן לא מותר סתם להביא נתונים אם הם לא פוליטקלי קורקט, צריך ללמוד איך לנהוג תחת יד הפריץ. Tshuva - שיחה 21:13, 13 במאי 2019 (IDT)

כוללים

תחת הכותרת כוללים מופיעה דעתו של פרידמן כי קיום הכוללים מתאפשר הודות לתקצוב המדינה, כיום עומדת מלגת הדתות על כ750 ₪ וקצבת הבטחת הכנסה (שנתנת בעיקרון גם לסטודנטים שעומדים בקריטריונים הגובלים בעוני מחפיר) 1000₪ האם ניתן לתלות את קיום הכוללים בקצבת הרעב הזו? לפרידמן הפתרונים. חסר תקנה :-) • שיחה • ג' באייר ה'תשע"ט • 22:24, 7 במאי 2019 (IDT)

אתה ממהר לבטל. שני אלה הם רק ההתחלה. תוסיף קצבאות ילדים, ביטוח רפואי חינם, היום גם טיפולי שיניים לילדים, הנחות בארנונה ובמעונות, ועוד ועוד. הבטחת הכנסה לסטודנטים היא עניין חדש שנכנס בגלל הבטחת הכנסה לאברכים, לא להפך. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ט • 23:03, 7 במאי 2019 (IDT)

ועדיין, קח לדוגמה משפחה עם חמשה ילדים שהאם לא עובדת, אין להם כל דרך הגיונית לגמור את החודש למרות ההטבות, בלי להזדקק לחסדי אחרים, אולי זה מקל אבל לא ניתן לתלות את עצם קיומם במדיניות הרווחה. חסר תקנה :-) • שיחה • ג' באייר ה'תשע"ט • 14:41, 8 במאי 2019 (IDT)

א. בדרך כלל כשהאב אברך האם עובדת. ב. קח את כל הסכומים האמורים (שכאמור הם רק חלק. תוסיף למשל הטבות במשכנתא), שמסתכמים בכמה אלפי שקלים טובים, ותוסיף אותם להוצאות החודשיות של כל אברכי הכוללים. כמה מהם יצליחו להחזיק מעמד? וזה היום, אחרי שכבר התקבע מצב חברתי שבו נשארים בכולל לפחות כמה שנים אחרי הנישואין. נרו יאיר • שיחה • ג' באייר ה'תשע"ט • 17:45, 8 במאי 2019 (IDT)

אוקיי, את זה אתה אומר, מדברי פרידמן נראה שכוונתו להבטחת הכנסה: ”המאפשרת למיעוט לקבל הבטחת הכנסה מינימלית”. חסר תקנה :-) • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ט • 21:49, 8 במאי 2019 (IDT)

אם האם עובדת אין הבטחת הכנסה (גם אם לא, זו פרוצדורה, אבל שיהיה), אם היא לא עובדת אין מעונות. [בכל מקרה, רוב הדברים הם צמצום הוצאות, ולא תוספת הכנסה]. ―89.139.4.174 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חסר תקנה, לא דקדקתי בלשונו של פרידמן, מן הסתם לזה הכוונה. לאלמוני, אתה טועה. יש הבטחת הכנסת גם כשהאם עובדת, וצמצום הוצאות ותוספת הכנסה זה אותו דבר בדיוק. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ט • 11:10, 10 במאי 2019 (IDT)

נרו יאיר, לתשומת לבך, עוות הנתונים שאתה מציג כאן מריח קצת כמו יאיר לפיד... לזרוק באוויר "כמה אלפי שקלים" וכיוב' "תוסיף זה ותוסיף זה" סיסמאות שרואים מדי יום בדר-מרקר, אך שאין להן ביסוס עובדתי כלשהוא. Tshuva - שיחה 21:10, 13 במאי 2019 (IDT)

ואם כבר, הכוללים מתקיימים למרות יחס המדינה ולא בזכות. Tshuva - שיחה 21:11, 13 במאי 2019 (IDT)

הרי פירטתי איך מגיעים בקלות לכמה אלפים. אדרבה, אם אתה מאמין למה שכתבת אתה מוזמן לפרט, ואם לא תפרט כנראה שמדובר בקושי להודות באמת. אין ספק, הכסף שהמדינה מעבירה לחרדים היא למרות המדינה. שתגיד תודה שהם מוכנים לקחת. נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ט • 21:45, 13 במאי 2019 (IDT)

הוא שאמרתי, "פירטת" בסגנון יאיר לפיד, בלי מספרים, רק שנאה עוורת. המדינה מפלה חרדים לרעה באופן שיטתי ומכוון בכל תחום, מעבר לאפלייה שמפלים אותם הציבור שטוף המוח (והנה אתה ראייה) מכתבות אנטישמיות שהם עניין של יום ביומו במדיה הקורקטית של ראשית צמיחת. מה שמעניין אותי זה כאשר החרדים לא יהיו שק חבטות יותר מטעמי דמוגרפיה (וברוך ה' היום ילדים יהודים שנולדים למשפחות חילוניות מהווים רק כ-20% מכלל הילדים היהודיים שנולדים בישראלינו, אז צא וחשוב כיצד תיראה המדינה עוד שנים ספורות), האם ינהגו כלפי אותם רשעים מפלים ומתנשאים מנה אחת אפיים, מידה כנגד מידה, או לא. Tshuva - שיחה 07:35, 14 במאי 2019 (IDT)

זה נוח במצב שאליו נקלעת להאשים אותי במה שאמר לפיד, אבל זה עלבון לאינטליגנציה. לפיד אמר שטויות, ולא בפעם הראשונה. זה לא נוגע למה שכתבתי ולכן אתה מעדיף לדבר על לפיד ועל אנטישמיות בעיתונות ודמוגרפיה וקצת לנבל את הפה, הכול חוץ מהבהרה היכן טעיתי. זה לא רציני. נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ט • 14:50, 14 במאי 2019 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

טעית בשני דברים בעיקר:

1. השנאה שלך לחרדים.
2. שלא נצמדת לנתונים והבעת דעה מוטה כמנהג היאירים/יהירים.

בברכה, ורפואה שלמה, Tshuva - שיחה 17:46, 22 במאי 2019 (IDT)

אוי, אתה משעשע. הקורא יראה מי כאן נגוע בשנאה. אבל העיקר שאתה עושה קידוש השם. נרו יאיר • שיחה • י"ז באייר ה'תשע"ט • 17:51, 22 במאי 2019 (IDT)

משתמש:נרו יאיר , משתמש:Tshuva . שלום, הייתי שמח שיוצגו מקורות לטענות שונות כמו "הכוללים מתקיימים למרות יחס המדינה ולא בזכות" או אפליה או ילודה או "קצבאות ילדים, ביטוח רפואי חינם, היום גם טיפולי שיניים לילדים, הנחות בארנונה ובמעונות, ועוד ועוד" (כמובן כדאי להסביר איך דבר קורה כאשר הסיעות החרדיות נמצאו כמעט בכל ממשלה ומהוות לשון מאזניים). ממליץ להפריד בין הטבה שניתנת באופן גורף (והאברך נהנה ממנה באופן עקיף במכוון או לא במכוון) להטבה הניתנת במיוחד לאברך בנוסף לסכום ההכנסות. שימוש באמירות כגון "שנאה" , "אנטישמי" או "פשיסט" או "בור" הם כלי שמטרתו להרגיש צודק, להתמסכן ולהתעלם מנושא הדיון ,מהביקורת ומהטיעונים (הנכונים והשגויים). הסיפור הוא ויכוח על סדרי עדיפויות וכסף: כמה נשקיע במחיר למשתכן? כמה נשקיע במוסדות תרבות ובאילו? האם נתחזק את חברת הלומדים וכמה? ―2a00:a040:196:f2dc:ddee:b471:e605:6b3f (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשלומי העברה וסבסוד של המדינה מקלים על משפחות האברכים (וזהו הנושא המקורי של הדיון), בהיקף של אלפי שקלים בחודש, בין כאשר הם ניתנים במיוחד ובין כאשר הם ניתנים שלא במיוחד. התוצאה אותה תוצאה. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ט • 15:25, 26 ביוני 2019 (IDT)

קצבאות הילדים הוא 150 שח לילד קצבת הישיבות לאברך בשנים האחרונות הינו כ500 שח לחודש,ביטוח רפואי חינם אין כזה דבר, הבטחת הכנסה ניתנת רק עד 5 שנים וטיפולי שניים למשפחה עם 10 ילדים יוצא בממוצע כ800 שח לשנה בדוק. צא ולמד: למשפחה עם 5 ילדים מקבלת מהמדינה 1300 שח בלי הבטחת הכנסה ועם 2300, נדמה לי שבאתר של משרד האוצר ילד אחד שמוציאים עליו רק 2300 שח לחודש הינו משכורת רעב תבדקו שם קל וחומר למשפחה עם 7 נפשות 89.139.208.48 19:43, 19 באוקטובר 2021 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

א. בכותרת 'דמוגרפיה' על התפוצה החרדית בעולם, חסרה התייחסות לקהילה החרדית באוסטרליה, שככל הנראה גדולה יותר מקהילות כמו וינה, אמסטרדם ובריסל באירופה או ריו דה ז'ניירו באמריקה הדרומית המוזכרות בערך, כמו כן קיימת קהילה קטנה בסנטיאגו-דה-צ'ילה בירת צ'ילה. ב. באחת התמונות בערך בה מופיע הכיתוב "בישיבות החרדיות לימוד התלמוד בעיון ובבקיאות תופס את רוב סדר היום", אפשר לציין שהתמונה היא של ישיבת 'קול-תורה', אחת מהישיבות הגדולות והמפורסמות בעולם. דווח על ידי: M.Antarctica - שיחה 15:40, 8 באוקטובר 2020 (IDT)

א. אם יובאו מספרים על ערים נוכל להשוות. אוסטרליה אינה עיר. המטרה ודאי לא למנות כל קהילה בעולם. ב. לא נראה לי ששם הישיבה הספציפית משנה. המתעניינים יוכלו להיכנס לתמונה ולקרוא. נרו יאיר • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"א • 16:13, 8 באוקטובר 2020 (IDT)

גילוי נאות

דיגיטל כאן תאגיד השידור הישראלי (שיחה | תרומות | מונה) הוסיף לערך ב-14 בינואר 2019: מי:הבדל/24665527. בברכה, ידידיה צבאן • שיחה • ז' בכסלו ה'תשפ"א • 13:14, 23 בנובמבר 2020 (IST)

הקורונה לא פגעה ביהדות החרדית?

איך אין איזכור? אין הפרת הנחיות? הדבקה? תחלואה? תמותה? אלימות?

• רם פרומן וגיא חושן, החילונים משלמים מחיר גם בבתי החולים, באתר הארץ, 24 בינואר 2021

shoshie8 • שיחה • י"ג בשבט ה'תשפ"א • 12:45, 26 בינואר 2021 (IST)

לחלוטין מוקדם מכדי לדעת. פובליציסטיקה ב'הארץ' היא לא מקור מהימן בשום נושא, בוודאי שלא בנושא הזה. שנים יגידו. אבי גדור - שיחה 02:29, 29 בינואר 2021 (IST)

לא התכוונתי לקשר בערך דווקא למאמר הנ"ל. לדעתי העדר התייחסות בערך לקורונה הופך אותו לכוזב ומביש, בוודאי לא נייטרלי אלא נראה מצונזר shoshie8 • שיחה • י"ז בשבט ה'תשפ"א • 10:35, 30 בינואר 2021 (IST)

בהחלט יש לעדכן את הערך. עיתון הארץ הוא מקור קביל בוויקיפדיה העברית. לא קראתי את הכתבה המקושרת, אבל באופן עקרוני אין מניעה להשתמש בעיתון זה בתור מקור לערך הזה. גילגמש • שיחה 11:46, 30 בינואר 2021 (IST)

"כוזב ומביש" כי אף אחד עוד לא טרח לעשות את זה? נרו יאיר • שיחה • י"ז בשבט ה'תשפ"א • 20:53, 30 בינואר 2021 (IST)

זה לא קשור אנציקלופדית לנושא הערך. האם העובדה שהערך ימין פוליטי בישראל לא מזכיר במילה אחת את רצח רבין "הופכת אותו לכוזב ומביש, בוודאי לא נייטרלי אלא נראה מצונזר"??? הערך לא מתמקד במגזר החרדי בישראל ובוודאי לא ברזולוציה כזו. ביקורת - שיחה 21:30, 30 בינואר 2021 (IST)

טענות מתמיהות. הקורונה פגעה גם באנגלים, לא ראיתי שמישהו רץ "לעדכן" את הערך עליהם במידע זה. יחיאל - שיחה 03:00, 31 בינואר 2021 (IST)

כאמור, לדעתי מדובר במידע מהותי שצריך להכלל בערך. אני לא מעדכנת בעצמי כי אני לא נייטרלית shoshie8 • שיחה • כ' בשבט ה'תשפ"א • 14:47, 2 בפברואר 2021 (IST)

המידע מהותי אבל מתאים לעדכון בערכים הרלוונטיים (התפרצות הקורונה בישראל). למה את לא נייטרלית? ביקורת - שיחה 14:59, 2 בפברואר 2021 (IST)

לדעתי צריך להתייחס לקורונה בחברה החרדית גם בערך יהדות חרדית, כי ההפרות הנרחבות של הנחיות הזהירות ע"י חלק מהחרדים מוכתבת ומגובה ע"י חלק מהמנהיגים, ומנומקת בנימוקים דתיים. אני לא נייטרלית כי גם אני בסיכון לבריאותי ולחיי שאותם חרדים מגבירים. אני נאלצת להסתגר תקופה ממושכת ובין היתר, מתרופף הקשר שלי לנכדים הקטנים shoshie8 • שיחה • כ"א בשבט ה'תשפ"א • 08:40, 3 בפברואר 2021 (IST)

גם אם הכל היה נכון, זה מתאים לערך סוציואקונומי על המגזר החרדי בישראל שיתייחס בצורה רוחבית לסוגיות הקשורות למגזר ברזולוציה כזו. ולגבי הסיפא: האם הודגמה זליגה של קורונה מהריכוזים החרדיים החוצה? אם לא אז דברייך על "סיכון לבריאותי ולחיי שאותם חרדים מגבירים" צריכים לשמש בערך הסתה או תעמולה. אם מישהו, נניח ביבי, משתמש בתחלואה החרדית כדי לסגור את כל המדינה ובכך מרופף את הקשר שלך לנכדים הקטנים, לא החרדים עושים את זה אלא אותו גורם. אם המפלגות החרדיות דורשות להטיל סגר על כל המדינה רק כדי שהחרדים ירגישו שווים, אז זה צריך להופיע בערך על המפלגות הללו. ביקורת - שיחה 11:50, 3 בפברואר 2021 (IST)

שושי, מה לגבי הערך ערביי ישראל? זה חשוב לך שם באותה מידה? שם הערך מוקדש רק לישראל, לא לכל העולם. גם שם התלוננת על צנזורה מבישה? אם לא - אני מציע שתשאלי את עצמך בכנות למה. נרו יאיר • שיחה • כ"א בשבט ה'תשפ"א • 11:56, 3 בפברואר 2021 (IST)

אני עצמי לא שמעתי על זליגה של קורונה מהריכוזים החרדיים החוצה. האם משרד הבריאות שבידי הליכוד היה מעוניין לערוך תחקיר אפידמיולוגי מתאים? שיעור התחלואה הנוכחי כבר לא מאפשר להשתלט על תחקירים כאלה, גם לו היו רוצים. אך משמעותה של מגפה מדבקת היא שהיא מתפשטת, ובימינו לכל העולם. יחד עם זה, שמעתי גם שמעתי (ור' את הקישור בתחילת הפיסקה) ששיעור המאושפזים מהחברה החרדית גבוה, והם נשלחים גם לבתי"ח מרוחקים כי הקרובים גדושים. שמעתי גם על אנשים שלא נמצאה עבורם מכונת הנשמה פנויה והם מתו. גם רמת הטיפול הרפואי נפגמת בשל העומס, שהיה יכול להיות מצומצם לו היו נמנעים מאירועי ענק.

נרו, ככל הידוע לי, ההפרות ההמוניות בחברה הערבית בודדות. גילוי נאות: היה לי תור רחוק לחיסון והתחסנתי הרבה קודם בעיר ערבית שהזמינה את תושבי האזור. אני לא מונעת ממך מלעדכן היכן שתמצא לנכון shoshie8 • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשפ"א • 13:12, 4 בפברואר 2021 (IST)

אני מופתע שלא שמעת על ההפרות ההמוניות. חתונות, הלוויות, תפילות של עשרות אלפים בהר הבית וכך הלאה. תמצאי בקלות מקורות בגוגל. האם עכשיו תפני גם לדף השיחה של הערך ההוא? נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשפ"א • 13:54, 4 בפברואר 2021 (IST)

ככל הידוע לי המגפה ושאר הוריאנטים שלה (הבריטית והדרו"א), וכן התפרצויות הגלים השני והשלישי, כולם הגיעו מהציבור הכללי (החילוני). אם כן אולי יש מקום לכתוב בערך שהחרדים נפגעו מאוד משכניהם החילונים, עם הנגיף שהביאו מאיטליה, ספרד ודובאי, עם הגל השני שהתחיל בגימנסיה וגני הילדים החילוניים (והעלייה הדרסטית ב-1 לספטמבר עם פתיחת בתי הספר), והגל השלישי שבמשך שבועות החרדים היו בתחתית הרשימה, והערבים בראשה. (הומור - למי שצריך שיכתבו במפורש) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעמד האישה

שלום,

איך לא מצוין מעמד האישה הנמוך. ברמה כזו שנשים לא יכולות לרוץ במפלגות דתיות, בקורונה לדוגמה ילדות נותרו בבית, נשים העובדות במעונות מרוויחות פחות משכר מינימום כדי לא להרוויח יותר מבן זוגן, נישואים בגיל צעיר מאוד. לעיתים אף קטינות. וכיוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קראת את הערך? למשל את הפסקה "מבנה המשפחה, צניעות והפרדה מגדרית"? הצורב - שיחה 07:19, 12 באפריל 2021 (IDT)

אני חייבת לציין שחלק גדול מהדברים שכתבת (האנונימי) לא ממש נכון, אבל בכל מקרה, העניין מוזכר בקצרה בפסקה על "מבנה המשפחה, צניעות והפרדה מגדרית", ויש עוד ערך שלם על מעמד האישה ביהדות. יהודית1000 - שיחה 10:55, 12 באפריל 2021 (IDT)

דמוגרפיה

לפי הנתון בדוח שהובא אין בתל אביב 104 אלף חרדים, לא מובן למה הערך הוחזר לטעותו.עידו193 - שיחה 04:07, 14 בדצמבר 2021 (IST)

הפסקה הראשונה של אדיקות דתית

בפסקה הראשונה של הנושא "אדיקות דתית" מופיעים ניסוחים שמבטאים את האורתודוכסיה בכללותה ולא רק את החרדים בית"ר ירושלים מלכות - שיחה 08:27, 2 בפברואר 2022 (IST)

ושוב בפסקת "ציות לגדולי ישראל" מופיע שהחרדים מקשיבים רק לרבנים חרדים בפסיקת הלכה, שני טעויות יש במשפט הזה, לפני הרפורמים ותנועת ההשכלה ביהדות הרבנית/אורתודוכסית כולם היו אותו זרם, שלא היה החרדים של היום, אז לפי הפסקה כל פעם שחרדים בודקים בשולחן ערוך הלכה הם בעצם עוברים על המקובל בחברה החרדית, דבר שני לפעמים פוסקים הלכה, בעיקר בציבור הספרדי, לפי פסקים של רבנים מהציונות הדתית, ראה לדוגמא את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע להיתר מכירה לפי הרב קוק, או את החרדים-ספרדיים שהולכים לפי פסקי הרב מרדכי אליהו בית"ר ירושלים מלכות - שיחה 08:35, 2 בפברואר 2022 (IST)

ובכלל למה בתיאור הקצר של הערך מופיע "הזרם הנחשב שמרן יותר ביהדות האורתודוכסית"?, החילוק בין חרדים לדתיים לאומיים לא היה על בסיס הלכתי אלא על בסיס היחס לציונות, ומאחר ואגודת ישראל והמסתעף ממנה ושס הם לא אנטי ציונים אלא לא ציונים, מה שצריך לכתוב הוא "הזרם הלא ציוני ביהדות הדתית אורתודוכסית" בית"ר ירושלים מלכות - שיחה 08:40, 2 בפברואר 2022 (IST)

יש כפילות בערך

כתוב פעמיים מה מקור השם "חרדים" (בתחילת הקטע) למה התגייסתי? - שיחה 10:56, 25 ביולי 2022 (IDT)

איפה? גילגמש • שיחה 16:22, 27 ביולי 2022 (IDT)

מה עם חרדים מודרנים?

צריך להקדיש סעיף גם לתופעת החרדים המודנים (לא חרד"לים!!!) ההולכת ומתרחבת בזמן האחרון למה התגייסתי? - שיחה 10:59, 25 ביולי 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהדות חרדית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://taubcenter.org.il/he/does-money-make-you-live-longer-health-in-the-haredi-community-heb/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180425024230/http://taubcenter.org.il/he/does-money-make-you-live-longer-health-in-the-haredi-community-heb/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:29, 7 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהדות חרדית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://population.org.il/wordpress/wp-content/uploads/2018/11/%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-2050-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-2.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210717110812/https://population.org.il/wordpress/wp-content/uploads/2018/11/%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-2050-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-2.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:08, 3 בדצמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהדות חרדית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.haredisociety.org/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140812223433/http://www.haredisociety.org/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:18, 27 ביוני 2023 (IDT)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (ספטמבר 2024)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.4776500 עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:35, 28 בספטמבר 2024 (IDT)