אביאסף בן קרח

אביאסף בן קרח
	אביאסף ואחיו נראים בפינה השמאלית העליונה ניצלים מעונש משפחת קרח
לידה	באזור ארץ גושן
פטירה	באחת מערי הלויים (אולי בנחלת שבט דן או בחצי מנשה המערבי) של בני קהת (לפי שיטת התלמוד הירושלמי)
לאום	עם ישראל
עיסוק	משורר - נביא; נושא כלי המשכן
שפות היצירה	עברית
תחום כתיבה	שירה
סוגה	ספרות חוכמה
זרם ספרותי	מזמור תהילים
נושאי כתיבה	הגלות ותשוקה לגאולה; ימות המשיח ; מוסר; ירושלים; לשיטת רבי יוחנן המחשיב את אביאסף כאסף מתהילים; שכר ועונש; הנהגת ה' בהיסטוריה
יצירות בולטות	מזמור מ"ד; מזמור מ"ח; מזמור מ"ט; לשיטת רבי יוחנן המחשיב את אביאסף כאסף מתהילים; מזמור ע"ד; מזמור ע"ח; מזמור ע"ט; מזמור פ"א; מזמור פ"ב; מזמור פ"ג
תקופת הפעילות	1312 לפנה"ס – אחרי 1266
הושפע מ	אדם הראשון ואברהם (יש דעה שגם מלכי צדק, משה, אסיר ואלקנה (בני קרח). יש דעה שגם שם בן נח.
השפיע על	דוד (יש דעה שגם אסיר, אלקנה, הימן, ידותון ואסף בן ברכיהו. יש דעה שגם שלמה ועזרא. יש דעה שגם אסא ודניאל.
צאצאים	Assir

אֲבִיאָסָף בֶּן קֹרַח (נקרא גם אֶבְיָסָף ואָסָף) היה משבט לוי ואחד מאבות אבותיו של שמואל. על פי חז"ל, היה מגדולי המשוררים – נביאים בתקופת התנ"ך, והיה בן תורה יותר משאר אחיו^[14]. אביאסף היה אחד מארבעים ושמונה הנביאים^[15]. יש דעה בחז"ל שהוא אחד משלושת האנשים שעליהם עומד העולם^[16].

ביוגרפיה

נולד באחד היישובים היהודים בארץ גושן של מצרים העתיקה (היום בשטח מצרים) לקורח בן יצהר הקהתי. שמות בניו הם אסיר וקורא (ויש אומרים שקורא היה מבני הימן^[17]). כשחנו עם ישראל בקדש ברנע, התייתם מאביו ומאמו כשהארץ בלעה אותם במחלוקת קרח ועדתו.

על פי חז"ל

יש מחלוקת בחז"ל, לפי שיטת התלמוד הבבלי אביאסף נשאר מתחת האדמה לאחר פתיחת פי הארץ במחלוקת קורח ועדתו^[18], ולפי שיטת התלמוד הירושלמי אביאסף לא נשאר מתחת האדמה^[19].

שיטת התלמוד הבבלי

אביאסף ושאר אחיו נפלו (כאשר נפתח פי הארץ במחלוקת קרח ועדתו), הגיעו לבסיס אבן השתייה^[20]ועד היום הם מזמרים מזמורים שם^[21]. בגיל 45 – 52, לאחר מות משה, בא מלאך המוות אל אביאסף ואחיו ושאל אותם אם ראו את משה, והם ענו לו שלא ראו אותו מהיום שהארץ בלעה אותם על ידו (זה היה חלק ממסע חיפוש נרחב של מלאך המוות את משה)^[22]. כתוב במדרש שאביאסף ואחיו אמרו ליונה (שהיה באותו הזמן בבטן הדג שהיה במי התהום שהיו מסביב בסיס אבן השתיה) שיתפלל, כי אבן השתייה נמצאת תחת היכל ה', ואם יתפלל מיד יענה (יונה אכן התפלל ובזכות זה ניצל)^[23]. כשנחרבה ירושלים אביאסף חיבר את מזמור פ"ג בהשראת החורבן^[24].

שיטת התלמוד הירושלמי

את דברי הביטחון שבמזמור מ"ו חיבר בהשראת הצלתו מפתיחת פי הארץ^[25]. יש מחלוקת מה קרה לאביאסף ואחיו בשעת פתיחת פי הארץ, תנא קמא סובר שנשארו באוויר, ורבי נחמיה סובר שנבלע באדמה^[25]. על פי השיטה הראשונה, את מזמור מ"ד הוא חיבר בהשראת מלחמות סיחון ועוג שסיים בגיל 45 – 52^[26], ועפ"י השיטה השנייה, הוא חיבר את המזמורים מ"ב – מ"ג, מ"ד ומ"ה ביחד עם אחיו בתור תפילה לצאת מבליעת הארץ (במחלוקת קרח ועדתו)^[27]. בגיל 52 – 59 הגיע אביאסף עם שאר בני ישראל לארץ ישראל ולאחר חלוקת הארץ לשבטים התגורר באחת מערי הלויים של בני קהת.

על פי פרשנים אחרים

על פי האלשיך את מזמור מ"ט חיבר אביאסף כדי להזכיר את יום המוות, מכיוון שהוא בעצמו ניצל מנפילה ביחד עם משפחתו כי זכר את יום המוות וחזר בתשובה^[28].

על פי התורה תמימה את מזמור פ"ח חיבר אביאסף בתור תפילה לצאת מבליעת הארץ^[29].

יש פרשנים הסבורים שאביאסף לא חיבר את המזמורים של בני קרח אלא בני בניו^[30].

קישורים חיצוניים

אביאסף בן קרח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

^ על פי הואיל משה שמואל א פרק א פסוק א
^ מדרש תהילים פרק מד פס' א ד"ה למנצח
^ מצודת דוד תהלים פרק מב פסוק א
^ רד"ק תהילים פרק מה פס' א ד"ה למנצח
^ אלשיך על תהלים פרק מט פסוק א
^ רש"י תהלים פרק פז פסוק א
^ ¹ ² קהלת רבה (וילנא) פרשה ז ד"ה (ד) ד"א החכמה
^ רד"ק תהילים פרק עג פס' א ד"ה מזמור
^ רד"ק תהילים פרק פא פס' א ד"ה למנצח
^ ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'
^ כתב עת בית אהרן וישראל קטו תשס"ה, קיד
^ אוצר המדרשים (אייזנשטיין) הלל עמוד 127
^ ספר אור זרוע חלק א - הלכות שליח ציבור סימן קיב
^ קהלת רבה (וילנא) פרשה ז ד"ה (ד) ד"א החכמה
^ רבינו יהונתן על הרי"ף מסכת מגילה (לפי דפי הרי"ף) גמרא דף ד עמוד א
^ מדרש תהלים (בובר) מזמור א ד"ה [טו] דבר אחר
^ רד"ק דברי הימים א פרק ט פסוק יט ד"ה ואחיו
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"י, עמוד א'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, פרק ח', הלכה ב'(בניגוד לשיטת התלמוד הבבלי שאומר שהם לא מתו)
^ מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא סימן ח ד"ה (ח) ויקרא אל
^ אוצר המדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש עמוד 513
^ אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 370
^ פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ט
^ אליהו רבה (איש שלום) פרשה כח ד"ה דבר אחר, מזמור לאסף, והלא
^ ¹ ² מדרש תהלים (בובר) מזמור מו ד"ה [ג] [מו, ד]
^ דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים ד"ה [כה.] ויאמר ה'
^ שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ו סימן כד
^ אלשיך תהלים פרק מט ד"ה (א) למנצח
^ תורה תמימה הערות במדבר פרק כו הערה ד
^ אבן עזרא במדבר פרק כו פסוק יא

[1] על פי הואיל משה שמואל א פרק א פסוק א

[2] מדרש תהילים פרק מד פס' א ד"ה למנצח

[3] מצודת דוד תהלים פרק מב פסוק א

[4] רד"ק תהילים פרק מה פס' א ד"ה למנצח

[5] אלשיך על תהלים פרק מט פסוק א

[6] רש"י תהלים פרק פז פסוק א

[וילנא-7] ¹ ² קהלת רבה (וילנא) פרשה ז ד"ה (ד) ד"א החכמה

[8] רד"ק תהילים פרק עג פס' א ד"ה מזמור

[9] רד"ק תהילים פרק פא פס' א ד"ה למנצח

[בתרא-10] ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'

[11] כתב עת בית אהרן וישראל קטו תשס"ה, קיד

[12] אוצר המדרשים (אייזנשטיין) הלל עמוד 127

[13] ספר אור זרוע חלק א - הלכות שליח ציבור סימן קיב

[14] קהלת רבה (וילנא) פרשה ז ד"ה (ד) ד"א החכמה

[15] רבינו יהונתן על הרי"ף מסכת מגילה (לפי דפי הרי"ף) גמרא דף ד עמוד א

[16] מדרש תהלים (בובר) מזמור א ד"ה [טו] דבר אחר

[17] רד"ק דברי הימים א פרק ט פסוק יט ד"ה ואחיו

[18] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"י, עמוד א'

[בבא-19] תלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, פרק ח', הלכה ב'(בניגוד לשיטת התלמוד הבבלי שאומר שהם לא מתו)

[20] מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא סימן ח ד"ה (ח) ויקרא אל

[21] אוצר המדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש עמוד 513

[22] אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 370

[23] פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ט

[24] אליהו רבה (איש שלום) פרשה כח ד"ה דבר אחר, מזמור לאסף, והלא

[מדרש-25] ¹ ² מדרש תהלים (בובר) מזמור מו ד"ה [ג] [מו, ד]

[26] דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים ד"ה [כה.] ויאמר ה'

[27] שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ו סימן כד

[28] אלשיך תהלים פרק מט ד"ה (א) למנצח

[29] תורה תמימה הערות במדבר פרק כו הערה ד

[30] אבן עזרא במדבר פרק כו פסוק יא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[13]

[10]

[11]

[12]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]