האי הדרומי
 | |
| צילום לוויין של האי הדרומי | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | אוקיאניה |
| קואורדינטות | 43°59′00″S 170°27′00″E / 43.983333333333°S 170.45°E |
| ארכיפלג | ניו זילנד |
| שטח | 150,437 קמ"ר |
| גובה מרבי | הר קוק: 3,754 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ניו זילנד |
| אוכלוסייה | 1,135,500 (2018) |
| אזור זמן | UTC+12 |
| עיר ראשית | כרייסטצ'רץ' |
| על שם |
דרום  |
 האי הדרומי איים אחרים של ניו זילנד | |
  | |
האי הדרומי (במאורית: Te Wai Pounamu, באנגלית: South Island) הוא הדרומי והגדול מבין שני האיים המרכזיים של ניו זילנד. הוא מצוי בין האוקיינוס השקט לבין ים טסמן, כ-2,000 ק"מ מדרום-מזרח לאוסטרליה וכ-40 ק"מ מדרום-מערב לאי הצפוני.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האי הדרומי הוא האי ה-12 בגודלו בעולם ושטחו הוא 151,215 קמ"ר, כשטחה של נפאל. המאפיין הגאוגרפי הבולט ביותר של האי הם האלפים הדרומיים החוצים אותו לאורכו בסמוך לחוף המערבי, ובהם נמצאת הפסגה הגבוהה בניו זילנד, הר קוק (3,754 מטר).
האי הדרומי גדול מהאי הצפוני, אך מתגוררים בו פחות מרבע מתושבי ניו זילנד, כמיליון איש. אוכלוסיית האי גם הומוגנית יותר מהאי הצפוני - 91% הם ממוצא אירופאי (לעומת כ-80% בכל ניו זילנד). העיר הגדולה ביותר באי היא קרייסטצ'רץ', בירת חבל קנטרברי. ערים גדולות נוספות הן דנידין, נלסון, אינברקרגיל וגריימאות'.
משמעות שמו המאורי של האי, טה ואי פאונאמו (Te Wai Pounamu), הוא "המים של האבן הירוקה", ככל הנראה בהקשר לאבן הירקן. האי ידוע גם בכינוי טה ואקה אה מאוי (Te Waka a Māui) - "הקנו של מאוי", בהקשר לאגדה המאורית אודות היווצרותה של ניו זילנד. במספר מפות מהמאה ה-19 נקרא האי הדרומי האי האמצעי (Middle Island), כאשר האי סטיוארט נקרא האי הדרומי.
באי מצויים מספר רב של בעלי חיים אנדמיים, לדוגמה עוף הטאקאהה, קיאה, שני זנים של קיווי, ועוד.
כלכלת האי מבוססת ברובה על תיירות, חקלאות ותעשייה המבוססת על משאבי הטבע של האזור. באי מיוצרים 41% מהאנרגיה החשמלית המסופקת לכלל ניו זילנד, וזאת בעיקר באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית.
אתרי התיירות הפופולריים ביותר באי הם הפארקים הלאומיים פיורדלנד, אבל טסמן, וסטלנד טאי פאוטיני ואאורקי/הר קוק; כן מתוירות הערים קווינסטאון, ואנקה, קייקורה ואזור מלבורו סאונד.[1] הפעילויות התיירותיות הפופולריות ביותר באי הן טרקים בטבע, מחנאות, סקי, שיט, ופעילויות אתגריות כגון טיפוס על קרחונים, קפיצת באנג'י וצניחה חופשית.
כף פיירוול הוא נקודה הדרומית של האי.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חבלים באי הדרומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שם | בירה | שטח (קמ"ר) |
אוכלוסייה[2] (2018) |
צפיפות (בנפש לקמ"ר) |
רשויות אזוריות | |
1
|
טסמן Tasman Te Tai-o-Aorere |
ריצ'מונד | 9,616 | 52,100 | 5.23 | אין |
2
|
נלסון Nelson Whakatū |
נלסון | 424 | 51,900 | 119.34 | אין |
3
|
מרלברו Marlborough Te Tauihu-o-te-waka |
בלנהיים | 10,458 | 46,600 | 4.35 | אין |
4
|
החוף המערבי West Coast Te Tai Poutini |
גרימאות' | 23,244 | 32,600 | 1.4 | 3 |
5
|
קנטרברי Canterbury Waitaha |
קרייסטצ'רץ' | 44,508 | 624,000 | 13.48 | 11 |
6
|
סאות'לנד Southland Murihiku |
אינברקרגיל | 31,195 | 99,100 | 3.14 | 3 |
7
|
אוטגו Otago Ōtākou |
דנידין | 31,209 | 229,200 | 7.02 | 5 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת האי הדרומי (באנגלית)
- מנחם בר, טרק גילספי פאס - האי הדרומי של ניו זילנד, באתר GoTravel
- האי הדרומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עשר האטרקציות התיירותיות בניו זילנד (באנגלית)
- ^ "Subnational population estimates: At 30 June 2018 (final) – NZ.Stat tables". Stats NZ Tatauranga Aotearoa. 14 November 2018