בואתיוס
 | |
| לידה |
480? רומא, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
524 (בגיל 44 בערך) פאביה, הממלכה האוסטרוגותית |
| שם לידה |
Anicius Manlius Severinus Boethius |
| מקום קבורה |
San Pietro in Ciel d'Oro |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
פילוסוף, פוליטיקאי, מתמטיקאי, תאורטיקן מוזיקה, סופר, מוזיקולוג, מתרגם |
| השפיע על | רוב הפילוסופים בימי הביניים |
| מדינה |
הממלכה האוסטרוגותית |
| יצירות ידועות |
נחמת הפילוסופיה, elogia, על המוסיקה, History, Opuscula sacra, De institutione arithmetica |
| בן או בת זוג |
Elpis |
| צאצאים |
Boethius, Symmachus |
  | |
אניקיוס מאנְליוס סוורינוס בּוֹאֶתיוּס (Anicius Manlius Severinus Boëthius) היה פילוסוף נוצרי בן המאה השישית, ואחד מהחשובים בתחום התאולוגיה האורתודוקסית הכנסייתית בת זמנו. בואתיוס נקרא לעיתים קרובות "אחרון הרומאים" וראשון הפילוסופים הסכולסטיים. ספרו "נחמת הפילוסופיה" (אנ') תורגם ללשונות רבות והפך לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות תרבות המערב.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בואתיוס נולד ברומא למשפחה פטריקית מיוחסת ועשירה שהתנצרה כמאה שנה קודם לכן, שהשתייכו אליה גם הקיסר אוליבריוס וקונסולים רבים. נוסף לייחוסו על משפחותיהם של קיסרי רומא, היו בין אבותיו גם שני אפיפיורים. תאריך הולדתו המדויק אינו ידוע; מקובל לייחס את הולדתו לשנת 480, השנה בה נולד בנדיקטוס הקדוש. אביו, פלאביוס מאנליוס בואתיוס, היה הקונסול בשנת 487 לאחר שאודואקר הדיח את הקיסר הרומי המערבי האחרון.
לא ידוע היכן זכה בואתיוס להשכלתו הנרחבת ביוונית; המידע במסמכים היסטוריים אינו ברור, אבל ייתכן שבואתיוס למד באתונה, ואולי באלכסנדריה. יכול להיות גם שהוא קיבל חינוך קלאסי מאביו או מקרוב משפחה. כך או כך, הידע שלו בתרבות יוון מרשים בהתחשב בהידרדרות מצבו של הידע ההיסטורי בסוף ימי האימפריה. בזכות השכלתו וניסיונו, שהיו למצרך נדיר באותם ימים, הוא התקבל לשירותו של מלך האוסטרוגותים תיאודריך הגדול, שהסמיך אותו לבצע עבורו תפקידים רבים. בואתיוס היה קונסול בשנת 510 בממלכת האוסטרוגותים. בשנת 520 כבר עלה למדרגת מָגִיסְטֶר אוֹפִיקיוֹרוּם, האחראי לכל שירותי הממשל והחצר. בשנת 522 התמנו שני בניו לקונסולים, מה שמשקף את היוקרה שנהנה ממנה אביהם.
בשנת 523 ציווה תיאודריך על מעצרו של בואתיוס באשמת בגידה, כנראה בשל חשד בקשירת קשר עם הקיסר הביזנטי יוסטיניוס הראשון, ששמר על אורתודוקסיה דתית (בניגוד לדעותיו האריאניות של תיאודריך). בואתיוס עצמו טען כי מעצרו נבע בשל יריביו שהוציאו את דיבתו רעה. כך או כך, בואתיוס איבד את רכושו ומשרתו ונכלא בפאביה עד להוצאתו להורג בשנת 524 או 525 בידי תיאודריך.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודתו הפופולרית ביותר של בואתיוס היא נחמת הפילוסופיה (Consolatio Philosophiae), שאותה כתב בבית הכלא בעודו ממתין להוצאתו להורג. אבל מפעל חייו החשוב ביותר היה המאמץ המתמשך שלו לשמר את הידע הקלאסי של בני העת העתיקה, בעיקר בתחום הפילוסופיה. הוא התכוון לתרגם את כל כתבי אריסטו ואפלטון מיוונית ללטינית; תרגומו השלם למכלול חיבוריו של אריסטו בנושא לוגיקה היה הטקסט היחיד של אריסטו שעמד לרשות הקוראים באירופה עד המאה ה-12. בכמה מתרגומיו הוא שילב הערות משלו, המשקפות את השקפת עולמו.
בואתיוס גם תרגם והוסיף הערות להקדמה לקטגוריות מאת פורפיריוס, והבליט את קיומה של סוגיית האוניברסלים: האם ישנם מושגים אוניברסליים הקיימים ללא תלות בחשיבה עליהם, או האם הם קיימים רק כרעיונות. נושא זה, הנוגע בטבעם האונטולוגי של רעיונות אוניברסליים, היה אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים בפילוסופיה של ימי הביניים.
מלבד החיבורים הפילוסופיים המתקדמים תרגם בואתיוס גם את הטקסטים הסטנדרטיים של הקואדריוויום, עם תוספות משלו בנושאי המתמטיקה והמוזיקה, הפותחות לפנינו צוהר נדיר לדרך שבה תפסו בני העת העתיקה את המוזיקה, וכיצד הם עיצבו את מושג המוזיקה בימי הביניים המוקדמים. התרגום השלם שערך בנושאי גאומטריה ואסטרונומיה לא שרד; בכל אופן, תרגומיו לקואדריוויום היו הקורפוס שהיווה את הבסיס לחינוך הקלאסי במקצועות אלה במשך מאות שנים אחרי מותו, והם נלמדו בכל האוניברסיטאות הגדולות בימי הביניים.
בואתיוס חיבר גם מסות תאולוגיות, שרובן תומכות בעמדה האורתודוקסית בניגוד לרעיונות האריאניים, כמו גם במחלוקות כנסייתיות אחרות של זמנו. במשך מאות שנים הטילו ספק בכך שהוא אכן מחבר המסות הללו, וזאת בשל האופי החילוני של כתביו האחרים; רק במאה ה-19 נתגלתה ביוגרפיה מאת בן-זמנו קסיודורוס, שבה מוזכרים בואתיוס וכתביו התאולוגיים.
בואתיוס נקרא לעיתים קרובות "אחרון הרומאים" וראשון הפילוסופים הסכולסטיים. מכל כתביו "נחמת הפילוסופיה" היא שהקנתה לו תהילת עולם אחרי מותו. "נחמת הפילוסופיה", שכונתה "החיבור הקלאסי האחרון", כתובה כדיאלוג בין בואתיוס עצמו בבית-כלאו לבין הפילוסופיה בדמות אישה, "מלכת המדעים". היא מנחמת את בואתיוס על מר גורלו ועוזרת לו למצוא את האושר בתוך עצמו, האושר שתהפוכות הגורל אינן יכולות לפגוע בו. מעניין לראות שאין ב"נחמת הפילוסופיה" תשובות נוצריות לשאלות בעלות אופי מטאפיסי; בואתיוס מעדיף למצוא פתרון לסוגיות אלה בתחומי הפילוסופיה היוונית הקלאסית.
"נחמת הפילוסופיה" תורגמה ללשונות רבות, בין השאר לאנגלית עתיקה על ידי אלפרד הגדול, ולאנגלית חדשה על ידי צ'וסר והמלכה אליזבת הראשונה; גם לעברית תורגמו קטעים מן הספר במאה ה-16 בידי ר' אברהם בן חנניה יגל. שרדו כתבי-יד רבים, והספר הופץ בכל אירופה, לעיתים קרובות בלוויית פרשנויות והערות, בעיקר אחרי המצאת הדפוס. זהו אחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות תרבות המערב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרגום הקדמת הספר "נחמת הפילוסופיה" בידי יהודה ליבס, בלוויית הערות.
- הטקסט הלטיני המלא, עם הערות באנגלית
- תרגום אנגלי של "נחמת הפילוסופיה" בפרויקט גוטנברג.
- בואתיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי בואתיוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אניקיוס מנליוס סורינוס בואתיוס (480-524), דף שער בספרייה הלאומית
