אסף קורמן
 | |
| לידה |
5 ביולי 1982 (בן 42) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| בן או בת זוג |
לירון בן-שלוש (2010–?) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אסף קורמן (נולד ב-5 ביולי 1982) הוא במאי קולנוע, עורך סרטים, מדבב ומוזיקאי ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסף קורמן נולד בתל אביב. אביו, יוסף כרמון, היה שחקן בתיאטרון הקאמרי. אמו, תמי אשל, הייתה שחקנית, זמרת ומדבבת. לקורמן אח אחד, צביקה קורמן, במאי הצגות ילדים ושתי אחיות, אביטל קורמן, שחקנית ומורה למשחק ומיכל קורמן, שחקנית וליצנית רפואית. הוא השתתף ב-1991 בגיל 9 בקלטת הווידאו לילדים "כמו גדולים" של אריק איינשטיין וצבי שיסל ומגיל 10 עבד בדיבוב ונתן את קולו למעל 200 סרטים וסדרות ילדים.
קורמן למד בבית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו. בתום לימודיו הוא עשה סרט גמר בשם "כותרות סיום" (30 דקות) בו שיחקו דאנה איבגי וניתאי גבירץ שלמדו עמו בתיכון. הסרט הוקרן ב"מבחן בד", תוכנית בערוץ 2 שהוקדשה לסרטים קצרים אותה הנחה השחקן אלון אבוטבול. כשסיים את התיכון ביים סרטים קצרים נוספים שהוקרנו בפסטיבל סרטי הסטודנטים של תל אביב.
בשנים 2005-2002 למד קורמן קולנוע בקמרה אובסקורה. במסגרת לימודיו עשה סרט בשם "יומולדת" (17 דקות), בו שיחק דביר בנדק. הסרט, שעסק בהתמודדותו המורכבת של פדופיל במהלך יום הולדתה של אחייניתו בת ה-5, התקבל לפסטיבל מינכן לסרטי סטודנטים ולפסטיבלים רבים נוספים בארץ ובעולם.
בשנת 2006, בהיותו בשנה ג' ללימודיו בקמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות, פשט בית הספר את הרגל והוא עבר ללמוד ב-2007, השנה האחרונה ללימודיו, בבית הספר מנשר לאמנות, שם עשה את סרט הגמר שלו "מותה של שולה" (25 דקות). הסרט מבוסס על סיפור אמיתי שאירע במשפחתו, כשנאלצו להרדים למוות את כלבת המשפחה החולה. הסרט מספר על אביו שמחפש שותפים מבני המשפחה למסע הקבורה של הכלבה והנמשל הוא התמודדות המשפחה עם הזדקנותו של אביו. בסרט שיחקו כל בני משפחתו. הסרט הוצג בבכורה עולמית בקטגוריית השבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן 2007 וזכה במספר פרסים בשנים 2008-2007 בהם פרס חבר השופטים בפסטיבל מינכן, פרס חבר השופטים בפסטיבל הסטודנטים של תל אביב, פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל טורונטו לסרטים קצרים ופרס אריה הברונזה בפסטיבל הקולנוע בטאיוואן.
עם תום לימודיו ביים סרט קצר נוסף בשם "נדל"ן", במסגרת פרויקט "תל אביב לוקיישן" בהפקת בית הספר מנשר לאמנות ופרויקט הקולנוע של קרן רבינוביץ', ובמקביל החל לעבוד כעורך סרטים ובמאי עריכות. הוא ערך סרטים קצרים רבים, סרטים עלילתיים ארוכים, וסדרות טלוויזיה. כמו כן, שימש כצלם ראשי בעבודת הוידאו ארט "ציון" בכיכובה של רונית אלקבץ, מאת האמן היהודי-צרפתי ז'וזף דדון, אשר הוקרנה בבכורה במוזיאון פתח תקווה לאמנות בשנת 2008.
אסף קורמן למד מוזיקה והלחין מוזיקה מקורית להצגות שונות, בהן "דרך חגב" - המופע השני שהעלה אנסמבל "ציפורלה" בשנת 2010. המופע מבוסס על ספר הילדים "דרך חגב" של עוזי בן כנען. על כך זכה קורמן בפרס "קיפוד הזהב" למלחין בתיאטרון הפרינג' בשנת 2010.
בשנת 2009 החל לעבוד עם אשתו, לירון בן-שלוש, על תסריט לסרט באורך מלא בהשראת יסודות אוטוביוגרפיים מחייה של האחרונה. הסרט ששמו "את לי לילה", על שם שירו הידוע של בועז שרעבי, צולם ונערך במהלך שנת 2013 והוצג בבכורה עולמית במסגרת "השבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן 2014. במרכז הסרט מערכת היחסים המורכבת בין שתי אחיות, גבי (בגילומה של דאנה איבגי) הסובלת מפיגור שכלי וחלי (בגילומה של לירון בן שלוש) המקדישה את חייה לטיפול באחותה הנזקקת. הסרט זכה בפסטיבל חיפה וכן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם ונמכר להפצה מסחרית בבתי הקולנוע בצרפת, בריטניה, אירלנד ואוסטרליה. יצא בבתי הקולנוע בישראל החל מינואר 2015. בגין עבודתו על סרט זה, קורמן זכה בפרס הבימוי מטעם פורום מבקרי הקולנוע בישראל לשנת 2015.[1]
בשנת 2016 יצא לבתי הקולנוע סרט ילדים מסחרי בבימויו - "גאליס - קונקט", בו משחקים תובל שפיר, אליאנה תדהר, רותם סלע ועופר שכטר.
בשנת 2020 יצאה בהוט סדרת הטלוויזיה בבימויו - "נורמלי", אותה גם יצר וכתב קורמן יחד עם ליאור דיין. הסדרה, המבוססת על אלמנטים אוטוביוגרפיים מחייו של דיין, מספרת על עיתונאי צעיר שמתאשפז במחלקה פסיכיאטרית. הסדרה השתתפה בפסטיבל סיריז מאניה לסדרות טלוויזיה בצרפת, נמכרה לשידור בשירות הסטרימינג HBOmax וכן זיכתה את רועי ניק במועמדות לפרס אמי הבינלאומי לשחקן הטוב ביותר.
בשנת 2024 יצאה בהוט סדרת הטלוויזיה בבימויו - "אינדל", אותה גם יצר יחד עם אינדל קבדה ואורי וייסברוד. הסדרה עוסקת בגזענות והאלימות המשטרתית המופנות כלפי בני נוער ישראלים יוצאי אתיופיה. המבקר ניר וולף כתב כי הסדרה היא "כנראה הצעקה החזקה ביותר שיצאה מהעדה האתיופית בישראל אי פעם"[2].
קורמן ביים מספר קליפים לאורך השנים, בהם: א' ב' הושענא של הזמרת ויקטוריה חנה, רחמים של הזמר אביתר בנאי, נשקי אותי של הזמרת סיון שביט.
קורמן נשוי לשחקנית והתסריטאית לירון בן-שלוש ולהם שלושה ילדים.
סרטים וסדרות בבימויו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הסרט | אורכו | שנה |
|---|---|---|
| כותרות סיום | 30 דקות | 2000 |
| ילד אפס | 15 דקות | 2001 |
| יום יפה | 12 דקות | 2001 |
| צורות חיים | 25 דקות | 2002 |
| יומולדת | 17 דקות | 2005 |
| מותה של שולה | 24 דקות | 2007 |
| נדל"ן | 8 דקות | 2009 |
| את לי לילה | 90 דקות | 2014 |
| גאליס קונקט | 90 דקות | 2015 |
| נורמלי | 320 דקות | 2020 |
| טיקטוקים | 10 דקות | 2020 |
| אינדל | 320 דקות | 2024 |
| כן או לא | 24 דקות | 2025 |
עריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הסרט | במאי | שנה |
|---|---|---|
| סוף שבוע בגליל | משה מזרחי | 2007 |
| מותה של שולה | אסף קורמן | 2007 |
| משעולים (סרט קצר) | הגר בן-אשר | 2007 |
| המנהרה (סרט קצר) | גנאדי קוצ'וק | 2008 |
| בנא | ניב קליינר | 2010 |
| כלת הים | קרן ידעיה | 2010 |
| מאיה | מיכל בת-אדם | 2010 |
| הנותנת | הגר בן-אשר | 2012 |
| המשגיחים | מני יעיש | 2012 |
| מי מפחד מהזאב הרע | אהרון קשלס, נבות פפושדו | 2013 |
| מפריח היונים | נסים דיין | 2014 |
| את לי לילה | אסף קורמן | 2014 |
| גאליס - קונקט | אסף קורמן | 2016 |
סדרת טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סדרה | עונה | במאי | שנה |
|---|---|---|---|
| רביעיית רן | עונה 1 | יריב הורוביץ | 2008 |
| רביעיית רן | עונה 2 | שלומי אלקבץ | 2010 |
| איש חשוב מאוד | עונה 1 | שירלי מושיוף ותומר שני | 2014 |
| איש חשוב מאוד | עונה 2 | שירלי מושיוף | 2018 |
| מטומטמת | עונה 1 | שי קפון | 2016 |
| מטומטמת | עונה 2 | שי קפון | 2017 |
| שבאבניקים | עונה 1 | אלירן מלכה, מאור זגורי, אריאל בנבג'י | 2017 |
| שבאבניקים | עונה 2 | אלירן מלכה | 2021 |
| טהרן | עונה 2 | דני סירקין | 2022 |
| טהרן | עונה 3 | דני סירקין | 2025 |
| ילד רע | עונה 1 | הגר בן אשר | 2024 |
סרט תיעודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הסרט | במאי | שנה |
|---|---|---|
| לשון קודש, שפת חול | נורית אביב | 2008 |
מוזיקה לתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הצגה | מחזאי | במאי | מקום ההצגה | שנה |
|---|---|---|---|---|
| גבר, אשה, מילים | ניצן כהן | ניצן כהן | פסטיבל עכו | 1999 |
| הדיבוק בין שני עולמות | ש. אנסקי | אריאל אפרים אשבל | פסטיבל עכו | 2000 |
| אמא קוראז' | ברטולט ברכט | אריאל אפרים אשבל | פסטיבל עכו | 2001 |
| קורצ'אק, ידיד הילדים | ניצן כהן וצביקה קורמן | צביקה קורמן | תיאטרון נאוה ביק הפקות | 2005 |
| דרך חגב | על פי ספר מאת עוזי בן כנען | אנסמבל ציפורלה | צוותא | 2010 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסף קורמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אסף קורמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אסף קורמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אסף קורמן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
אסף קורמן, באתר AllMovie (באנגלית)- שגיא בן נון, "בגלל הדמנציה, אבי לא זוכר מי אני, אבל הוא עדיין זוכר טקסטים של חנוך לוין", באתר וואלה, 8 בינואר 2015
- אמיר בוגן, "הבמאי גבר, הסרט משתייך לקולנוע הנשי", באתר ynet, 11 ביולי 2014
- זוז הצידה ספייק לי: אסף קורמן חושף את רשימת 50 הסרטים הכי חיוניים שלו, באתר סינמסקופ - בלוג הקולנוע של יאיר רוה, 30 יולי 2013
- אור בר שלום, העורך הסודי של הסרטים המצליחים בישראל, באתר הארץ, 7 ביוני 2012
- איתי שטרן, נסיכי הבימוי הישראלי על העדשה, באתר nrg, 5 בדצמבר 2011
- מרב יודילוביץ', אפשר לסמוך עליהם, באתר ynet, 14 במאי 2007
רחלי מלק-בודה, פנטזיה, מציאות וליאור דיין: אשפוז פסיכיאטרי על המסך הקטן, בעיתון מקור ראשון, 16 בנובמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נירית אנדרמן, "הגננת" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר מטעם פורום מבקרי הקולנוע בישראל, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
- ^ ניר וולף, "אינדל": זו כנראה הצעקה הכי חזקה שנשמעה מהעדה האתיופית מאז ומעולם, באתר ישראל היום, 19 ביוני 2024