קוד מורס
קוד מורס הוא קוד עבור שיטות תקשורת קולית או חזותית בינאריות - שיטות שידור בהן יש שני מצבים: דולק וכבוי. הקוד פותח על ידי סמואל מורס ואלפרד וייל במהלך שנות השלושים של המאה ה-19. קוד המורס הבינלאומי שבו נעשה שימוש ברוב חלקי העולם נקבע בשנת 1851.
הקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיטת תקשורת בינארית יש רק שני מצבים: דולק וכבוי. קוד מורס מגדיר את המצב הכבוי כרווח שבין הסימנים, את המצב בו המשדר דולק למשך זמן קצר כ-"נקודה" ואת המצב בו המשדר דולק למשך זמן ארוך כ-"קו". בעזרת רצפים של סימני הקו והנקודה, קוד המורס מיצג ספרות ואותיות האלפבית. כל אות מיוצגת על ידי רצף של ארבעה סימנים לכל היותר (ישנן אותיות חיצוניות המיוצגות על ידי רצף של חמישה או שישה סימנים, ובמקרה של האות Ś הפולנית, שבעה סימנים) וכל ספרה על ידי רצף של חמישה סימנים בדיוק. הקוד כולל גם סמני פיסוק, אשר מיוצגים על ידי רצף של שלושה עד שישה סימנים (פרט לסימן הדולר המיוצג על ידי רצף של שיבעה סימנים).
אם נציין את משך הזמן של הנקודה כיחידה אחת, אזי הקו ישווה לשלוש יחידות, רווח בין קווים ונקודות בתוך אות אחת ישווה ליחידה אחת, רווח בין אותיות לשלוש יחידות, ורווח בין מילים לשבע יחידות.
הקודים עבור האותיות נבחרו בהתאם לשכיחות הופעתן בשפה - כך במקור האנגלי וכן גם בקוד העברי.
למשל, האותיות השכיחות ביותר בעברית הן וו ויוד. בהתאם לכך הקוד עבור וו הוא נקודה אחת, ועבור יוד - שתי נקודות.
שיטות השידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היתרונות של שיטת התקשורת הבינרית על בסיס קוד מורס על פני שיטות שידור אחרות:
- תקשורת זו דורשת טכנולוגיה פשוטה בהרבה משיטות השידור האחרות. כדי לשדר קוד מורס, האדם ששולח את השידור זקוק למכשיר פשוט מאוד כמו טלגרף, פנס או צופר. אמצעים כגון טלגרף, זקוקים למכשיר על מנת לקלוט את המסר המועבר.
- ביחס לשיטות שידור אחרות, שיטת שידור זו קלה יותר לקליטה כשתנאי הקליטה גרועים.
החסרונות של שיטת התקשורת הבינרית על בסיס קוד מורס על פני שיטות שידור אחרות:
- העברת מסרים בה אורכת יותר זמן.
- העברת מסרים בה דורשת יותר מאמץ אינטלקטואלי.
- העברת מסרים בה מצריכה יותר מיומנות הן ממי שמשדר את המסרים והן ממי שקולט אותם.
באימוני השידור והקליטה, משודר המורס לרוב בחמישיות (קבוצות בנות חמישה תווים) המייצגות "מילים" תקניות.
שידור חזותי מתבצע באמצעות הבהוב (קצר או ממושך), שמתקבל על ידי הסתרה או גילוי של מקור אור כלשהו (למשל: פנס דולק שאורו מוסתר לסירוגין על ידי כף היד). כמו כן יוצרו מתקנים להבהוב מכני של פנס (או מראה באור יום), לתקשורת חזותית תקנית (הליוגרף). שידור קולי מתבצע בעזרת מפתח מורס. לחיצה קצרה על מכשיר זה משדרת נקודה, ולחיצה ארוכה משדרת קו. בשני האמצעים, מהירות העברת השידור תלויה במיומנותם של המשדר והקולט. שידור באור הוא בדרך כלל איטי יותר משידור קולי, מכיוון שלרוב נדרש זמן רב יותר לגילוי והסתרת מקור האור, וכן הפעולות מבוצעות לאט יותר למניעת טעויות בפענוח הקוד.
מהירות השידור נמדדת במספר "מילים" (חמישיות) לדקה. בשידור קולי, נדרש הקולט להקשיב לצלילים, לזהות את אורכם, לפענח את התווים שהם מייצגים על סמך שליטה מוקדמת בקוד, ולהספיק לכתוב אותם לפני שמתקבל הצליל הבא. מהירויות של בין 8 ל-14 חמישיות לדקה הן איטיות מספיק לשם פענוח הקוד על ידי הקולט הממוצע, אך לשם פענוח במהירויות גבוהות מאלה נדרש אימון רב, וזאת על מנת שהמוח יספיק לזהות ולפענח את הקווים והנקודות. מהירות של 18 חמישיות לדקה לקליטת אותיות נחשבת למהירה מאוד, והמהירות המקבילה לשם קליטת ספרות היא 20 חמישיות לדקה. קליטת הספרות מהירה יותר מכיוון שכולן בנות 5 סימנים, מה שמקל על הקולט לפענחן (שכן אינו צריך "לנחש" מתי הסתיים שידורה של ספרה).
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעלי מקצועות שעשויים להגיע למצב חרום שבו הם עשויים להידרש לתקשורת באמצעים פשוטים בלבד, מחויבים ללמוד את קוד המורס. כמו כן, בעלי מקצועות הקשורים בחילוץ אנשים ממצבי מצוקה מחויבים ללמוד קוד זה.
הקריאה המפורסמת ביותר במורס היא צירוף האותיות SOS. שידור זה מורכב משלוש נקודות, שלושה קווים ושלוש נקודות (· · · — — — · · ·). השערות רבות יוחסו במשך השנים למשמעותן של אותיות אלה כראשי תיבות, ובין הרעיונות הנפוצים ניתן למנות את: "Save Our Souls" ("הצילו את נפשותינו") ואת "Save Our Ship" ("הצילו את ספינתנו"). למעשה, אותיות אלה אינן ראשי תיבות כלל, ונבחרו עקב פשטות שידורן, שכן הסימנים · · · — — — · · · הם פשוטים לזכירה, לשידור ולזיהוי, ובכך מאפשרים גם לאלה שאינם מיומנים בשידור או בקליטת קוד מורס, לשדר ולהבין את אות המצוקה.
חובבי רדיו השתמשו רבות בשידורי מורס, וכן רישיון חובבי הרדיו המתחיל איפשר שידור מורס בלבד. כמו כן הומצאו לטובת קיצור משך השידור קיצורים שונים: מהם הכוללים מקצת אותיות ממילת המקור (למשל PLS במקום PLEASE, או U במקום YOU) ומהם המהווים קודים קבועים לברכות וכו' (למשל 73 במקום BEST REGARDS). קודי האותיות המקוצרים משמשים כיום כמעט באופן זהה את דור התקשורת הנוכחי בדוא"ל ובמיוחד ב-SMS להקטנת מספר ההקשות בכל הודעה.
שימוש נדיר לקוד המורס הוא לשליטה נגישה במחשב על ידי אנשים עם לקות תנועה קשה שיכולים להפעיל מתגים בודדים או מתג בודד[1]. שימוש זה נדיר בשל החסרונות הכלליים של המורס (אטיות, מאמץ אינטלקטואלי רב וצורך במיומנות). לכן המומחים לטכנולוגיה מסייעת יעדיפו לנסות פתרונות אחרים, כגון הקלדה בסריקה על פני שימוש במורס.
כיום בחלק מהטלפונים הניידים האות (בברירת המחדל) המודיע על קבלת מסרון (SMS) הוא אות המורס המציין צירוף אותיות זה באנגלית.
הרצף — · —, אשר מייצג את האות K, יכול להודיע גם על הזמנה לתשדורת. הרצף היחיד העולה על שמונה סימנים הוא רצף הנקודות · · · · · · · ·, אשר מדווח על שגיאה.
מורס עברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה בשימוש בבתי הדואר בארץ ישראל עד שנות השלושים של המאה העשרים
קוד מורס עברי נרשם מימין לשמאל, וזאת בניגוד לקוד הלועזי, הנרשם משמאל לימין.
| אות | קוד | אות | קוד |
|---|---|---|---|
| א | · − | ל | · − · · |
| ב | − · · · | מ | − − |
| ג | − − · | נ | − · |
| ד | − · · | ס | − · − · |
| ה | − − − | ע | · − − − |
| ו | · | פ | · − − · |
| ז | − − · · | צ | · − − |
| ח | · · · · | ק | − − · − |
| ט | · · − | ר | · − · |
| י | · · | ש | · · · |
| כ | − · − | ת | − |
בשנת 1922 המציא זלמן כהן, מראשוני שירות הקשר בההגנה, שיטה לזכירת קידוד המורס(אנ') של האותיות העבריות.[2] השיטה מתבססת על מילים או משפטים קצרים המתחילים באות אותה רוצים לקודד, שהיגויים מזכיר את קידוד המורס − חיריק מזכיר נקודה וקמץ או פתח מזכירים קו. להלן טבלה עבור המורס העברי:
| אות | קוד | קיצור | אות | קוד | קיצור |
|---|---|---|---|---|---|
| א | · − | אִמָּא | ל | · − · · | לִבַּבְתִּנִי |
| ב | − · · · | בַּשְּׁלִי לִי מִיץ | מ | − − | מַפָּ"ם |
| ג | − − · | גַּנָּבִים | נ | − · | נָעִים |
| ד | − · · | דָלִיתִי | ס | − · − · | סָבִי אָבִי |
| ה | − − − | הֲגָנָה | ע | · − − − | עִיר הַנַּמָּל |
| ו | · | וִי | פ | · − − · | פִּיל קַנָּדִי |
| ז | − − · · | זַמָּר לִירִי | צ | · − − | צִיטָטָה |
| ח | · · · · | חִכִּיתִי לִי | ק | − − · − | קַטָּרִינָה |
| ט | · · − | טִיףּ טִפָּה | ר | · − · | רִנָתִי |
| י | · · | יִידִישׁ | ש | · · · | שִׁירִי לִי |
| כ | − · − | כַּבִּירָה | ת | − | תָּו |
קוד הספרות העברי זהה לקוד הבינלאומי, למעט כיוון הכתיבה:
| ספרה | קוד | ספרה | קוד |
|---|---|---|---|
| 1 | · − − − − | 6 | − · · · · |
| 2 | · · − − − | 7 | − − · · · |
| 3 | · · · − − | 8 | − − − · · |
| 4 | · · · · − | 9 | − − − − · |
| 5 | · · · · · | 0 | − − − − − |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לימוד שפת מורס, בפורטל B5
- מורס (אורכב 28.08.2004 בארכיון Wayback Machine), באתר "שער לים"
- רמי אריאלי : "מערכות מתקשרות"
- אתר שמתרגם קוד מורס לאנגלית ולהפך
שידור במכשירי מורס, 1905, ארכיון הסרטונים של AP- מכשיר מורס דמוי מכונת כתיבה, 1938, ארכיון הסרטונים של AP
- איך זוכרים את האלפבית בשפת מורס?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hsieh, M. and Luo, C.: Morse code text typing training of a teenager with cerebral palsy using a six-switch Morse keyboard. Technology and Disability 10(3) 169-73, 1999
- ^ רמי אריאלי, סימני מורס בעברית, באתר המחלקה להוראת המדעים של מכון ויצמן למדע
