ברוז'
| |||||||||
 | |||||||||
| מדינה / טריטוריה |
 בלגיה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אזור |
 פלנדריה | ||||||||
| מחוז | פלנדריה המערבית | ||||||||
| שפה רשמית |
הולנדית  | ||||||||
| תאריך ייסוד | 1127 | ||||||||
| שטח | 138.4 קמ"ר | ||||||||
| גובה | 2.0 מטרים | ||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||
| ‑ בעיר | 118,509 (1 בינואר 2022) | ||||||||
| ‑ צפיפות | 847 נפש לקמ"ר (2006) | ||||||||
| קואורדינטות | 51°13′00″N 3°14′00″E / 51.2166666666667°N 3.23333333333333°E | ||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||||||
| http://www.brugge.be | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ברוז' (בהולנדית: Brugge - "בּריחֶה", בניב המקומי "בּרֶהֶה", בצרפתית: Bruges, בגרמנית: Brügge - "בּרִיגֶה") היא עיר במערב אזור פלנדריה שבבלגיה, בירת מחוז פלנדריה המערבית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של ברוז' נזכר לראשונה על מטבעות מן המאה התשיעית, שם הוא נכתב כ-Bruggas או Bruccia. למרות ההנחה הפופולרית כי פירוש השם "גשרים" (בהולנדית - Bruggen), מקור השם כנראה במילה הנורדית bryggja שפירושה מעגן או נמל. החל בשנת 800 היו קשרי מסחר מקומיים עם הנורמנים, מה שמסביר את מקורו הנורדי של השם.
בתקופתם של הגאלים הייתה מערב-פלנדריה אזור ביצות מיושב בדלילות, שסבל מהצפות רבות. לאחר שניצחו הרומאים את שבט המֶנָפּיים בשנת 53 לפני הספירה, הם כבשו דרכים במחוז ובנו מחנות מבוצרים לשם הגנה מפני התקפות הפיראטים מן הים הצפוני. ייתכן שמחנה כזה על החוף, בשפך הנהר רַיֶיה, היווה את גרעינה של העיר ברוז'.
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מהמאה השביעית החל הים לסגת ורצועת החוף הפכה מתאימה יותר למגורים. האזור נשלט בידי האימפריה הפרנקית, ונקרא Pagus Flanderensis. במאה התשיעית פשטו הוויקינגים על האזור פעמים רבות. תחת בלדווין הראשון, רוזן פלנדריה (המכונה "זרוע הברזל") נבנה ליד ברוז' מבצר, כנראה על שרידי ביצורים רומאיים - כפי שניתן להסיק על-פי צורתו המרובעת.
בתחילת המאה העשירית התמעטו התקפות הוויקינגים, ובמקומן התחיל לשגשג מסחר עם סקנדינביה ואנגליה. המבצר גדל והפך ליישוב גדול, בזכות הקרבה לים הצפוני (אם כי הנמל היה נגיש רק בזמן הגאות).
לאחר רצח הרוזן קרל הטוב ב-1127 קיבלה ברוז' את כתב הזכויות שהפך אותה לעיר. בעקבות זאת הוקפה העיר חומה (שנשארה על עומדה עד סוף המאה ה-15) ונחפרו בה לראשונה תעלות שניקזו את מי הביצות.
במאה ה-12, בזכות סדרה של שיטפונות, נפרץ מוצא ישיר לים (ה"זווין", Zwin), ולראשונה יכלו ספינות גדולות להגיע ממש אל תוך העיר. עם השנים נטה הזווין להיסתם בסחף, ונמלים חדשים נבנו והועמקו לאורכו. במאה ה-13 כבר הייתה ברוז' מרכז מסחרי משגשג, ואחת הערים הגדולות והחשובות באירופה, בה נפגשו סוחרים מצפון אירופה עם עמיתיהם מן הדרום. היא הייתה הנמל העיקרי דרכו עברו סחורות מאנגליה אל היבשת, ודרכים ראשיות הובילו ממנה לגנט וקלן. ברוז' הייתה אחת מערי ההנזה המערביות ביותר. ב-1240 נבנה מגדל התצפית (Belfort) של העיר, ולאחר שעלה באש נבנה מחדש מאבן, ב-1280, ומאז היה לסמלה של העיר, המייצג את עוצמתה ועצמאותה הכלכלית.
ככל שעלה כוחה הכלכלי של העיר, גברו הדרישות לאוטונומיה. אחד משיאי המאבק היה ב-1302, כאשר צבא הערים הפלמיות, ביניהן ברוז' וגנט, ניצח את הצבא הצרפתי בקרב דורבנות הזהב ליד קורטרייק. אך לאחר הפסד בקרב נוסף ב-1304 חזרה העיר לשלטון זר.
לצד המסחר בטקסטיל התפתחו תעשיות נוספות בעיר; מהגרים מוונציה וג'נובה הקימו בעיר תעשיית בנקאות, שתרמה לפיתוח המסחר בעיר (והוזנה על ידו). כמו כן התפתח בעיר מסחר בניירות ערך. במאה ה-14 עברה העיר לשלטון האימפריה הבורגונדית. כתוצאה מכך הפכה העיר למרכז סחר בחפצי אומנות ומותרות, וירדה חשיבותו של הטקסטיל. ב-1376 נבנה בית עירייה גותי מפואר. המאה ה-14 נחשבת כתור הזהב של העיר.
ברוז' מאבדת מחשיבותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-15 נחלש כוחה הכלכלי של ברוז' ביחס לאנטוורפן. הזווין שסייע לעיר לשגשג הלך ונסתם בסחף. נוסף לכך, קרסה תעשיית הטקסטיל הפלמית. לאחר מותה ב-1482 של מארי, דוכסית בורגונדיה, וההתקוממות של פלנדריה כנגד מקסימיליאן הראשון מאוסטריה, לא נטו יותר השליטים חסד לעיר: היא נאלצה לפרק את חומותיה, וכל הפונקציות החשובות (כולל חצר השלטון) עברו לגנט, וכך גם חלק נכבד מן המסחר.
מכת המוות באה ב-1584, במשך מלחמת שמונים השנה. פתח הכניסה לזווין נפל בידיה של הולנד ובכך נותק מוצאה של ברוז' לים. העיר הפכה ממרכז בינלאומי חשוב למרכז אזורי. עם זאת היא המשיכה ליטול חלק במסחר ובאומנות - יאן ואן אייק והאנס ממלינג עבדו בה.
במאה ה-17 התפתחה בעיר תעשייה זעירה של תחרה, מלאכת-יד בה עסקו (ועוסקות עד היום) בעיקר נשים. ב-1618 נפתחו לראשונה בעיר בתי-ספר לבנות, בהם לימדו גם רקמת תחרה. ב-1689 כבר היו בעיר הרבה יותר בתי-ספר לבנות מאשר לבנים, והתחרה הפכה למקור הכנסה חשוב של העיר. ב-1802 התפרנסו כ-6,000 נשים (מתוך 40,000 תושבי העיר) מעשיית תחרה.
מאחר שהייתה עיר קטנה ופרובינציאלית, כמעט לא הורגשו בברוז' השינויים העצומים שקרו בפלנדריה. המהפכה הצרפתית כמעט לא נתנה אותותיה בעיר, וכך גם המהפכה הבלגית של 1830, שבעקבותיה הפכה העיר לחלק מן הממלכה הבלגית החדשה. ב-1850 הייתה ברוז' העיר הענייה ביותר בפלנדריה.
המאה התשע-עשרה: "ברוז'-עיר-מתה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר שכוחת האל והמנומנמת, שעברה המפואר ניכר בכל מקום, קסמה לנפש האמן הרומנטי, ועוד יותר מכך לאמני הדקדנס. ויקטור הוגו תיאר ביומנו (1837) את העיר שעשבים גדלים ברחובותיה. אבל היצירה המפורסמת ביותר שעסקה בעיר היא הרומן הסימבוליסטי ברוז'-עיר-מתה (Bruges-la-morte) שכתב ב-1892 המשורר ז'ורז' רודנבאך. ספר זה התפרסם בכל אירופה, והביא לברוז', לראשונה מזה שנים, תיירים סקרנים. (הספר תורגם לעברית על ידי אמוץ גלעדי ויצא לאור ב 2007 בהוצאת נהר ספרים) ב-1877 החליט המלך לאופולד השני לדאוג לשיפוץ הבניינים ההיסטוריים בעיר, כדי להפוך אותה למוזיאון ענק. על משימה זו הופקד האדריכל העירוני לואי דה לה סנזרי. באמצעות שיפוצים ושחזורים מרובים הוא העניק לעיר את הצביון הנאו גותי שבו היא מפורסמת כיום. עד מלחמת העולם הראשונה שמרו גם מבנים חדשים על צביון נאו-גותי. הגם שרבים (ובהם רודנבאך) קבלו על הבנייה החדשה וקראו לה ברבריזם המאיים לשנות את אופייה של העיר, בפעם הראשונה מזה שנים היו תושבי העיר גאים בעירם ומרוצים בשל תשומת הלב המתגברת ומספר התיירים הגואה.
המאה העשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1895 תכננה ממשלת בלגיה בניית עיר נמל חדשה על הים הצפוני, אשר תשמש כנמל עבור ברוז'; כך נוצרה העיר זֶבּרִיחֶה ("ברוז' של הים" - Zeebrugge). הנמל נבנה בין 1896 ל-1907, במשולב עם נמל פנימי חדש בברוז' עצמה. במלחמת העולם הראשונה הפכה זבריחה לנמל צוללות חשוב עבור הצבא הגרמני, משום מיקומה האסטרטגי מול חופי בריטניה. בסוף המלחמה הופצץ הנמל ונהרס, וחזר לשימוש רק ב-1920.
במלחמת העולם השנייה היה לנמל תפקיד חשוב פחות, משום שהמחתרת חיבלה בו בתחילת המלחמה. בכל אופן, נוספו לו ביצורים רבים והוא היווה חלק מן החומה האטלנטית. לקראת סוף המלחמה נהרס שוב הנמל, וחזר שוב לשימוש רק ב-1951. בשנות השבעים הורחב הנמל מאוד, והוא משמש ספינות שאינן יכולות להיכנס לנמל אנטוורפן בשל גודלן, וכן מעבורות נוסעים (במיוחד לבריטניה).
ב-2002 נבחרה העיר להיות בירת התרבות של אירופה, יחד עם העיר הספרדית סלמנקה.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוז' כיום היא אחת הערים המתוירות ביותר באירופה, ולצד הנמל, התיירות היא מקור ההכנסה העיקרי של העיר. הודות לעובדה שהמהפכה התעשייתית פסחה על העיר במידה רבה, נשאר כל מרכז העיר כמעט ללא שינוי. הבניינים העתיקים, הסמטאות המתפתלות והתעלות החוצות את העיר וסובבות אותה, מהוות אבן שואבת לתיירים מכל העולם. בשנת 2000 הוכרזה העיר העתיקה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. חלקים גדולים במרכז בעיר סגורים לתנועת מכוניות, או שהתנועה בהם מוגבלת מאוד באמצעות פסי הרעדה והצרות כבישים. התחבורה הציבורית מתנהלת באוטובוסים חשמליים שאינם מזהמים. בעיר ברוז' ישנו גם פסטיבל פיסול בחול בחוף הים של העיר שמתקיים בין יולי לספטמבר.
כמה מן האטרקציות התיירותיות של העיר:
- כיכר השוק (de Markt), עם בניינים גותיים ונאו-גותיים.
- מגדל התצפית (Belfort) ניצב בשולי הכיכר, ואפשר לטפס לראשו ולראות את כל העיר העתיקה. במגדל פעמונה עתיקה (קריון) ולעיתים קרובות מנוגנים בה רסיטלים. השעון שבמגדל מחובר אף הוא לפעמונה, ובכל שעה מנגנון מכני מן המאה השמונה עשרה מנגן בה.
- כיכר הבּוּרְך (Burg) ובה בניין העירייה הגותי, קפלת הדם הקדוש (בה ישנו בקבוקון שמכיל, לפי המסופר, טיפות מדמו של ישו) וארמון שליטי העיר.
- בחיינהוף (Begijnhof) - האזור בו גרו הנשים הבגיניות, מעין מסדר נזירות לא ממוסד.
- אגם האהבה (Minnewater) - אגם שנוצר כתוצאה מסכירת תעלה, ומוקף בפארק.
- כנסיית גבירתנו הגותית
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת הכדורגל המפורסמת של העיר היא קלאב ברוז' בעלת 13 אליפויות, הקבוצה השנייה היא סרקל ברוז' עם 3 אליפויות. שתי הקבוצות משחקות בליגת העל הבלגית. בעיר נולד גם כוכב הכדורסל הצרפתי טוני פארקר המשחק בקבוצת סן אנטוניו ספרס מליגת ה-NBA.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברוז' (בהולנדית)
ברוז', ברשת החברתית פייסבוק
ברוז', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ברוז', ברשת החברתית אינסטגרם
ברוז', ברשת החברתית LinkedIn
ברוז', סרטונים בערוץ היוטיוב- משה גלעד, ברוז': טיול בעיר היפה בבלגיה, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2018
- ברוז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
 | |
|---|---|
|
| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אנטוורפן  גנט | |||||||||
| 1 | אנטוורפן | אנטוורפן | 530,630 | 11 | מולנבק | בריסל | 97,697 |  שרלרואה  לייז' | |
| 2 | גנט | פלנדריה המזרחית | 265,086 | 12 | מונס | אנו | 96,545 | ||
| 3 | שרלרואה | אנו | 202,421 | 13 | אלסט | פלנדריה המזרחית | 88,854 | ||
| 4 | לייז' | לייז' | 195,278 | 14 | אלסנה | בריסל | 87,052 | ||
| 5 | בריסל | בריסל | 188,737 | 15 | מכלן | אנטוורפן | 86,996 | ||
| 6 | שארביק | בריסל | 130,690 | 16 | אוקל | בריסל | 85,099 | ||
| 7 | אנדרלכט | בריסל | 122,547 | 17 | לה לובייר | אנו | 80,992 | ||
| 8 | ברוז' | פלנדריה המערבית | 118,509 | 18 | סינט-ניקלאאס | פלנדריה המזרחית | 80,167 | ||
| 9 | נאמור | נאמור | 112,559 | 19 | האסלט | לימבורג | 79,524 | ||
| 10 | לוון | בראבנט הפלמית | 102,236 | 20 | קורטרייק | פלנדריה המערבית | 77,741 | ||