אנטוורפן
| |||
 | |||
| קתדרלת אנטוורפן | |||
| מדינה |
 בלגיה | ||
|---|---|---|---|
| אזור |
 פלנדריה | ||
| מחוז | אנטוורפן | ||
| ראש העיר | בארט דה ובר | ||
| בירת העיר |
District of Antwerp  | ||
| שפה רשמית |
הולנדית | ||
| שטח | 204.51 קמ"ר | ||
| גובה | 7.0 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 529,247 (1 בינואר 2020) | ||
| ‑ צפיפות | 2,225.51 נפש לקמ"ר (2016) | ||
| קואורדינטות | 51°13′16″N 4°23′59″E / 51.221111111111°N 4.3997222222222°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.antwerpen.be | |||
  | |||
.svg)
.svg)
אנטוורפן (בהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers – "אַנְוֶרְס"; בכתיב יהודי מיושן: אנוירשה) היא עיר באזור הפלמי של בלגיה, ועיר הבירה של מחוז אנטוורפן. בשנת 2022 חיו בה מעל 530 אלף תושבים, והיא הייתה העיר המאוכלסת ביותר בבלגיה. מבחינת שטח, אנטוורפן היא העיר השלישית בגודלה במדינה.
העיר שוכנת בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם הולנד ועל גדות הנהר סכלדה, בקרבת השפך שלו אל הים הצפוני. נמל אנטוורפן הוא השני בגודלו באירופה, אחרי נמל רוטרדם (אשר נמצאת רק כמה עשרות קילומטרים צפונית מאנטוורפן).
העיר מהווה מרכז לתעשייה פטרו-כימיות רבות, ומהווה אחד המרכזים הבינלאומיים לסחר ביהלומים.
הקתדרלה של אנטוורפן היא אחת החשובות בצפון אירופה, והגדולה בבלגיה. העיר נחשבת לאחת מבירות סגנון האר-נובו (Art Nouveau, "האומנות החדשה") באדריכלות. שכונת זוֹרְנְבּוֹרג בעיר מכילה מאות בניינים מעוטרים בפאר הגרנדיוזי בסגנון נאו-קלאסי, גותי ויווני עתיק.
החל משנת 1930 פועל נמל התעופה הבין-לאומי של אנטוורפן.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן שתי סברות לגבי מקור שמה של העיר. לפי סברה אחת, המילה Antwerpen מקורה במילים ההולנדיות Aan het werf (לאורך הרציף). על פי סברה אחרת, מקור השם הוא באגדה מיתולוגית על סילביוס ברבו (Brabo) אזרח רומי, שחתך את ידו של הענק אנטיגון (Druoon Antigoon) שהטיל אימה על העיר והנמל, וזרק אותה לנהר. שם העיר, על פי סברה זו, הוא שיבוש של המילים ההולנדיות hand werpen (לזרוק את היד). פסל של ברבו והיד של הענק מוצב בכיכר המרכזית בעיר, ובסמל העיר מופיעה היד החתוכה של הענק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העולם השנייה היה נמל אנטוורפן יעד אסטרטגי ממדרגה ראשונה עבור בעלות הברית. העיר שוחררה בספטמבר 1944 על ידי הבריטים, הנמל לא ניזוק הודות לפעולה אמיצה של המחתרת הבלגית. לעומת זאת, לא שוחרר אזור שפך נהר הסכלדה ליד פליסינגן באי וולכרן (Walcheren) בדרום הולנד, והנמל נשאר סגור. כוחות קנדים ויחידות קומנדו שחררו בפעולה אמפיבית ארוכה ועקובה מדם את שפך הנהר שנפתח רק בדצמבר 1944. עם פתיחת הנמל הופגזה העיר קשות באמצעות טילי V-2 שגבו קורבנות רבים, בין היתר בקולנוע רקס בו נהרגו מאות בני אדם. המטרה העיקרית של היטלר עם פתיחת מתקפת הארדנים בחורף 1944 הייתה כיבוש מחדש של אנטוורפן ויצירת טריז בין צבאות בעלות הברית.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר נערכו משחקי הקיץ האולימפיים בשנת 1920.
מועדון הכדורגל רויאל אנטוורפן המייצג את העיר משחק בליגת העל הבלגית. בירסחוט, מועדון כדורגל נוסף מהעיר, התפרק בשנת 2013.
קבוצת אנטוורפ ג'יינטס מתמודדת בליגת הכדורסל הבכירה בבלגיה.
יהודי אנטוורפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]באנטוורפן שוכנת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבלגיה, ואחת הגדולות, החשובות והוותיקות באירופה. לפני מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה כ-35 אלף איש, ונכון לתחילת המאה ה-21 היא מונה כ-20 אלף איש.
העדות הראשונה לנוכחותם של יהודים באנטוורפן מופיעה בצוואתו של הנדריק השלישי, דוכס בראבנט, אשר בשנת 1261 הביע את רצונו שהיהודים בברבאנט יגורשו וקהילתם תיחרב, משום שכולם מלווים בריבית קצוצה.[1]
עם הכיבוש הגרמני ב-18 במאי 1940, חלק מיהודי העיר נמלטו לצרפת ולבריטניה. ב-10 וב-14 באפריל 1941 ביצעו לאומנים פלמים פרו-נאצים פוגרום שבמהלכו נשרפו שני בתי כנסת (אירוע חריג בארצות המערב) ונבזזו חנויות רבות. החל מיוני 1942 שוגרו קרוב ל-1,500 גברים יהודים לצפון צרפת לבניית החומה האטלנטית, במסגרת ארגון טוט (Todt), בתנאי חיים ועבודה קשים ביותר. יהודי אנטוורפן שוגרו ברובם לקסרקטין דוסן במכלן והועברו בין 1942 ל-1944 ב-28 טרנספורטים לאושוויץ. אדמונד למברט ומארי בופה הצילו מספר יהודים מתושבי העיר והוכרו כחסיד אומות העולם.
יהודי העיר נחלקים לשלוש קהילות: קהילת "שומרי הדת" האורתודוקסית-מודרנית, הקהילה החרדית "מחזיקי הדת" ו"הקהילה הפורטוגזית" הקטנה. שתי הקהילות שומרי הדת ומחזיקי הדת אוחדו בשנת 1941 ובהמשך בתקופתו של רבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש ששימש ברבנות שם משנת תש"ה עד שנת תשט"ו (1945–1955), ברבנות הקהילה הכללית "שומרי הדת" עמד שנים רבות הרב הלל מדליה (בנו של הרב שמריהו יהודה לייב מדליה). עם פטירתו עלה לכהן ברבנות הקהילה הרב דוד משה ליברמן, מבכירי רבני חב"ד באירופה. עם פטירתו בכ"ה בשבט ה'תשפ"ב בגיל 96[2], מונה באלול התשפ"ב לרב הקהילה הרב פנחס ליבוש פדווא מחסידות בעלזא[3], החזן הראשי של הקהילה הוא בנימין מולר. בית הכנסת הגדול של הקהילה ממוקם בפינת הרחובות "וואן-דען-נעסט-ליי" ו"אסטן סט.", בסמוך לגשר הרכבת החוצה את העיר. הקהילה מפעילה את בית הספר המקיף "תחכמוני" (נוסד ב-1920).
בקהילת "מחזיקי הדת" שימש כראש אב בית דין הרב חיים יעקב רוטנברג ולאחר מכן הרב אליהו שטרנבוך, ולה מערכת כשרות למהדרין. בית הכנסת של הקהילה ממוקם ברחוב אוסטן, 300 מ' מבית הכנסת של "שומרי הדת". הקהילה מפעילה את בית הספר המקיף "יסודי התורה" לבנים (נוסד ב-1904) ואת בית הספר "בנות יעקב" לבנות. הקהילה היא אחת מן הקהילות המאורגנות והוותיקות, ועדיין מתנהלת בסגנון קהילה יהודית עתיקה. הנהלת הקהילה נבחרת בבחירות כלליות. בשנת 2001 נפטר רבה של הקהילה רבי חיים קרייזווירט, לאחר כמעט יובל של כהונה. במקומו נבחר הרב אלטר אליהו רובינשטיין לתקופת כהונה קצרה, שנגדעה באיבה בשל מותו. בשנת 2010 נבחר הרב אהרן שיף לרבה של הקהילה, לאחר שזכה לתמיכת מרבית החוגים בקהילה החרדית, ומכהן בה כעת.
בעיר בולטת חסידות פשעווארסק והאדמורי"ם שלה לאורך השנים שהם אבן שואבת לחסידים ולתלמידים מכל העולם היהודי.
רבים מן היהודים החרדים האורתודוקסים מתגוררים בשכונה גדולה שממוקמת סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות בעברית וביידיש. חלק גדול מיהודי העיר עסקו במסחר ובעיבוד יהלומים וליהודי העיר היה תפקיד מרכזי בענף זה עד לשנות ה-80 של המאה ה-20, אז עברו רוב עסקי היהלומים להודו ולמקומות נוספים אך עדיין יש יהודים העוסקים בתחום ובעיר בתי עסק העוסקים בתעשיית היהלומים. ישנו גם מוזיאון המתאר את תולדות המסחר ביהלומים בעיר.
מאז ההגירה הגדולה של יהודי ברית המועצות לשעבר, החלו להגיע לאנטוורפן יהודים רוסים ויהודים גאורגים, אליהם הצטרפו ישראלים ממוצא יהודי-גאורגי, ותוך זמן קצר הפך רחוב "פליקנסטראט" לשכונה יהודית, שרובה הייתה של יהודי גאורגיה, לרובם היה גם דרכון ישראלי.[4]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוטרדם, הולנד (מ־1940)
מילוז, צרפת (מ־1954)
סנט פטרסבורג, רוסיה (מ־1958)
רוסטוק, גרמניה (מ־1963)
אקהיסאר, טורקיה (מ־1988)
קייפ טאון, דרום אפריקה (מ־1996)- לודוויגסהאפן, גרמניה (מ־1998)
פאס, מרוקו (מ־2000)
פרמריבו, סורינאם
חיפה, ישראל
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנטוורפן (בהולנדית)- אתר האינטרנט הרשמי של אנטוורפן (בצרפתית)
- אתר האינטרנט הרשמי של אנטוורפן (בגרמנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של אנטוורפן (באנגלית)
אנטוורפן, ברשת החברתית פייסבוק
אנטוורפן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנטוורפן, ברשת החברתית אינסטגרם
אנטוורפן, ברשת החברתית LinkedIn
אנטוורפן, סרטונים בערוץ היוטיוב- מאיה רומן, אנטוורפן: העיר שהפכה לסרסור הגדול בבלגיה, באתר ynet, 19 ביוני 2012
משה גלעד, 48 שעות באנטוורפן: בירות משובחות ומוזיאונים יפהפיים, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014- תמר שבק, היהלום שבכתר, באתר "ידיעות אחרונות", 12 ביולי 2018
- אבי גולדברג, על השפה בה דברו אדם וחווה ועל מיקומו של גן עדן, התשובה לכך נמצאת באנטוורפן, באתר יתוש באוזן, 2023-10-21
- יהדות העיר
https://www.yekum.org/אנטוורפן אוקטובר 1914 פורד מדוקס פורד פואמה
אנטורפן (בלגיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קהילת יהודי אנטוורפן, מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 06-05-2019
- ^ אבידה קשה: זקן רבני חב"ד הגה"ח הרב דוד משה ליברמן ע"ה, באתר COL
- ^ התרגשות באנטוורפן: רב חדש מונה בקהילה, באתר בחדרי חרדים
- ^ דמיאן זאיך, דינה סיגל וה.ג. ון דה בונט (2003), הפשע המאורגן חובק העולם: מגמות והתפתחויות, עמ' 56–57, באנגלית, מסת"ב 1402018088
| ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים | |
|---|---|
|
| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אנטוורפן  גנט | |||||||||
| 1 | אנטוורפן | אנטוורפן | 530,630 | 11 | מולנבק | בריסל | 97,697 |  שרלרואה  לייז' | |
| 2 | גנט | פלנדריה המזרחית | 265,086 | 12 | מונס | אנו | 96,545 | ||
| 3 | שרלרואה | אנו | 202,421 | 13 | אלסט | פלנדריה המזרחית | 88,854 | ||
| 4 | לייז' | לייז' | 195,278 | 14 | אלסנה | בריסל | 87,052 | ||
| 5 | בריסל | בריסל | 188,737 | 15 | מכלן | אנטוורפן | 86,996 | ||
| 6 | שארביק | בריסל | 130,690 | 16 | אוקל | בריסל | 85,099 | ||
| 7 | אנדרלכט | בריסל | 122,547 | 17 | לה לובייר | אנו | 80,992 | ||
| 8 | ברוז' | פלנדריה המערבית | 118,509 | 18 | סינט-ניקלאאס | פלנדריה המזרחית | 80,167 | ||
| 9 | נאמור | נאמור | 112,559 | 19 | האסלט | לימבורג | 79,524 | ||
| 10 | לוון | בראבנט הפלמית | 102,236 | 20 | קורטרייק | פלנדריה המערבית | 77,741 | ||